בסוף שנות ה-70 ולאורך שנות ה-80 אי אפשר היה לפתוח רדיו מבלי לשמוע את השירים של איתן מסורי חורכים את מצעדי הפזמונים: "אלוהים נתן לך במתנה", "כל ההתחלות קשות", "שלום לך ליידי שלי", "בחפלה", "חפיף", "המון דברים", "גברת תפתחי זה אני", "אני אוהב את החיים האלה" ועוד שירים היו חלק בלתי נפרד מהפסקול הישראלי, כשמסורי, בדרכו הייחודית, נע בין רוקנ'רול ופופ לבין ביטים ים תיכוניים.
לצד שירים שיצר וביצע בעצמו, הוא כתב להיטים גם לאמנים נוספים, בין השאר לזהר ארגוב ("יסמין"), שימי תבורי ("רציתי לאהוב"), מייק בורשטיין ("שלום על העולם") וששי קשת ("תני לי הזדמנות").
בשנות ה-90, עם שינויי הזמנים והאופנות, תהילתו של מסורי החלה לדעוך, על אף שהוא לרגע לא חדל מלנגן, ליצור, להקליט ולהופיע (עד היום). דודי פטימר בחר להקדיש את הפרק הנוכחי של "מילים ולחן" ליצירתו ולסיפורו של מסורי, שגם התארח בפרק וסיפר על הרגע בו גילה את המוזיקה, על הסיפורים מאחורי שיריו הגדולים וגם על תחושת הפספוס שמלווה אותו.
"אני לא מקבל את ההערכה הראויה", מספר. "אני לא מקבל את מה שמגיע לי. אם אתה מחזיר אותי היום אחורה, הייתי עושה פחות טעויות, והייתי יכול להגיע רחוק יותר מכל זמר ישראלי אחר. אז כן, אני מרגיש פספוס, אבל מה שמנחם אותי זה שאני במצב טוב, מופיע ומקליט כל הזמן. אז אולי לא הגעתי לפסגה הגבוהה ביותר, אבל הקלטתי 300 שירים ועדיין אני בתמונה. בזה אני גאה מאוד".
מסורי (73) שיתף גם בחלומו הגדול: "אני אמנם מופיע בסדר גודל של פעמיים-שלוש בשבוע, אבל חולם להופיע במקום קבוע כדי שאנשים יידעו שביום ובשעה מסוימים הם יוכלו לבוא לראות הופעה שלי. זה משהו שאני מפנטז עליו. בגילי אני לא יודע אם אצליח לכבוש שוב את מצעד הפזמונים, למרות שתמיד יש הפתעות, אבל אני תמיד ממשיך לנוע. זה הייעוד שלי".