הזמרת-שחקנית לילית נגר הייתה מהכוכבות הגדולות של שנות ה-50, ה-60 וה-70, הן בזמר, הן בטלוויזיה והן בקולנוע.
השירים "צל עץ תמר ואור ירח", "לימון לימונרו", "אל תיקח הכל ללב" (עם רוברט הלנס), "שושנה, שושנה", "המלאך הטוב יופיע", "זמר בודד הוא הלב" (עוד יום יבוא), "על טעם ועל ריח" (עם ז'אק כהן) ו"דבקה רפיח" אותם ביצעה במקור הפכו במרוצת השנים לקלאסיקות וביססו מעמדה כאחת הזמרות האהובות במחוזותינו וכחלוצת הזמר המזרחי בישראל. בקולנוע כיכבה בסרטים כמו "בדרנית בחצות" ו"סופו של מילטון לוי" ובטלוויזיה, כשחקנית, התפרסמה במיוחד בסדרה "מישל עזרא ספרא ובניו".
לצד תכניות טלוויזיה רבות ופסטיבלים שהנחתה, כיכבה נגר בשנות ה-70 גם בתכנית הטלוויזיה בערבית לילדים "השטיח המעופף" שזכתה להצלחה כבירה. כשמלאו לה 30 שנות קריירה על המסך החליטה לפרוש בשיא, חדלה להופיע וכיום מתרפקת על תרבות כצופה וכמאזינה.
המפגש בין דודי פטימר לבינה התרחש לפני כשמונה שנים, כשהוא פגש אותה בביתה, תיעד את סיפורה ופועלה ושימש עוזר הפקה בהוצאת אלבום האוסף הכפול משיריה (בהוצאת "התקליט חיפה"). מאז נשמר הקשר הידידותי ביניהם.
עתה בחר דודי להקדיש לנגר, לפועלה ולשיריה את הפרק הזה של "מילים ולחן" מתוך הצדעה לתרומתה לתרבות הישראלית.