כשלהקת בלר פרסמה בחודש נובמבר האחרון כי היא צפויה להתאחד בקיץ 2023 ולצאת לסיבוב הופעות ראשון זה שמונה שנים, הציפיות היו למנה גדושה של נוסטלגיית ניינטיז במיטבה, מצד אחת הלהקות הגדולות של העשור ההוא. מה שלא היה צפוי הוא האלבום החדש עליו הכריזו דיימון אלברן ושות׳ בחודש שעבר ושייצא רשמית בחודש הבא. וכך הפך הסיבוב ממנת נוסטלגיה טהורה לניסיון של בלר להיות רלוונטית גם 30 שנה אחרי פריצתה הגדולה.

מילצ'ן מעיד לעיני הזוג נתניהו: "ביבי פחד שהדס קליין יודעת יותר מדי"
שלומית מלכה בתגובה ראשונה לזוגיות החדשה של יהודה לוי ודנה פרידר

אתמול קיימה בלר את אחת ההופעות הגדולות הראשונות שלה בסבב הנוכחי. זה קרה במתחם מלהייד שבפאתי דבלין, מקום שמזכיר מאוד את פארק הירקון (אם רק היו משחקים שם קריקט בשבת בצהריים), ומהרגע הראשון ועד האחרון היה ברור שארבעת המופלאים באו לתת תצוגת תכלית. הם נשמעו נפלא, ולמעט בשיר אחד או שניים שמרו על הסולמות המקוריים. אלברן, כתמיד, סחף את הקהל עם הכריזמה הבלתי נגמרת וההומור הדק.

בלר לא חששה לבצע כמה שירים מהאלבום המתקרב, אפילו שהקהל עוד לא ממש מכיר אותם. אחד מהם הוא שיר בשם Russian Strings, שיר פוליטי מובהק על המלחמה באוקראינה, שלאור האירועים המטורפים של סוף השבוע הפך אפילו לעוד יותר רלוונטי. הקהל קיבל בחום את המסר הברור לפוטין.

מלבד השירים החדשים, כמובן בוצעה גם שרשרת אינסופית של השירים המוכרים והנצחיים של בלר, ולא בהכרח להיטים בלבד. שלאגרים כמו For Tomorrow, Country House, Charmless Man ו-Out of Time נשארו בחוץ, בעוד שקיבלנו שיר כגון Stereotypes מתוך ״הבריחה הגדולה״ מ-1995 - שיר נפלא, אבל לא להיט גדול.

כמובן שלא צריך לרחם עלינו בקשר ללהיטים: היו שם ״פארק לייף״ (עם הופעת אורח של השחקן פיל דניאלס, שמדקלם את הבתים בגרסת המקור אבל מטבע הדברים לא יכול להצטרף ללהקה בכל הופעה), Song 2 (הידוע גם כשיר מפיפ״א 98), The Universal, Coffee&TV ועוד רבים ומשובחים. בהדרן התייחס אלברן למצעד הגאווה שנערך בדבלין בסוף השבוע, עטה את דגל הגאווה על צווארו ושר, איך לא, את Girls & Boys.

"Girls & Boys", בלר בדבלין. (צילום: אורי מינץ)

כשההופעה נגמרה, הגיע אולי רגע הקסם האמיתי: עשרות אלפי הצופים יצאו מהמתחם, צעדו לעבר תחנת הרכבת, וכל הדרך המשיכו לשיר את השיר Tender, בטקס שנתן תחושה של אוהדי כדורגל ששרים ביציאה מהמגרש את שירי הקבוצה. וכנראה שזה סוד הקסם של בלר: אולי בגלל התקופה שבה פרחה, אולי בגלל היריבות עם אואזיס - ללהקה הזו אין רק ״חובבים״ או ״מעריצים״. יש לה אוהדים שרופים.