וגם מלבד העובדה שגרינברג יכול לעמוד על קופסת קרטון ולתת שואו מטורף, אין ספק שהפעם מגיע קרדיט לכל מי שלקח חלק בהופעה המרשימה. אם זה על איכות הסאונד הבלתי מתפשרת, הסנכרון המדויק בין מסכים הווידאו למתרחש על הבמה ואפילו למצבי התפאורה המנימליסטית אך שכל כך החמיאה לזמר האהוב.
ונחזור לעניינו, נראה היה שלאורך כל ההופעה גרינברג נמצא ב-Safe zone שלו. הוא הצליח להתחבר אל תוך עצמו כדי לשלוף את המשמעויות הכי עמוקות ואת האותנטיות הכי נקייה, אך לא שכח שהוא מוקף באלפי מעריצים, כך שהמופע גם היה אינטראקטיבי בדיוק במידה. נקודה לשיפור - אולי כדאי לתת לקהל לשיר את הקטעים היותר מוכרים מכל להיט.
עוד ביצעו "טיפקס" וגרינברג את השירים "סמי וסומו", "יושבים בבית קפה", שזכה לגרסת פסנתר נעימה, והלהיט "Better" שהוגש חצי באנגלית כפי שנכתב וחצי בעברית עם טקסט הומוריסטי שהביא מעצמו קובי אוז.
שמחתי כל כך שזכיתי להיות חלק באיחוד המרגש והמפתיע בין האנשים המוכשרים שיש למדינה שלנו להציע. ויתרה מכך, שמחתי לראות אנשים שפשוט אוהבים לעשות מוזיקה טובה. כי מבלי להחליף תלבושות, ללא רקדניות, פירוטכניקה או קפיצה מהבמה, גרינברג פשוט בא לשיר, ולשיר טוב. אז כפי שפתחתי את דברי כבר בכותרת: תמיר גרינברג, תודה.
התרעות פיקוד העורף