מים רדודים: סרטו החדש של איסטווד מציג את הגיבור הרפובליקני

הכל יודעים שצ'סלי סאלנברגר הוא גיבור. כל צופה טלוויזיה או מאזין לרדיו או קורא עיתונים. גם הקופאית במינימרקט יודעת זאת, וגם הבל בוי בבית המלון שבו מתאכסן סאלנברגר, המכונה בקיצור סאלי. באמת כולם? לאו דווקא. מנהלי חברת התעופה שבה מועסק סאלי מעט מפקפקים בכך, וגם בחברת הביטוח שבה מבוטח המטוס שסאלי הטיס לא ממש משתגעים על המונח העממי “גיבור". שלא לדבר על הרשות הממשלתית שדואגת לבטיחות התעבורה האווירית. מסתבר, אם כך, שגם גיבור עממי הוא מונח הנתון לפרשנויות.

ב–15 בחודש ינואר 2009 פרץ סאלנברגר לתודעה העולמית, כאשר נודע שהוא הצליח, כנגד כל הסיכויים, להנחית בשלום מטוס איירבוס ועל סיפונו 155 נוסעים על פני מימיו של נהר ההדסון. כל זאת, בלי שאיש מהנוסעים נפגע. הטייס סאלנברגר, כך מסרו מהדורות החדשות, החליט על ביצוע נחיתת אונס נדירה ומסוכנת ביותר, לאחר שהבין כי בשניות הספורות שעמדו לרשותו הוא לא יצליח לנתב את המטוס לשום מסלול נחיתה קרוב יותר. התקשורת הפופולרית קנתה כמובן בשקיקה את ההסבר הזה, ולא כך היה הדין עם מעסיקיו ומי שמעליהם.

איסטווד בן ה–86 הוא כעת זקן הקולנוענים הפעילים באמריקה, ובניגוד לעבודות קודמות דוגמת “גראן טורינו" או “מיסטיק ריבר", “סאלי" מצטייר כלא יותר מאשר עוד דוקו–דרמה טלוויזיוני השואף לשחזר אירוע שאכן קרה במציאות. גם איכויות ההפקה הרזות של הסרט מצביעות על האופציה הזו. אלא שהוא מגיע בדיוק היום - דווקא היום - לבתי הקולנוע בארצות הברית ולא לאיזו רשת שידור, שהיא האכסניה הכאילו טבעית שלו. הסיבה: בעוד יומיים יצוין יום השנה ה–15 להתרסקות שני מטוסי נוסעים אל תוך המגדלים התאומים בדרום מנהטן, במתקפה החמורה ביותר שהייתה על ארצות הברית מאז הפצצת פרל הארבור בשלהי 1941. ו"סאלי", איך לא, מדבר אף הוא על השמיים של מנהטן ועל מי שמטיס שם אווירונים.

תנו למקצוענים שלנו להיות כאלה, ואל תיגעו עוד בגיבורים שלנו. תחת המוטו הזה עשה איסטווד את סרטו הקודם, “צלף אמריקאי" (2014) עם בראדלי קופר בתפקיד הראשי. כזכור, סרט זה התמודד עם חייו המסוכסכים של כריס קייל, שנודע כמי שהוריד יותר מטרות אנושיות מאשר כל צלף אחר ששירת בצבא האמריקאי. למען האמת, איסטווד לא היה צריך להמתין עד השנים האחרונות כדי שיזכרו לו את המוטו הזה. עוד לפני 45 שנה, ב–1971, כשגילם את דמותו של הארי קלהאן, צייד המניאקים של סן פרנסיסקו, בסרטו של דון סיגל “הארי המזוהם", זו הייתה האנרגיה שהניעה את בריאתה של הדמות ההיא.

גיבור, לא מוותר, לוחם עד הרגע האחרון, ומציב תמיד את תועלת הכלל לפני טובתו האישית. קצין המשטרה הארי קלהאן מתגלה לראשונה כאשר הוא מסיר מעליו את תג השוטר ומחזיר לאפסנאות את אקדח השירות שלו. כל זאת, משום שהוא ביצע מעצר של פושע תוך שהוא אינו מתחשב בהוראות בית המשפט העליון הקובעות כי גם לחשוד במעשים של פשע חמור שמורות זכויות אזרח, וחובה על אנשי המשטרה להקפיד לעמוד בהן.

כבר לפני 45 שנים, כשהוא עדיין בעמדת השחקן ולאו דווקא בפוזיציה של הבמאי, עשו לאיסטווד את מה שעושים לטייס סאלנברגר - הופכים את הפירמידה על ראשה ומחשידים אותו כפורע חוק. גרעין הרעיון הזה ילווה לאורך השנים את מרבית היצירה הפילמאית שאיסטווד קשור אליה, ובקשר לזה לא קשה להיזכר בסרטים כמו “המקצוע - לוחם" (1986), “בלתי נסלח" (1992) שאיסטווד ביים, או אפילו “המצוד" שבו הוא רק שובץ כשחקן.