"שרת התרבות התקשרה".
"חושב לעצמי שיש לי אהבה גדולה לקולנוע ישראלי יש לי הכרה גדולה בחשיבות לתרבות ולחברה במדינה וזה משמח אותי, בתור חלק מגוף של יוצרים שאוהב ומעריך, שהמדינה מכירה בחשיבות הקולנוע בדיאלוג הישראלי. לא חשוב על עצמי בפרט, אלא כחלק מקבוצה, שלפי דעתי תורמת לזהות הישראלי".
"אני לא יודע אם תשתנה, אין לך שליטה. צריך הרבה תעצומות נפש לזה, צריך להבליע את זה בתוך היצירה. אין משהו חוץ מהסרט עצמו, אתה צריך להיות במקום חזק וזה לא קל להגיע חזרה למקום שכזה. זה לא קל למצוא את הדרך, אני תמיד עושה סרטים שאין בהם גיבור אחד. אלה סרטי אנסמבל שעוסקים בחבורה, משפחה, להקה צבאית. והאינטראקציה מתרכזת למשהו מועיל. אמר לי מבקר סרטים פעם שיש להם האפי אנד עצוב".
"אני מניח שזה משקף את החיים", הוסיף הקולנוען. "אני אחפש האפי אנד עצוב לנרטיב הפרטי שלי אתה לא מקבל הוראות איך להתמודד עם דברים כאלה. הכוח הוא ברבים אבל הכאב פרטי. קולנוע הוא אומנות קולקטיבית - קבוצה עושה את זה עבוד קבוצת אנשים רחבה יותר".