כמו "השינה הגדולה", "צ'יינהטאון" ו"מי הפליל את רוג'ר רביט?" גם "בובה של רצח" מתחולל בדאון–טאון לוס אנג'לס. וכמו שלושת הסרטים הנכבדים ההם, גם הוא מציב במרכז הסיפור דמות של בלש פרטי קשוח המצולק מהרפתקאות פליליות. כן, "בובה של רצח" בהחלט מצהיר על עצמו כעל ענף מאוחר של סגנון הפילם נואר, ולמעשה הוא אמור להיות מעין בן דוד מרוחק של "בלייד ראנר" המקורי. לא פחות.
פיל פיליפס הוא הגיבור. אי־שם בעברו הוא שימש בלש במחלק הרצח של משטרת לוס אנג'לס, אבל פשלה בזמן אמת, שבה סיכן את חייה של זוגתו למשימה המקצועית, קוני אדוארדס שמה, גרמה אז לסילוקו מהמשטרה. לכן מה רב הלחץ הנפשי שבו הוא נתון כעת, כשהוא מלוהק שלא מרצונו לצוות חקירה משותף עם אותה הפרטנרית.
מה שקרמיט, מיס פיגי וחבריהם עשו מאחורי הקלעים של תוכנית הבידור, פיל פיליפס אינו מסוגל לחולל במאורות הסמים והסקס של תחתיות לוס אנג'לס; ההומור הכבד, הגסות וההגשה המרושלת מביישים את חבר החבובות המקורי. ולא פחות מזה: מקארתי, וכן מיה רודולף, כאן המזכירה הנאמנה של פיל, שמשובצות בהוליווד לתפקידים קומיים מאז הצלחת "מסיבת רווקות" הוולגרי, הן הפעם וולגריות עוד יותר.
התרעות פיקוד העורף