20 שנה אחרי הגמר המזהיר בניצנים, שירי מימון מוכיחה שוב שמקום שני הוא הראשון החדש. המופע החגיגי לרגל 20 שנות קריירה, אמש בלייב פארק, לווה בעיבודים חדשניים, איטיים ומחושבים, הטקסטים קיבלו משמעות אחרת ומימון הגיעה עם הוקרת תודה למי שהייתה, לדרך ולקהל שמלווה אותה כבר 20 שנה. לצד החידושים המרגשים, מימון כמו מימון לא מוותרת על אף אקפלה, כל סלסול ומשחק עם האוקטבות בדיוק כמו שהיא יודעת לעשות. הקפיצה בין הסולמות השונים, הבחירה לעצור ולהדגיש את הטקסטים השונים קיבלו משמעויות חדשות. לא סתם נזרקה מהקהל הערה, ״היא פשוט התגשמות חלומה של כל ילדה, דיווה על הבמה״. מימון שלא פוחדת מעבודה קשה היא ללא ספק המודל עבור כל נערה שחולמת.
"רועדת, מפחדת, לא יודעת איך להתמודד עם זה": שירי מימון מגיבה לאירועי יום כיפור
בגלל הגשם: מערכת החשמל בהופעה של שירי מימון קרסה, וזה מה שהיא עשתה
אם נלך אחורה בזמן, כשמימון חגגה 24, ובדיוק סיימה את עבודתה בתור מלצרית מזמרת, היא מצאה את עצמה בגמר ׳כוכב נולד׳ בניצנים. הרבה לא השתנה, שירי מימון עדין טורפת את המסך עם החיוך המהפנט, קולה שלא משאיר עין אחת יבשה בקהל ואיך לא, הרצון להמשיך ליצור ולעשות מוסיקה. מה שכן השתנה זאת הרדיפה. מימון כבר לא רודפת אחרי הצלחה, אלא שההצלחה מגיעה אליה, ולא בחסד אלא בזכות. בזכות עבודה קשה, אמביציה ללא תחתית והרבה אמונה עצמית.
הלייב פארק בראשון לציון אמנם קרס אמש אך הפרפורמנס של מימון אפילו לא מעד. מימון נעמדה על הבמה כשדמעות זולגות מעיניה, כשהחשמל קפץ וההפקה איימה לעצור את המופע, ״אנחנו ננסה״, הצהירה מימון בכל שבריר של אבדון. אם זה עדיין לא ברור, מימון הציגה לבני הנוער החולמים שגם אחרי 20 שנות קריירה אין הנחות וגם ברודויי לא תכין אותך לרגע שגשם זלעפות יקריס את הערב החשוב בחייך. מימון פעלה בחן, באותנטיות והראתה לעולם שההצגה חייבת להימשך.
בתחילת המופע יורדת מימון במדרגות שעוצבו על הבמה במיוחד בשבילה, השיער מתוח לאחור והעקבים הדקים משמיעים נקישות סמליות לאוויר, מימון פוצחת בשיר על הדרך ״באתי מלמטה מקריית אתא״. בצעדים זעירים עם שפתיים רועדות המבערים נפתחים, כשהמילים מגיעות לגרונה אין זכר להתרגשות. ״לאט בענק כמעט בענק״ כשם הדרך שעברה, מימון מתקרב לקדמת הבמה , המילים נכתבות מאחוריה בווידאו ארט מקטן לגדול כמעין ריקוד משותף, 20 שנה לא הולכות ברגל ומימון חד משמעית לא ישבה רגל על רגל.
מימון פתחה את הערב בהתרגשות יתרה שהצליחה להפתיע גם אותה, נשיכת שפתיים, ידיים על הראש עד שנדמה כי היא לא מאמינה שזה מגיע לה: ״וואו איזה ערב מוגזם הכנתי, חגיגה עם ציר של אמנים שמספרים את פסקול חיי״. בין האורחים הגיע שמעון בוסקילה חברה הקרוב והשותף למסע. לצד כל השמחה והתרגשות אני בטוחה שהשניים, שחלקו סיבוב הופעות יחד, לא התכוונו כאשר שרו לגשם ״רד אלי, בוא פזר עלי טיפות גדולות של נחמה .. גשם שיבוא לנשימה״. אז יש שיגידו כי זאת אנרגיה מזמנת ויש אחרים שיצהירו ״התריעו בחדשות על גשם״. כך או כך, הגשם שהגיע בטפטופים, המשיך להתפרצות די מטרידה והסתיים באין ספור בדיחות על הבמה, אבל מה אנחנו אוהבים יותר מתוכניות ריאליטי? שום דבר. המופע של מימון היה כמו סצנת מתוכנית מציאות וזה היה טוב יותר מכל תסריט שאפשר היה לחזות.
אם כי בין כל הבדיחות הטובות, החברים שהוכיחו כי המוסיקה מנצחת הכל לצד המחזה המרהים של קהל תומך ומחבק, הייתה בי ציפייה שהפקת האירוע תיקח אחריות, תעצור את המופע ותשלח אותנו לביתנו עם תחושה מתוקה למופע הבא, אך הדבר לא קרה. רבים איבדו סבלנות והלכו לביתם מבלי לראות את אבי אברומי מתחלק עם מימון במיקרופון כאשר החשמל מאיים להרוס את הצלילים המתנגנים ביניהם, ואת מארינה מקסימיליאן שעלתה לבמה כמו קשת בענן אחרי הגשם, ובמילה אחת של הצהרת כוונות היא החזירה את החשמל, ריגשה את הקהל עד דמעות ובעיקר החזירה את האמונה, שאלו רק ׳מים מתחת לגשר׳.
רבים פספסו גם את ברי סחרוף הרוקיסט, שאומנם הוא ״גיבור בדמיון״ אבל אני יכולה להבטיח שאתמול בלייב פארק אלא לא היו חלליות שקראו לו לחזור אלא אלפי מעריצים שמאמינים כי המוזיקה היא המפתח לאחדות. אם כי מימון האיצה בסחרוב לבצע את אחד משיריה, ונכון שכולם יכולים לעשות הכל אבל אולי עדיף שבמקרה שלו, הוא יישאר בז׳אנר של הרוק, זה מחמיא לו יותר.
אז רבים הרימו ידיים והפסידו את מופע סיכום 20 שנות קריירה של מימון, אבל יותר מהכל הם הפסידו את האחדות, התמיכה והחיבוק שקיבלה מימון שהוא ראוי להתייחסות בימים של אלימות ברחוב ושיח פוגעני ברשתות. אם כך מופע הסיכום היה כמו קרן אור משמחת בין כל החדשות הכואבות. שירי את למעלה עכשיו, הפסקת ליפול.