זמן קצר אחרי שהשתחררה משירותה הצבאי בצוות הווי נח"ל, הפכה ציפי זרנקין לזמרת טיפוחיו של משה וילנסקי, מגדולי המלחינים בזמר העברי. “מצאתי את עצמי ב’בית המורה’, שם הוקלטה תוכנית הרדיו ‘תשואות ראשונות’, ‘כוכב נולד’ של אז, מול שלושה מגדולי הבידור של אותם ימים - יוסף אריה (פפו), מפיק ועורך התוכנית, המלחין מרטין מוסקוביץ’, שהיה שם המנהל המוזיקלי ווילנסקי, שאז ניהל את מחלקת הבידור ב'קול ישראל'", היא משחזרת. “בבחינת הקבלה לתוכנית שרתי איזה שיר של איב מונטאן. שיחק לי המזל ועל המקום נוצר לי קשר מיוחד עם וילנסקי. מאותו רגע הוא שיתף אותי תוכנית אחר תוכנית.
“שיא השיאים בקשר שלי עם וילנסקי היה מתישהו ב־77’", מספרת זרנקין. “אז, כשיצא לגמלאות מעבודתו ברשות השידור, הוא התקשר אליי ושאל אותי מה דעתי לצאת איתו להופעות בקיבוצים. יותר מזה לא יכולתי לבקש. אז חרשנו את הארץ, מחניתה עד יטבתה. זכיתי לכך שהוא ליווה אותי בפסנתר בביצוע שיריו הנהדרים. ההופעות ההן עם וילנסקי, מוזיקאי משכמו ומעלה, שהיו מתובלות בהומור הפולני שלו, היוו לגביי חוויה בלתי נשכחת.
"לצערי, זה נגמר כשהוא עבר אירוע מוחי. ברטה, אשתו, שהאריכה ימים אחריו, התלוותה אלינו תמיד. ילדים לא היו להם, והוא היה כל עולמה. לאחר מותו ב־97’ לא ראיתי אותה זמן רב. כעבור שנים, כששרתי בטקס לציון העברת הארכיון שלו לספרייה הלאומית בירושלים, ברטה חיבקה אותי ובעיניים דומעות היא אמרה: ‘רק אותך הוא אהב!’. אז היא גילתה שיש שירים שלו שמעולם לא הוקלטו. מזה יצא ב־2010, בהפקתו המוזיקלית של רפי קדישזון, ‘תנו לו פרח’, אלבום משיריו".
הופעה באילת
זרנקין, שתחגוג בדצמבר הקרוב 70, נולדה בחיפה להורים שורדי שואה. בגיל 3 היא עברה עמם למושב השיתופי שורש, ליד ירושלים, שם גדלה. הכלי הראשון שלה היה אקורדיון, אך מאז שהתגלה כישרון השירה שלה, היא עברה לגיטרה והופיעה בתוכניות של כישרונות צעירים.
בצבא היא שירתה כאמור בצוות הווי נח"ל עם יזהר כהן ונאוה ברוכין. כשהשתחררה, למדה באוניברסיטה העברית היסטוריה של עם ישראל ולצד זה הופיעה לתיירים בחאן, “שם עברתי סטאז’ רציני לצד יפה ירקוני, שהייתה בשבילי בית ספר".
לאחר נישואיה והולדת בתם, ירדה זרנקין עם בעלה דאז לאילת וריכזה את הקריירה שלה שם, בעיקר בהופעות בבתי מלון: “גם אם היו שאמרו שבכך גזרתי גזר דין מוות על הקריירה שלי, מאוד אהבתי את אילת. אף פעם לא התאבדתי על המקצוע, ואיכשהו לא היה לי מעודי מנהל טוב שידחוף אותי קדימה".
בשנת 2000 היא עברה לכמה שנים לארצות הברית. כיום היא בת זוגו זה 15 שנה של האדריכל יואב איגרא, מייסד מלונות “הרודס". האהבה ביניהם פרחה כשאיגרא, חובב זמר עברי נלהב, נהנה מהופעה שלה באילת ועד היום הוא בא להופעותיה כאוהד מס’ 1 שלה. “מאז שאני איתו אני יכולה להרשות לעצמי להיות בררנית יותר לגבי ההופעות שאני לוקחת", היא אומרת.
לפני שמונה שנים עברו השניים להתגורר בעין כרם שבירושלים. ביום חמישי הקרוב, 25 במאי, במסגרת פסטיבל המוזיקה עין כרם, בניצוחו של חן צימבליסטה, תגיש זרנקין את המופע “צריך לצלצל פעמיים" עם - איך לא - מיטב שיריו של וילנסקי, בעיבודו של עידן סוכובולסקי.
בין היתר, יש לזרנקין מופע שהיא חולקת עם הזמר נתן סלור, נכדו של אלתרמן. “יוצא לנו להחיות את הקשר מרובה הלהיטים שהיה בין וילנסקי ואלתרמן, ושנינו נהנים בו", היא מספרת.
יש תחושה שהקריירה שלך לא הגיעה למיצוי.
“אני מסכימה איתך. אם בגיל צעיר הבטן התהפכה לי כשראיתי זמרות לא יותר טובות ממני שהגיעו רחוק יותר, למדתי להשלים עם זה. משמח אותי שלשם שלי מתלווה תג של איכות ויש לי הזכות להיות מזוהה עם מלחין ענק כמו וילנסקי. כיום, כשלא כל כך יודעים לתת את הכבוד ליוצרי עבר חשובים כאלה, אני רואה שליחות בהופעות עם שיריו".