לא במקרה הוכרז המוזיקאי והמתרגם דורי פרנס כזוכה בפרס ראש עיריית ראשון-לציון על שם מאיר אריאל ליצירתיות בשפה העברית, שיוענק לו בעיר היקב, בפתיחת "לשון ראשון", כנס השפה העברית ה-17, ב-5 בפברואר. "מילדות הייתי מתרגם לעצמי קטעים של מחזות", הוא מעיד. "לימים, כשגרי בילו ניהל את בית צבי, תוך כדי הזמנת מוזיקה ממני כמלחין להצגות שם, גרי הציע לי גם לתרגם להם מחזות ועשיתי זאת בשם הבדוי דורון (כך אכן שמו בתעודות - י.ב-א) הרפז. זה עורר אצלי את התיאבון. כששמעתי שבתיאטרון חיפה עמדו להציג את 'המלט', פניתי לרוני פינקוביץ', מי שאז היה שם המנהל האמנותי ובעבר למד שנה תחתיי בתלמה ילין והצעתי לו לתרגם את המחזה. מאז עברתי מזמן את המחזה המאה בין המחזות שתרגמתי לכמעט כל התיאטראות בארץ..."

כשפרנס נשאל מהי היצירתיות שבהגדרת הפרס, הוא משיב: "כמתרגם מחזות, חשוב לי לעשות זאת בעברית חיה שאפשר לדבר אותה וגם להקשיב לה, אבל שגם תפתיע. בכלל, אני אוהב באמנות שמשהו מפתיע ולא מובן מאליו, כשלא הכל באותו השטאנץ. זאת, כשנתפסתי לתרגום מחזותיו של איזה ענק, ששמו היה שייקספיר ואי אפשר לגעת במחזותיו בלי להיות יצירתי".

מלבד היצירתיות, עד כמה חשובה לך כמתרגם הנאמנות למה שהמחזאי כתב במקור?
"אני משתדל להיות נאמן למה שהמחזאי כתב גם אם לפעמים נדרשים מעקפים. איך אמר נסים אלוני, האיש שממנו למדתי הכי הרבה? - 'בסופו של דבר, אתה עושה את עבודתך כמתרגם בצורה מכובדת אם אתה יכול ללכת בלילה אפל ברחוב ללא מוצא ומולך צועד מחזאי שאת המחזה שלו תרגמת בחדר-מדרגות מבלי להסתתר מפניו, אלא לגשת אליו וללחוץ לו את היד".

אולי בגלל זה מעטים הם אלה שעוסקים באופן שוטף בתרגום מחזות?
"אולי. אנחנו כת קטנה. אם ישימו בחדר אחד את אלי ביז'אווי, רועי חן ואותי ומשהו יתפוצץ שם, תהיה בעיה בתיאטרון הישראלי. מדוע מעטים? - ייתכן שבשל מורכבות העיסוק שבו המתרגם הוא כעין מתווך בין המחזאי לבין ההפקה של המחזה שלו, לרבות צדדים שאינם האמנות עצמה".

נסים אלוני נערצך היה לפני הכל מחזאי ענק מעבר להיותו מתרגם מחזות. היכן המחזה שלך?
"אני לא רואה את עצמי כמחבר מחזות. די לי בתרגום ובהלחנת מוזיקה להצגות. לכתוב מחזה מאפס ניסיתי בתור ילד ויותר לא נמשכתי לכך".

אם הזכרת מוזיקה, מה הקשר בין המתרגם לבין המלחין שבך?
"יש קשר. הרבה פעמים אני הולך בעקבות המצלול והצליל שבמילים, כשהמוזיקה היא חלק מהשפה. אני בטוח שהחינוך המוזיקלי שקיבלתי עוזר לי בעיסוק שלי כמתרגם".

כעת, נחזור ברשותך ל"שותפך" הבכיר, הוא הגאון מסטרטפורד.
"מזה 25 שנה אני עוסק בתרגום מחזותיו של שייקספיר. התחלתי עם 'המלך ליר', מחזה שתרגמתי עוד חמש פעמים, כל פעם אחרת, אבל הראשון שהוצג בתרגום שלי היה 'המלט', בתיאטרון חיפה. מאז, בין אם בהזמנת איזשהו תיאטרון, בין אם ביוזמה שלי, אני נתפס למחזה של שייקספיר ומתרגם. כל התרגומים שלי למחזות שלו עומדים לרשות הקהל באתר 'שייקספיר ושות', שהקמתי לפני 15 שנה, במטרה לקרב אותו לדור של היום, מה שגורם לי אושר. רק שישה מתוך 38 מחזותיו עדיין לא תרגמתי. כל זאת בתקווה שיציגו גם את מחזותיו הלא מוכרים של ויליאם ולא רק שוב ושוב את 'כטוב בעיניכם' או את 'חלום ליל קיץ'".

ומלבד הגאון הנ"ל?
"מאוד הייתי רוצה לתרגם את מחזותיו של טום סטופרד - אחד מאלילי נעוריי - שארבעה מהם כבר זכו לטיפול שלי. מאז אני בקשר עם האיש המקסים והשנון הזה, שהוא אחד המחזאים הגדולים בדורנו. ככה זה בעידן האינטרנט, כשאני יכול לפנות למחזאי אי שם על הגלובוס ולשאול אותו למה התכוון במשפט כזה או אחר".

באיזה מחזאי לא תיגע?
"בסטיבן זונדהיים, שאני מעריץ בכל נשמתי, כי כמעט כל ניסיון לתרגם מחזה שלו, על כל המשמעויות והרבדים, נידון מראש לכישלון. אם יבקשו, אנסה, אבל לא אעשה את זה ביוזמתי".

וכעת?
"כעת אני מלחין את המוזיקה להצגת 'דרייפוס', שתעלה בתיאטרון החאן בתרגומו של אלי ביז'אווי".

פרנס, 60, בא לתיאטרון מהמוזיקה. ראיינתי אותו לראשונה לפני 47 שנה, כשקצת לפני בר המצווה שלו שיחק בהבימה את אלן גינסברג הצעיר בהצגה הבלתי נשכחת "קדיש". אמו בהצגה הייתה ליא קניג, שאליה שב כעבור שנים כמתרגם הצגות "כל החיים לפניו" ו"רעל ותחרה", שבהן כיכבה.

הוא בנו של ריי פרנס, מי שהיה שנים רבות הטרומבוניסט הראשי של הפילהרמונית וגם זמר בס במקהלה הקאמרית של רמת-גן ואף מנצח המשנה שלה. בנו המבריק צמוד לפסנתר מגיל שש והיה גם ילד-של-תיאטרון, שהשתתף בסדנה שליד התיאטרון לילדים ולנוער. כשנשאל על-ידי עיתון-ילדים מה יעשה כשיהיה גדול, השיב - 'במאי ושחקן', מה שלא הפריע לו לכתוב שירים, ללחוץ אקורדיון וגם לאהוד את להקת "פינק פלויד".

פרנס למד בתלמה ילין ואת שירותו הצבאי עשה בגלי צה"ל כמפיק וכעורך תוכניות. כשהשתחרר, למד בלונדון בימוי, עיסוק שלא תפס אותו ולמחייתו ליווה שם בפסנתר שיעורי בלט וגם ניגן במסעדה. לאחר שובו ארצה, לצד מלאכת התרגום הלחין את המוזיקה להצגות רבות. אגב, את חלומו לכתוב אופרטה ב...יידיש, מולטי-דורי - שבין השאר כתב וערך ספרי תיאטרון חשובים, בהם כתביו של נסים אלוני - טרם הגשים ומן הסתם עוד יפתיע.