מאיה דדון השיקה השבוע את שירה "הסיפור" שכתבה והלחינה עבורה עדן בן זקן ובעיניי זה אחד השירים הטובים והמרגשים ביותר שיצאו בתקופה האחרונה: גם טקסט נוקב, מחאתי, ביקורתי ומצוין, גם לחן שמשרת היטב את הטקסט העוצמתי – וגם ביצוע מרגש, נוגע ומצמרר של דדון. שאפו ענק גם לדדון וגם לבן זקן, שהייתי רוצה לשמוע עוד שירים מסוג זה שלה ככותבת וכמלחינה. השיר הכי טוב ששמעתי השבוע ואף גרם לי לדמוע ולהתרגש. שיר שחובה לשמוע, לאמץ ללב ובעיקר ליישם. כן ירבו שירים כאלה.
זה היה הצעד האמריקאי שהוכיח: ביידן עבר משלב האיומים לשלב המעשים
"ההישגים יורדים לטימיון": נועם תיבון בטוח - זו ההונאה הגדולה של המלחמה
אייל גולן משיק בלדה חדשה, "מי עוד יחכה לך" בהפקתו המוזיקלית של יעקב למאי. אם יש משהו שגולן יודע לעשות יותר טוב מכולם זה לשיר על שיברון לב. השיר החדש שלו מציג את גולן בשיאו, לא רק כווקאליסט הנהדר שהוא, אלא בעיקר כמי שיודע לקחת בלדה ולהכניס לתוכה את הדנ"א שלו וליצור למאזינים הזדהות מוחלטת עם המילים שהוא שר.
הטקסט איכותי ונוגע, הלחן מלטף ושובה לב וההפקה המוזיקלית העדינה והביצוע עוצמתי. כל אלה ראויים להפוך את השיר לאחד משירי הדגל של גולן בחודשים הקרובים.
"נאדי באדי" הוא השיר החדש של שחר טבוך ואגם בוחבוט, שניים שהם בסטיז והתארחו זה בקליפים של זו, ונוטה לכיוון הפופ המזוהה עם טבוך. בעיניי השיר הוא פספוס: מצד אחד הוא כולל לחן מצוין וקליט וביצוע טוב של השניים, ומצד שני הטקסט שלו כל כך מטופש שזה מביך. ברור לי שהטקסט פונה ספציפית לבני נוער ולשפתם, אבל גם בכך הייתי מצפה למינימום רמה ולא לעג לאינטליגנציה.
אני חושב שטבוך ובוחבוט זמרים מצוינים, כישרוניים מאד ויודעים לעשות פופ כמו שצריך, אבל בחירת שירים גרועה (כמו שיר זה) יכולה רק לפגום להם בקריירה – וחבל, הם יורים לעצמם ברגל.
אחרי כל הסערה סביב העובדה אם הוא אבא או לא אבא בעקבות פרסומיו, יחסי הציבור השליליים לכאורה שנטען שזכה להם בעקבות הפוסט וההבהרה שפרסם, סטפן לגר מוציא את שירו החדש "לפני, אחרי", אוטוביוגרפיה מוזיקלית נוגעת ללב ומרגשת שתפורה היטב למידותיו הקוליות ולכל ההוויה שלו, שיר כן, אותנטי, רווי מוסר השכל ומוציא מסטפן את המיטב שבו.
מועדון הקצב של אביהו פנחסוב חבקו השבוע שיר חדש בשם "סדנה להעצמה עצמית", שיר נרקסיסטי (מכוון לכך מלכתחילה) של פנחסוב על דמותו השנויה במחלוקת, מעין היפ הופ גרובי מסולסל (ג'יימס בראון פינת שבק ס') בווייב האופייני לו, אבל השיר לא באמת מעניין, לא מתפתח לשום מקום, לא מלהיב, ולא גורם לי לרצות לשמוע אותו עד הסוף כי איבדתי עניין אחרי דקה וחצי. הדבר היחיד שמעניין הוא בעיקר העיבוד המוזיקלי המצוין, אבל זה לא מספיק בשביל שהשיר יהיה טוב. מפנחסוב ציפיתי להרבה יותר. מאכזב.