"השקט במושב נתיב העשרה, מצפון לרצועת עזה, מסמא, משכר ומשקר", כך פתחתי לפני עשור כתבה על הזמר מיכה ביטון, מוותיקי המושב הדרומי, מבלי לשער עד כמה יתאמתו הדברים בעיצומו של חג שמחת תורה. "בשש וחצי בבוקר העיר אותנו מטח אדיר של קאסמים", הוא משחזר. "מיד נותק החשמל והצטופפנו 11 נפשות ושני כלבים בממ"ד בחושך. לקול יריות מכל עבר הבנו שיש חדירה של מחבלים ומה שנותר לנו זה להתפלל ולקוות שהצבא יגיע".
ביטון ומשפחתו ניצלו בנס. "בבית השלישי מאיתנו פתח מחבל במרחץ הדמים שלו שממנו הגיע לביתם של הורי אשתי, אך נביחות הכלב הבריחו אותו משם", הוא מספר. "למרבה המזל הוא פסח על הבית שלנו, שבו הסתתרנו 14 שעות בממ"ד, שבו היינו על סף מחנק ופטישים היו כל הנשק שלנו. הרגשנו מופקרים וכשהתקשרו אלי מהטלוויזיה, זעקתי לעזרה והתחננתי על נפשותינו. אבל תחנונים לא תמיד עוזרים. סתיו, אשתו של האחיין שלי, עמרם ביטון, הייתה בין הנרצחים במסיבת הטבע ברעים".
ביטון, יליד שדרות, שימלאו לו בשבת 59 סתווים, הוא ציון, גיבור "אל עצמי", סדרת ספריה של גלילה רון-פדר-עמית, שאצלה גדל כמשפחה אומנת, לאחר שבגיל תשע התייתם מאביו. הוא פרץ לקריירת זמר עצמאית מלהקת "טאנארא", אחת מהלהקות שצמחו בשדרות והוציא חמישה אלבומים. ביטון חי בנתיב העשרה 33 שנה, מאז נישואיו לנעמה, בת המושב. לצד הופעותיו בארץ ובעולם, ביטון מארח קהל ב"מאהל של מיכה", שהקים בצמוד לביתו, שלא נפגע בהתקפה הנפשעת של המחבלים. הבית קרוב מאוד לחומה, החוצצת בין המושב לבין הרצועה ונראתה בלתי עבירה עד שמחבלים עברו מעליה במצנחי-רחיפה "בקלות בלי שאיש יפריע להם".
"ידענו שבסופו של דבר החומה לא תעזור ואף התרענו על כך", הוא אומר. "שלושה ימים לפני מתקפת הפתע ראינו בבירור את החמאס מתאמן במלוא עוצמת כוחו ולא שמו לב להתרעות שלנו, כך שלמעשה הופקרנו, מה שבעיניי הוא סוג של בגידה".
ביטון משוחח איתנו מביתה של גיסתו בקיבוץ עין השופט, לשם יצא עם משפחתו לנשום קצת אוויר. "זה לא קורה לנו בפעם הראשונה", הוא מעיר. "אנחנו למודי ניסיון מסבבים קודמים, אבל כבר חוזרים הביתה, כשלא נוותר על חגיגת בר המצווה שאנחנו עורכים בחמישי השבוע לבנינו גוני".
התרעות פיקוד העורף