וביום שלישי הבא ייפתחו במאלמו, שוודיה, אירועי האירוויזיון ה־68, ויומיים אחר כך תעלה על הבמה עדן גולן בת ה־20, שתייצג את ישראל עם השיר Hurricane. בעיצומה של מלחמת חרבות ברזל, בצל האנטישמיות הגואה בעולם ולנוכח המיקום העוין, תזכה גולן לאבטחה חסרת תקדים בעקבות איומים ממשיים על חייה.

המעונים האמיתיים באלבום החדש של טיילור סוויפט הם המאזינים | ביקורת
"איזה יום שמח לי היום": שבת עברית חוגגת לתלמה אליגון־רוז

"הבאתי בחשבון שאקבל גם תגובות כאלה", אמרה הזמרת. "אני מרגישה בטוחה ונחושה לייצג את ישראל באופן הטוב ביותר. המשלחת שלנו נוסעת עם צוות אבטחה מיומן, ואני בטוחה שהם יעשו את העבודה הכי טובה כדי לשמור עלינו".

זוהי אומנם הפעם הראשונה שישראל מיוצגת באירוויזיון בזמן מלחמה, אבל ההיסטוריה מלמדת שהיו לא מעט תקופות מתוחות ומורכבות מבחינה ביטחונית, בין מלחמות ומבצעים צבאיים שליוו את הנציגים הישראלים באירוויזיון והשפיעו על תוכני השירים, על ההופעות וגם על התוצאה. חזרנו אל כמה מהם, כדי לנסות להבין מה מצפה למשלחת הישראלית במאלמו העוינת.

צלפים ביציעים

בספטמבר 1972, במהלך האולימפיאדה ה־20 שהתקיימה במינכן, נטבחו 11 מחברי המשלחת האולימפית הישראלית בידי מחבלים פלסטינים מארגון ספטמבר השחור, במה שנחשב לאחת ממתקפות הטרור הידועות והטרגיות בהיסטוריה העולמית.

חודשים ספורים לפני כן הקליט הצמד אילן ואילנית שירים בגרמניה, ולאחר שמפיקיה של אילנית שם הציעו לה לייצג את גרמניה באירוויזיון, היא ואמרגנה שלמה צח ("אילן") החליטו שהם מעוניינים לייצג אך ורק את ישראל.

"כשהבטנו בפרוטוקול ראינו שישראל לא מופיעה", מספרת אילנית. "נסענו לאסתר סופר מרשות השידור ושאלנו אם ישראל יכולה להשתתף. אסתר שלפה מהשולחן, מבין ערימת מכתבים, מכתב הזמנה להשתתף בתחרות ואמרה שהיא מקבלת את זה בכל שנה, אבל אין לרשות השידור תקציב. החלטנו שנלך ונממן זאת לבד. עשיתי פרסומת ל'דפנה טורס' כדי לממן את המשלחת. התברר שהרשימה נסגרה, ולכן החלטנו להתכונן לתחרות הבאה, של 73'".

אילן ואילנית (צילום: סמי בן גד)
אילן ואילנית (צילום: סמי בן גד)


השיר הראשון שנבחר לייצג אותנו באירוויזיון היה "אי שם", שכתב אהוד מנור והלחינה נורית הירש, ובמימון עצמי יצאה המשלחת הישראלית לתחרות שנערכה בלוקסמבורג ב־7 באפריל 1973.

"האירוע התקיים כמה חודשים אחרי אסון מינכן, ובמשך שבוע ליוו אותנו שומרי ראש לכל מקום, גם אם לבריכה במלון או לסיבוב בעיר", משחזרת אילנית. "זה היה האירוויזיון הראשון שבדקו בו תיקים בכניסה לאולם. ביציעים היו צלפים והאבטחה הייתה כבדה מאוד. מכיוון שזאת הייתה הפעם הראשונה שישראל לקחה חלק בתחרות, היה עניין סביבנו והימורים שנזכה באחד המקומות הראשונים, ובאמת הגענו למקום הרביעי, מקום אחד אחרי קליף ריצ'רד. הפוליטיקה לא עלתה בשום חלק של ההופעה, ופשוט היה חשוב לי להביא את הישראליות לבמה".

היו שמועות שמתחת לשמלה לבשת שכפ"ץ.
"לא. השמלה הייתה בגזרה רחבה עם שרוולי פרפר גדולים, וכיוון שהאירוע היה קצת אחרי טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן, חשבו שאני מסתירה מתחתיה אפוד מגן".

אבטחה גם בשירותים

ב־6 באוקטובר 1973, כחצי שנה אחרי הופעתה ההיסטורית של אילנית באירוויזיון, פרצה מלחמת יום הכיפורים. המחדל החמור והמחיר הכבד שגבתה המלחמה הותירו אחריהם חברה שבורה ומפורקת, שהתאוששה רק כעבור שנים ארוכות. במהלך המלחמה, בין השאר בזכות הופעות במוצבים המופצצים, הוכתרה להקת כוורת ללהקה הישראלית המובילה – בין היתר בשל השילוב בין להקה צבאית ללהקת קצב, אך גם בזכות רגעי הבידור והאסקפיזם שסיפקה.

בשנת 1974, בזמן תקופת הפסקת האש המתוחה, האירוויזיון היה הדבר האחרון שעניין את הישראלים, אך היה ברור גם שהשתתפות בו תסמל לאומיות, עוצמה וזקיפת ראש, על אף הטראומה. כוורת התאימה לכך כמו כפפה ליד, והפור נפל במהירות.

"כוורת הייתה תופעה, להקה שאף אחד לא הכיר ולא שמע עליה, שהגיעה משומקום ועשתה סנסציה", אומר חנוך חסון, לשעבר מנהל מחלקת הבידור של הטלוויזיה הישראלית.

להקת כוורת שנת 1973 (צילום: קוקו רפרודוקציה)
להקת כוורת שנת 1973 (צילום: קוקו רפרודוקציה)


את השיר "נתתי לה חיי", שייצג את ישראל, כתבו דני סנדרסון ואלון אולארצ'יק, ותחת מעטה של שיר אהבה מתוק הוטמנו מסרים מחאתיים נגד שלטונה של גולדה מאיר והכיבוש. ברשות השידור ובאיגוד השידור האירופי לא הבחינו בדקות הזאת, והוא עבר כלשונו. "השיר היה מוצלח אז לא התעמקתי בעניין הטקסט", אומר חסון. "כוורת הייתה להקה מצליחה ומן הראוי היה שתייצג אותנו בתחרות".

חרף הפסקת האש נמשכו חילופי אש בשטח הסורי שכוחות צה"ל החזיקו בו בתום המלחמה, עד לחתימה על הסכם הפרדת הכוחות במאי 1974. השיא היה ב־6 באפריל, כשתצפיות צה"ל הבחינו בכוחות קומנדו סוריים שהעפילו לפסגת החרמון. צה"ל הגיב באש ארטילרית כבדה ובתקיפת מטוסים, וכבש את שיא החרמון לאחר קרב קצר.

באותו יום בדיוק התחוללה דרמה נוספת, הפעם בברייטון, עת התקיימה תחרות האירוויזיון ה־19, שבה התמודדה כוורת מול שמות כמו אוליביה ניוטון ג'ון ולהקת אבבא. בדומה לשנה הקודמת, גם כאן האבטחה סביב הלהקה הייתה כבדה מאוד, בייחוד לאור המתיחות הצבאית ואסון מינכן, שהדהד עדיין בראשי מארגני האירוויזיון.

"מה שזכור לי היטב זאת האבטחה המוגברת", מספר מתופף הלהקה מאיר פניגשטיין. "שמרו עלינו ממש כיוון שייצגנו את ישראל כשנה וחצי אחרי הפיגוע במינכן, וכי זה היה ממש בזמן הפסקת האש אחרי המלחמה. לא עזבו אותנו לרגע. לפני העלייה לבמה הלכתי לשירותים, ושני שוטרים באו איתי. אנחנו דווקא לא ממש פחדנו, גם היינו צעירים. אבל כששני שוטרים באים איתך לשירותים, זה מרגיש קצת מוזר. בכל אופן לא באנו במטרה לנצח, ודי התרגשנו כשאמרו לנו שמאות מיליוני עיניים יצפו בנו".

הלהקה הגיעה למקום השביעי בתחרות, ו“נתתי לה חיי" זכה להצלחה רבה בישראל, נבחר ל“שיר השנה" במצעד השנתי של 1974 והפך לקלאסיקה.

שש נקודות מניצחון

ב־6 ביוני 1982 החל מבצע שלום הגליל בגבול הצפון, שהפך למלחמת לבנון וגרר אחריו ביקורת פנימית קשה ומחאות נרחבות ברחבי הארץ. המחאות הגיעו לשיאן בטבח סברה ושתילה בספטמבר 1982, אירוע שגרר גינויים חריפים לישראל ברחבי העולם ודרישה לסגת מלבנון באופן מיידי.

החל מאוקטובר 1982 צה"ל ביסס ופרס את כוחותיו במוצבים שנבנו לאורך הקו שנוצר לאחר סיום הלחימה, ועד יציאתו הראשונה של צה"ל ביוני 1985, נחשפו הכוחות הצבאיים להתקפות של מורדים שיעים, ששיאן הגיע עם פעולת התאבדות בבניין מפקדת צה"ל בצור.

בעיצומן של המחאות ובשיא המשבר החברתי העמוק נבחרה עפרה חזה ז"ל לייצג את ישראל באירוויזיון שנערך ב־23 באפריל 1983 במינכן, עם השיר "חי" שכתב אהוד מנור והלחין אבי טולדנו.

"זאת הייתה תקופה מאוד סוערת במדינה אז. אחרי טבח סברה ושתילה הופנו קולות רבים נגד ישראל לסגת מלבנון, וישראל נתפסה כמדינה שנויה במחלוקת", משחזר טולדנו. "קצין הביטחון הזהיר אותנו שאנחנו חייבים להיות ערניים מתמיד ולשים לב לכל דבר, כי הסיכון הוא ממשי. הוא גם הנחה את עפרה ואת הרקדנים להישכב על הרצפה באופן מיידי אם קורה משהו על הבמה. לשיר 'עם ישראל חי' על אדמת גרמניה, אחרי מה שקרה בשואה וגם אחרי כל הקולות נגד ישראל אחרי מבצע שלום הגליל, זה היה מאוד חזק ועוצמתי, וגם מאוד סימבולי. זה היה ההישג האמיתי".

עפרה חזה שנת 1981 (צילום: יעקב סער, לע''מ)
עפרה חזה שנת 1981 (צילום: יעקב סער, לע''מ)


למרות הופעה מרשימה, השיר "חי" זכה במקום השני, בהפרש שש נקודות בלבד מהשיר של לוקסמבורג שקטף את המקום הראשון. "חי" נבחר בישראל לשיר השנה.

למי אמרתם "אהלן"?

ב־17 בינואר 1991, בזמן שהאינתיפאדה הראשונה בעיצומה ובעקבות פלישת עיראק לכוויית, פתחו ארה"ב וכוחות הקואליציה במבצע "סופה במדבר", שבמסגרתו התקיפו את משגרי טילי הקרקע־קרקע הנייחים של עיראק.

פחות מיממה לאחר מכן נורו סקאדים מעיראק לישראל, ועל השולחן הונחה תוכנית ישראלית לכיבוש מערב עיראק. לבסוף, לאור דרישתה התקיפה של ארה"ב, החליט ראש הממשלה דאז יצחק שמיר שלא להגיב. ב־28 בפברואר 1991 הוכרזה הפסקת אש ונגמרה המלחמה. עם סיומה דעכה גם האינתיפאדה.

כחודש לאחר סיום המלחמה, ב־27 במרץ 1991, נערכה בבנייני האומה בירושלים תחרות קדם האירוויזיון, שבה זכה במקום הראשון הצמד אורנה ומשה דץ עם השיר "כאן", פרי עטו של עוזי חיטמן.

"כשעבדנו על השיר לא ידענו אם הקדם יתקיים בגלל מלחמת המפרץ", סיפר בעבר משה דץ. "למרות אי־הוודאות, המשכנו לעבוד ועשינו זאת בקיבוץ באזור הכנרת, שם לא נפלו סקאדים. המלווים שלנו היו נערים בכיתה י"ב, וההורים שלהם פחדו והיה המון מתח. אומנם כמפיק השיר היה ברור לי שאנחנו באים לנצח, אבל מהפחד שאולי לא נקבל נקודות כתבנו על שלטים 'תודץ' ו'תודצה', להראות לקהל שאנחנו לא מאוכזבים".
לאחר בחירתה נסעה המשלחת הישראלית לתחרות האירוויזיון שנערכה ב־4 במאי 1991 ברומא. "האווירה סביבנו הייתה קשה", נזכר דץ. "במסיבות העיתונאים כל הזמן שאלו אותנו העיתונאים האירופאים בתקיפות על השורה 'דלת לשכנים אני פתחתי, ומי שבא נאמר לו אהלן'. הם שאלו: 'איזו דלת אתם פותחים? לאילו שכנים אתם אומרים בערבית אהלן? אתם יושבים על אדמות כבושות'. זה הטריד אותי מאוד. האבטחה הייתה כבדה, הקיפו אותנו מכוניות ואופנועים. הבהירו לנו שאנחנו מטרה נייחת, והורו לנו להישאר אך ורק בחדר במלון ולא לצאת לשום מקום. זאת הייתה תקופה מאוד מתוחה, בייחוד אחרי מלחמת המפרץ".

למרות העוינות של כלי התקשורת האירופיים כלפי המשלחת הישראלית, "כאן" העפיל למקום השלישי.
 
יעד אטרקטיבי למחבלים

שנת 2002 נחשבת לאחת השנים הקשות והמדממות במדינה, שנה שבה הטרור הרים ראש ונרצחו במהלכה 452 ישראלים בפיגועי טרור. חודש מרץ כונה "מרץ השחור", שכן הוא התאפיין בכמות שיא של פיגועים, ובמהלכו כמעט לא חלף יום ללא פיגוע. ב־27 במרץ התרחש הפיגוע במלון פארק בנתניה, שבו נרצחו 30 ישראלים. ב־29 במרץ החלו צה"ל והשב"כ במבצע חומת מגן, שנמשך עד 10 במאי.

כמה חודשים קודם לכן בחרה ועדת רשות השידור בשרית חדד לייצג את ישראל באירוויזיון 2002 עם השיר "נדליק ביחד נר", שכתב יואב גינאי והלחין צביקה פיק. לפני התחרות, שנערכה ב־25 במאי 2002 בטאלין, בירת אסטוניה, נתקלה המשלחת הישראלית באווירה קשה ועוינת, והחשש לביטחון חבריה היה ממשי.

שרית חדד 2002 (צילום: רויטרס)
שרית חדד 2002 (צילום: רויטרס)


המשלחת הגיעה לטאלין תחת אבטחה חסרת תקדים. במהלך השהות באסטוניה הובהר לחבריה כי הם נחשבים ליעד אטרקטיבי למחבלים וככתובת לפיגוע. המאבטחים הנחו את חברי המשלחת לא לשאת על גופם ועל בגדיהם סימנים שיזהו אותם כישראלים או כיהודים, כמו כיפה או תכשיטים.

בתחרות עצמה הגיעה חדד למקום ה־12. "למרות שהייתי בתוך חוויה אישית מאוד עוצמתית וחשובה, עדיין הזיכרון שנחרת הכי חזק היה של הפיגועים הקשים שהיו בארץ באותם ימים", סיפרה חדד בעבר. "אני זוכרת שמצב הרוח של הצוות היה קשה לאור הזוועות שהיו בארץ והיינו מחוברים כל הזמן לחדשות. גם הייתה אבטחה כבדה ותחושה מאוד מורכבת. כשהמשלחות האחרות הלכו לחגוג, אנחנו הסתגרנו יחד והיינו מחוברים למה שקורה בישראל. לא יכולנו לשמוח כמו האחרים כשבבית שלנו היו פצועים והרוגים".

אוכלים בקפסולה

ב־10 במאי 2021 החל מבצע שומר החומות, לאחר שארגוני הטרור הפלסטיניים בהובלת חמאס החלו בירי רקטות מסיבי לעבר ירושלים במהלך מצעד הדגלים ביום ירושלים, ובהמשך גם לעבר גוש דן, השפלה, הנגב והשרון. המבצע נמשך עד ל־21 במאי.

ב־18 במאי, בעיצומו של המבצע, הופיעה עדן אלנה, זוכת "הכוכב הבא", על במת האירוויזיון ברוטרדם וביצעה את השיר Set Me Free שיצרו נועם זלטין, עידו נצר, עמית מרדכי ורון כרמי. אלנה הרשימה בחצי הגמר והעפילה לגמר.

עדן אלנה מייצגת את ישראל באירווזיון (צילום: רויטרס)
עדן אלנה מייצגת את ישראל באירווזיון (צילום: רויטרס)


“בגלל המצב בארץ והקריאה לחרם על ישראל, ועם התחושה שכל העולם נגדנו, ההעפלה לגמר הייתה מרגשת במיוחד והתחושה הייתה שעשינו את הבלתי ייאמן”, סיפר נצר. "אתה פותח חדשות בהולנד ורואה כתבות מוטות נגדנו על כך שישראל מפגיזה בעזה, וזה יוצר תחושה מוזרה. לכן ההצלחה הזאת בחצי הגמר הייתה כל כך מתוקה ונגד כל הסיכויים".

המפיקה טלי אשכולי, שניהלה את אלנה בתקופת האירוויזיון מטעם ארומה מיוזיק, סיפרה לי אז: "חברי המשלחת הישראלית נמצאים רוב הזמן בחדרים. אנחנו לא באים במגע או מתערבבים עם שאר המשלחות. יש אולם שבו המשלחות יכולות לשבת בקפסולה ולאכול ביחד, וזאת הפעם היחידה שאנחנו ביחד. בשאר הזמן אנחנו או בחדרים או בחזרות. שומרים עלינו מאוד חזק.

"גם ראש עיריית רוטרדם, אדם מוסלמי, העביר לנו מסר אישי שחשוב לו מאוד לשמור על הביטחון האישי שלנו לנוכח מה שמתרחש בישראל ובעולם כרגע, ובשל המתיחות המשטרה המקומית תגברה משמעותית את השמירה עלינו".

בגמר השיר הישראלי הגיע למקום ה־17 בלבד.

ב־20 בנובמבר 2023, כשישראל עוד שרויה באבל עמוק מאז מתקפת הפתע של חמאס ב־7 באוקטובר, יצאה לדרך העונה העשירית של "הכוכב הבא לאירוויזיון", שבסיומה זכתה גולן לייצג את ישראל עם השיר Hurricane, פרי עטם של אבי אוחיון, קרן פלס וסתיו בגר.

מאז בחירת השיר נשמעו קולות רבים בחו"ל הקוראים לאיגוד השידור האירופי להוציא את ישראל מהאירוויזיון, אך לבסוף הוחלט כי אין מניעה מהמשלחת הישראלית להשתתף. ההחלטה עוררה זעם רב בנורווגיה, שוודיה, הולנד ויוון, וגררה קריאות חוזרות ונשנות להחרים את ישראל.
איסלנד איימה לפרוש מהתחרות אם ישראל לא תוחרם, אך בסוף החליטה לקיים קדם אירוויזיון שבו התחרה בין היתר הזמר הפלסטיני בשאר מוראד, תושב מזרח ירושלים, שהפסיד לבסוף לזמרת האיסלנדית הרה ביורק.

פינלנד איימה להחרים את התחרות בגלל השתתפות ישראל - אך חזרה בה. תאגיד השידור האירי קיבל יותר מ־465 מיילים הקוראים להחרים את האירוע אם ישראל תשתתף, ושהאשימו את ישראל ב"שימוש ציני" בתחרות כדי להציג את המדינה באור חיובי, "למרות שנות הכיבוש והאלימות נגד פלסטין" – אך דחה קריאות אלה.

המוזיקאי האנגלי אולי אלכסנדר, נציג בריטניה, חתם על מכתב המאשים את ישראל באפרטהייד וב"תעמולה ציונית" של כיבוש ישראלי בשטחים פלסטיניים. ראש מחלקת העיתונות של תאגיד השידור הצ'כי אחמד האלון הביע את תמיכתו האישית בעמדתו של אלכסנדר.

ככל שמתקרבים הימים לתחרות מסלימה המחאה נגד ישראל, ועד כה נעשו מחוות פרו־פלסטיניות ונערכו מפגנים אנטי־ישראליים על ידי אומנים המשתתפים בתחרות.
"האירוויזיון השנה נערך בצל תקופה בעייתית. מעולם לא היו לנו כל כך הרבה מלחמות וסכסוכים מתמשכים", אמר קצין האבטחה של מאלמו במסיבת עיתונאים. "יש לנו מלחמה באירופה ואת הסכסוך בעזה בין חמאס לישראל. השתתפותה של ישראל בתחרות מעוררת מחאות כאשר המלחמה בעזה נמשכת לחודשה השביעי. בעיר שבה חי חלק גדול ממוצא פלסטיני הסכסוך הזה הוסיף ממד חדש. המצב הביטחוני מאתגר, אבל לנו במאלמו חשוב שכמה שיותר ישתתפו וישמחו בחגיגת האירוויזיון. צריך לכבד גם את מי שרואים באירוע משהו חיובי ומשמח וגם את מי שרוצה להביע מחאה.

"אנחנו גם מזהים כאלה שרוצים להיות נוכחים באירועי האירוויזיון שלא למטרה חיובית. ביטויי אלימות, חבלה ואיומים בדרכים שונות הם לחלוטין בלתי מקובלים עלינו ואנחנו נערכים אליהם. אנחנו יודעים כי קיים חשש בקרב המבקרים על רקע המצב הביטחוני בעולם כיום. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא עם כל גורמי האבטחה ויש לנו אמון מלא בהם. ישנו שיתוף פעולה הדוק גם עם משטרת ליברפול, שאבטחה את התחרות בשנה שעברה, ונערכים גם לאפשרות של מתקפות סייבר".

בעיריית מאלמו הודיעו כי הכניסה לכל אתרי האירוויזיון השונים תותר ללא תיקים אישיים, וכי תורגש נוכחות מוגברת של שוטרים שיצוידו בציוד שונה וחריג מהרגיל.

זאת לא הפעם הראשונה שישראל תצא להתחרות באירוויזיון תחת אבטחה כבדה ביותר. לאור ניסיון העבר, שום איום לא ישבור את רוח המשלחת הישראלית, וכל שנותר הוא לאחל לגולן ופמלייתה הצלחה.