לא במקרה הוכרז המוזיקאי והמתרגם דורי פרנס כזוכה בפרס ראש עיריית ראשון-לציון על שם מאיר אריאל ליצירתיות בשפה העברית, שיוענק לו בעיר היקב, בפתיחת "לשון ראשון", כנס השפה העברית ה-17, ב-5 בפברואר. "מילדות הייתי מתרגם לעצמי קטעים של מחזות", הוא מעיד. "לימים, כשגרי בילו ניהל את בית צבי, תוך כדי הזמנת מוזיקה ממני כמלחין להצגות שם, גרי הציע לי גם לתרגם להם מחזות ועשיתי זאת בשם הבדוי דורון (כך אכן שמו בתעודות - י.ב-א) הרפז. זה עורר אצלי את התיאבון. כששמעתי שבתיאטרון חיפה עמדו להציג את 'המלט', פניתי לרוני פינקוביץ', מי שאז היה שם המנהל האמנותי ובעבר למד שנה תחתיי בתלמה ילין והצעתי לו לתרגם את המחזה. מאז עברתי מזמן את המחזה המאה בין המחזות שתרגמתי לכמעט כל התיאטראות בארץ..."
כשפרנס נשאל מהי היצירתיות שבהגדרת הפרס, הוא משיב: "כמתרגם מחזות, חשוב לי לעשות זאת בעברית חיה שאפשר לדבר אותה וגם להקשיב לה, אבל שגם תפתיע. בכלל, אני אוהב באמנות שמשהו מפתיע ולא מובן מאליו, כשלא הכל באותו השטאנץ. זאת, כשנתפסתי לתרגום מחזותיו של איזה ענק, ששמו היה שייקספיר ואי אפשר לגעת במחזותיו בלי להיות יצירתי".
פרנס, 60, בא לתיאטרון מהמוזיקה. ראיינתי אותו לראשונה לפני 47 שנה, כשקצת לפני בר המצווה שלו שיחק בהבימה את אלן גינסברג הצעיר בהצגה הבלתי נשכחת "קדיש". אמו בהצגה הייתה ליא קניג, שאליה שב כעבור שנים כמתרגם הצגות "כל החיים לפניו" ו"רעל ותחרה", שבהן כיכבה.
הוא בנו של ריי פרנס, מי שהיה שנים רבות הטרומבוניסט הראשי של הפילהרמונית וגם זמר בס במקהלה הקאמרית של רמת-גן ואף מנצח המשנה שלה. בנו המבריק צמוד לפסנתר מגיל שש והיה גם ילד-של-תיאטרון, שהשתתף בסדנה שליד התיאטרון לילדים ולנוער. כשנשאל על-ידי עיתון-ילדים מה יעשה כשיהיה גדול, השיב - 'במאי ושחקן', מה שלא הפריע לו לכתוב שירים, ללחוץ אקורדיון וגם לאהוד את להקת "פינק פלויד".
פרנס למד בתלמה ילין ואת שירותו הצבאי עשה בגלי צה"ל כמפיק וכעורך תוכניות. כשהשתחרר, למד בלונדון בימוי, עיסוק שלא תפס אותו ולמחייתו ליווה שם בפסנתר שיעורי בלט וגם ניגן במסעדה. לאחר שובו ארצה, לצד מלאכת התרגום הלחין את המוזיקה להצגות רבות. אגב, את חלומו לכתוב אופרטה ב...יידיש, מולטי-דורי - שבין השאר כתב וערך ספרי תיאטרון חשובים, בהם כתביו של נסים אלוני - טרם הגשים ומן הסתם עוד יפתיע.
התרעות פיקוד העורף