“היחדנס, הקולקטיביות והרצון לחבר זה חלק בלתי נפרד מהדנ”א של התקווה 6”, אומר סולן ומייסד הלהקה עמרי גליקמן, לרגל צאת אלבומה החדש של הלהקה, השמיני במספר, “שותפים לנצח”.
בשונה מקודמיו, האלבום החדש, המונה תשעה שירים, פותח צוהר לעולמו הפרטי של גליקמן. “באלבום הזה יש בפעם הראשונה כניסה לחיים הפרטיים שלי”, הוא מספר. “אני נוגע בו בנושאי זוגיות, חיי נישואים, חרדות, קריירה, משבר גיל 40”.
התחלתי לחלום
התקווה 6, שיצרה סגנון ייחודי של גרוב, רגאיי, היפ־הופ ופופ מקומי, הוקמה ב־2003 בביתם של האחים עמרי (40) ושלי (36) גליקמן ברמת השרון. שם הלהקה הוא כתובת מגוריהם ברמת השרון. הוא כתב, הלחין, שר וניגן בגיטרה, והיא יצרה, שרה וניגנה בפסנתר ובקלידים.
“הכל התחיל כשאני ואורן בן נעים, חבר ילדות שלי, התחלנו לנגן המון”, משחזר גליקמן. “הראיתי לו שירים שכתבתי והתחלנו לעבוד עליהם. נולד הרעיון לעשות הופעה לחברים, אז עשינו שתי הופעות בבית. חשבנו לצרף את שלי בשביל ההרמוניות, ואז היינו צריכים להדפיס פלאייר ולמצוא שם ללהקה, אז בחרנו לקרוא ללהקה בשם הכתובת שבה גרנו. הכל נולד בצורה אורגנית, טבעית ולא מתוכננת. זה פשוט התגלגל”.
באוגוסט 2007 הוציאה הלהקה את אלבומה הראשון “התקווה 6”, שזכה להצלחה רבה וסיפק להיטים כמו “אם אפגוש את אלוהים” ו”לילה לבן”. מאז הספיקה הלהקה להוציא כאמור עוד שבעה אלבומים עם להיטים כמו “הכי ישראלי”, “קופנגן”, “שימי לי עוד רום”, “משהו נעים לנשמה” ו”מה שיהיה יהיה”.
לצד האחים גליקמן, הלהקה כוללת את עמית שגיא (בס), מיכאל אבגיל (תופים), אילן אדירי (סקסופון), ברק הנר (חצוצרה), שי פרץ (גיטרות), יונתן ביטון (קלידים ומחשב) ופילוני (דני קרק) על ההפקה המוזיקלית, העיבודים והיצירה לצד גליקמן.
“בשנים הראשונות לא העזתי לדמיין שזה הולך להיות המקצוע שלי, להיות מוזיקאי בארץ, זה היה נראה לי חסר סיכוי, בטח ללייט בלומר כמוני שהתחיל להתעסק במוזיקה ולכתוב רק בצבא, לא היה לי האומץ לחשוב שאני אלך על זה בכל הכוח”, אומר גליקמן. “בתיכון לא נתפסתי כמוזיקאי, ואם תשאל אנשים מהשכבה שלי, אף אחד לא חשב שזה הכיוון שלי בכלל.
"בצבא משהו התפוצץ, כנראה משהו שבער בי מתחת לפני השטח כמה שנים ופרץ החוצה. בשנים הראשונות זה היה תחביב, הלכתי ללמוד תואר ראשון בתקשורת. לא תכננתי להתעסק בזה. אבל אז ההופעות היו מלאות והשיר ‘אם אפגוש את אלוהים’ התפוצץ ברדיו. הבנתי שאני יכול להתחיל לחשוב שזה מה שאני הולך לעשות. השתנה לי משהו בראש והתחלתי לדמיין, לחלום, לסמן יעדים ולהאמין שכן, אנחנו יכולים לעשות את זה בענק. לקח למחשבה הזו זמן להתבשל”.
"אנחנו נותנים יותר תשומת לב לפרטים, גם מבחינת ההפקה המוזיקלית, גם מבחינת הלחנים וגם מבחינת הטקסטים. אנחנו מצפים מעצמנו ליותר ורוצים להשתפר בתור יוצרים ובתור פרפורמרים. כל הזמן אני לומד מאחרים ומחפש השראה. תמיד מלווה אותי התחושה שאני צריך ללמוד עוד ועוד”.
בלי עימותים
לפני כשבוע ציינה הלהקה את יום הולדתה ה־20 במופע חגיגי באמפי קיסריה ואירחה חברים כמו אברהם טל, הדג נחש, מוש בן ארי ואינפקטד משרום. “זה היה מושלם”, מתייחס גליקמן.
"גם בימים קשוחים כאלה של פילוג, המסר שלי הוא לדבר ולנסות למצוא פתרון כך שכל המולקולות שמרכיבות את החברה הישראלית יהפכו ליחידה אחת. משום מה הרבה פעמים בראיונות שואלים למה אנחנו לא מתבטאים יותר פוליטית, כאילו יש ציפייה ספציפית מאיתנו לפרש את עצמנו בצורה יותר רדיקלית, פרועה וחד־משמעית. אז תמיד אני עונה שלא חתמתי על זה אף פעם מראש, וגם המסרים קיימים בשירים, פשוט צריך להיכנס, לשמוע ולהקשיב לטקסט”.