שומר, על פי המוצג ב"מרגישה פצצה", חשה שהיא דחויה מהבחינה החברתית. לדעתה, נובע הדבר מכך שממדי גופה אינם מזכירים גזרות דקיקות של דוגמניות–על, או בשל תווי פניה הבהמיים במקצת. ולא עולה בדעתה שהבעיה בדמות שאותה היא מגלמת נובעת ממגבלות שכלה או דלות אופקיה. והנה למעשה גרעין הכשל של סרט עאלק פמיניסטי זה.
אם אכן הרתיעה החברתית מפני הדמות הראשית נובעת מחיצוניותה החריגה, מובן שחובה על הצופה הנאור להתייצב לימינה. בשם הצדק החברתי ולמען הכבוד ההדדי. אבל אם הסיבה היא נמיכות המצח שלה, וזה אכן האלמנט המודגש בעלילת "מרגישה פצצה", אין פה אלא מצבור של חומר דל להניע באמצעותו קומדיה סרת טעם.
חלומה של שומר, על פי "מרגישה פצצה", הוא לשמש כמשרתת לדוגמניות ולהיות חלק בלתי נפרד מתעשיית האיפור והאסתטיקה, שבסיסה הוא בלוף צרכני רחב ידיים. אלא שבמקום להיות במרכז החלום של עצמה, תקועה שומר באיזשהו מחסן חסר סקס אפיל, ועד שלא תפרוץ מתוכו אל מתחמי הזוהר של השדרה החמישית במנהטן, לא תתפוגג חמיצותה.
התרעות פיקוד העורף