בפרק מגולל פטימר את סיפורו הסוער של נפתלי הרץ אימבר, הנסיבות שהובילו אותו לכתוב את ההמנון, מאבקיו להכניסו לקונגרס הציוני (על אף התנגדותו הראשונית של "חוזה המדינה" בנימין זאב הרצל), ניסיונות ההלחנה השונים, הגרסאות השונות לגבי מקור הלחן, ההצעות להחלפתו ועד הפיכתו באופן רשמי ב-2004 להמנונה של מדינת ישראל.
כמו כן עוסק פטימר בביקורות הרבות שהופנו כלפי ההמנון, הן בין בני עדות המזרח לבני עדות אשכנז והן בשל התעלמותו מבני המיעוטים במדינה (בייחוד הערבים), ויחסם כלפיו, תוך שימת דגש על חשיבותו בתרבות היהודית והישראלית, בעבר ובייחוד בהווה.
התרעות פיקוד העורף