בפסטיבל הבארוקי "מכשפות?" (סימן השאלה במקור), שיתקיים במהלך החודש ברחבי הארץ, ישתתפו לא מעט אמנים צעירים שמנגנים ושרים מוזיקה ענוגה של פעם. בקונצרט "תנגנָּה הנערות" תשיר סופרן שירה פטשורניק בתוכנית המוקדשת לנערות המאה ה-18, שגורלן הביא אותן לבית היתומות הוונציאני הידוע "בית ההארחה מהרחמים" - שבו לימד אנטוניו ויואלדי וחיבר חלק ניכר מיצירותיו. תחתיו הן הפכו למוזיקאיות מקצועיות, אך כמו נשים אחרות בהיסטוריה - נשכחו. בפסטיבל, שמצדיע לפועלן של נשים מלחינות בתקופה היפה-אך-אפלה ההיא, יבוצעו יצירות של נשים בלבד.
אלא שפטשורניק, כמו מוזיקאים ישראלים צעירים רבים, מתקשה להתפרנס בארץ ממוזיקה קלאסית. מי שחיפש עוד הוכחה ליוקר המחיה כאן יכול להסתכל מה קורה לצעירים המוכשרים של המוזיקה הקלאסית והבארוקית, שנאלצים לרדת מהארץ כדי לעסוק במה שהם אוהבים. פטשורניק, זמרת סופרן שמתגוררת כבר חמש שנים בגרמניה, לא עושה שום סימן שהיא מתכוונת לחזור. "לפני שבע שנים אמרתי למשפחה שלי שאני רוצה ללמוד מוזיקה בחו"ל - גרמניה או ניו יורק. הם מיד שאגו 'רק לא גרמניה. לכי לניו יורק ואנחנו נעזור לך בשכר הדירה ובשכר הלימוד'. כשהם שמעו את המחירים בניו יורק, הם השתכנעו שגרמניה זה לא כל כך נורא".
הבחירה של פטשורניק בגרמניה הייתה טבעית לחלוטין, לנוכח העובדה שבה פועלים 80 בתי אופרה – יותר מכל מדינות אירופה ביחד, ורחוק מאוד מישראל שבה פועל בית אופרה יחיד שמעלה בסך הכל שבע הפקות בשנה. "אני שמחה לומר שבגיל 24 הפסקתי לקבל תמיכה מההורים והתחלתי לקיים את עצמי, וזה ממש לא קשה פה", היא אומרת. "כדי לחיות בנוחות בדירה קטנה, במקום לא מפחיד - ולא בברלין שהיא יקרה ברמות – צריך הכנסה חודשית של 8,000 שקל ואני מגיעה בקלות ל-10,000 שקל ובמאמץ מסוים להרבה מעבר לכך. אני עובדת בלי הפסקה ולוקחת יותר עבודות ממה שאני רוצה, כי חשוב לי לשמור על רמת חיים מסוימת ולהתפרנס רק ממוזיקה. חשוב לציין כי זו גם עבודה קשה וגם הרבה מזל. אחד הדברים שפתח לי דלתות בגרמניה הוא הזכייה שלי בתחרות הבארוק הכי נחשבת במדינה, שלאחריה הגיעה עוד תחרות שבה זכיתי במקום הראשון ומאז אני לא מפסיקה לעבוד".
אז אני מבין שלא נראה אותך חוזרת לארץ?
"לא בקרוב, כי אני אוהבת את המוזיקה יותר מדי ולא אוותר עליה רק בשביל להיות ישראלית".
מה המשפחה שלך בארץ אומרת על זה?
"אמא שלי אומרת 'אני נורא מתגעגעת אלייך, אבל מה שעושה לי טוב זה לשמוע שטוב לך'. הם באים לבקר בגרמניה ואני באה לבקר בישראל, וכמו שאבא שלי אומר – 'אירופה זה לא אוסטרליה'".
לא אוותר על ישראל
במופע "בטרקלין העלמה המחוכמת" בפסטיבל ינגנו בין היתר יונתן ברק ועדי ברקובסקי, ויבצעו שירים ויצירות פרי עטן של ראשונות הנשים באנגליה שהורשו לפרסם את יצירתן עבור השוק הבורגני-חובבני. ברק, בן 26, מתגורר בגראץ שבאוסטריה. הוא נולד בקריית טבעון ולמד בתיכון לאמנויות בחיפה, שם הכיר את הצ'מברלו שעליו הוא מנגן כיום. יותר מאוחר עבר לתל אביב והצטרף לתזמורת הבארוק ירושלים. מכיוון שממוזיקה קשה להתפרנס בארץ, הוא נאלץ לעבוד גם בשיווק ובהפקה של מוזיקה, ובעיקר להיעזר בהורים.
בניגוד לפטשורניק, ברק לא רוצה את עצמו יוצא לפנסיה באוסטריה. "אני ישראלי גאה ומוקד הפעילות שלי תמיד יהיה בארץ", הוא אומר. "עם זאת, אני אומר בצער שאני לא יכול לחיות פה ממוזיקה ואני לא מכיר עוד אנשים שיכולים לחיות מ-4,000 שקל בחודש. הכי עצוב בעיניי זה שאני לא יכול לרכוש את הכלי שאני מנגן עליו, כי הוא עולה 40 אלף שקל, אז אני מנגן על כלים של אחרים".
אם היית יכול לדבר עם שר התרבות מיקי זוהר, מה היית אומר לו?
"שהמקום של משרד התרבות הוא לא רק לתמוך בתרבות מסוימת, אלא לתמוך במידה שווה בכל התרבויות. שתפקידו לקדם את הנראות של תרבות שנמצאת מתחת לרדאר, כמו מוזיקת הבארוק. אני לא צריך שהמשרד שלו יוציא אנשים מהבית, אלא רק שיראה להם שיש תרבות אחרת. עם זאת, ברור לי שהאשמה היא לא רק במשרד התרבות אלא בממשלה שלא מקצה תקציבים ראויים למשרד התרבות".
אולי הבעיה היא שפשוט אין למוזיקה שלך קהל?
"אמנות שאין לה קהל זו אמנות שהקהל לא נגיש אליה. עבדתי בחנות יין בקינג ג'ורג' בתל אביב, מקום שיש בו אנשים שראו עולם ובכל זאת כשהם נכנסו לחנות ושמעו ברקע מוזיקת בארוק הם לא ידעו מה הם שומעים. ברור לי לגמרי שאם היו מנגישים את המוזיקה הזו, היה יותר קהל ואז לא היינו צריכים להגיע למצב שאנשים כמוני צריכים לחפש מקצוע חדש בגוגל. אמרו כבר לפניי שבלי תרבות אין סיבה למלחמות, כי בעצם על מה אנחנו נלחמים? תרבות היא לא מותרות, היא החיים".
אם הייתי אומר לך 'תחיה בישראל בלי המוזיקה' או 'תחיה באירופה עם המוזיקה', במה תבחר?
"לחיות פה ולהתפרנס ממשהו אחר, כשמתחת לפני השטח אמשיך לבנות את עצמי".
בינתיים, רק ביקור בגרמניה
מי שעדיין לא ויתרה עלינו, אולי מפאת גילה הצעיר, היא עדי ברקובסקי, בת 21 מהרצליה, שעושה בימים אלה תואר ראשון בחלילית באקדמיה למוזיקה בירושלים. "התחלתי לנגן בגיל 8 כשאמא שלי אמרה לי 'תבחרי כלי נגינה' ובחרתי בחלילית כי זכרתי את הגננת שלי מיכל קרני מנגנת על חלילית".
גם ברקובסקי תופיע בפסטיבל "מכשפות?" הקרוב, שייערך בירושלים, תל אביב, חיפה ונצרת, בניהולו האמנותי של דוד שמר. כשהיא נשאלת אם היא מצליחה להתפרנס ממוזיקה, היא עונה שהיא גרה אצל ההורים וזה כנראה אומר את הכל. לפני כן היא לימדה ילדים של מבקשי מקלט בבית ספר "גוונים" בדרום תל אביב. "זו הייתה התנסות מאוד מעניינת", היא מספרת. אנחנו תופסים אותה בדרך לשיעור בגרמנית, מה שמעיד על תוכניותיה ללמוד באוסטריה או בגרמניה. "יש שם יותר מה לעשות", היא מסבירה. "יש יותר סצנה של מוזיקה עתיקה שזה משהו שהייתי רוצה לחוות. האם אגור שם לאורך זמן? ימים יגידו. בינתיים אני מאוד נהנית ממה שאני עושה".
פסטיבל "מכשפות?", 18-23 ספטמבר, ברחבי ישראל, פרטים באתר תזמורת הבארוק ירושלים.