יוסף (יוסי) מוסטקי, יליד 1939, איש באר שבע בכל רמ"ח איבריו ויצירותיו, הוא אחד המלחינים הפוריים והמשפיעים בפולקלור הזמר העברי בשנות ה-60, כשבאמתחתו שלל נכסי צאן ברזל: "זמר נוגה" (התשמע קולי), "ים ושקיעה", "באר שבע עירי", "בישראל של שנת 67'" (הם לפנינו שוב), "ואמרתי לעצב הנני", "הנך יפה", "המנון הפועל באר שבע" ו"לי הנך תבל ומלואה".
מוסטקי, יליד מצרים, קרוב משפחה רחוק של הזמר הצרפתי ז'ורז' מוסטקי, עלה עם משפחתו לישראל בגיל 10, והמשפחה הייתה אחת מ-500 המשפחות הישראליות הראשונות שיישבו את באר שבע. בסוף שנות ה-50 החל מוסטקי לנגן בגיטרה, להלחין ולשיר את לחניו הראשונים ולאורך שנות ה-60 קצר הצלחה רבה במועדונים, בראשם "מאהל השייח" (מועדון הלילה של מלון נאות מדבר) בעיר.
באותן שנים שיריו נוגנו תדיר על גלי האתר, ולאורך השנים (עד היום) הוסיף מוסטקי להלחין, להופיע (בשלל שפות, בייחוד בעברית ובלדינו) ולצבור קהל מאזינים נאמן ואוהד. ב-2010 זכה מוסטקי בתואר "יקיר העיר באר שבע" ובשנת 2012 זכה בפרס מפעל חיים מטעם אמ"י על תרומתו לתרבות הישראלית לאורך השנים.
חוקר המוזיקה דודי פטימר, חברו הטוב של מוסטקי, החליט להקדיש לו את ההסכת הזה של "מילים ולחן", לגולל את הסיפורים מאחורי שיריו הגדולים ואת קורות חייו המרתקים.