אתמול (שלישי) נמסרה הודעה רשמית כי השרה מירי רגב בחרה במוזיקאים חיים אוליאל, עברי לידר ורביב כנר להדליק משואה בטקס הממלכתי בהר הרצל ערב יום העצמאות כנציגיהם של הרבים אשר פעלו לחיזוק הרוח הישראלית, והמשואה שידליקו תיקרא "ניצחון הרוח".
על הבחירה באוליאל, בן העיר שדרות, נמסר מטעמה של השרה: "יוצר מוזיקה בעיר הדרומית כבר שנים רבות. יחד עם בני עירו הוא מתמודד כבר שנים עם אתגרי החיים בעיר תחת האיום התמידי מעזה. ב-7 באוקטובר הוא פונה מהעיר ולאחרונה שב אליה, מתוך החלטה נחושה להתמודד ולצמוח גם מתוך השבר הגדול. הוא מייצג את יוצרי התרבות ביישובי הנגב המערבי, שממשיכים ליצור למרות הכול".
אוליאל (67) נחשב לאחד המוזיקאים פורצי הדרך במוזיקה הישראלית ולחלוץ בהבאת המוזיקה המרוקאית לקדמת הבמה בלבוש רוקנ'רול יחד עם להקת שפתיים שהקים, שילוב שלא היה מובן מאליו בשנים ההן ופתח את הצוהר לאמנים שבאו בעקבותיו כמו קובי אוז (שהחל את דרכו בלהקת שפתיים, טרום עידן להקת טיפקס), כנסיית השכל, מיכה שטרית, שמעון בוסקילה ועוד.
"הבנתי שכדי להכניס את המוזיקה המרוקאית לקונצנזוס לא יעזור לי לבצע יפה שירים מרוקאיים עדתיים, אלא אצטרך להוסיף אלמנט מערבי", מספר אוליאל. "כך לקחתי את השפעות הרוק'נרול שמתוכו צמחתי ואת המוזיקה המרוקאית שספגתי מהבית והחלטתי להגיש לקהל את אותה המוזיקה רק בצליל אחר שיהיה יותר קל לעיכול. זו בעצם הייתה המהות של שפתיים".
בשנת 1972 הקים יחד עם אחיו המתופף אלי אוליאל וחברו הבסיסט חיים אוחנה את להקת הרוק "המאה העשרים ואחת", שבה באו לידי ביטוי יכולות הנגינה הווירטואוזיות שלו על הגיטרה החשמלית כסוליסט. עם הלהקה ניגן גם במהלך שירותו הצבאי.
עם שחרורו מהצבא, בשנת 1977, התפרקה "המאה העשרים ואחת", ואוליאל הפך למפיק והמנהל האומנותי של פסטיבל שירי הילדים המקומי של שדרות. "בין השאר השתתף שם יורם חזן מכנסיית השכל", הוא נזכר, "הייתי עושה הכל בפסטיבל: גם מארגן את ההסעות, גם הנהג, גם דואג לכל עניין הסאונד ולהפקה המוזיקלית. זה היה פרויקט של איש אחד".
בשנת 1981 חלה התפנית הראשונה בחייו המקצועיים של אוליאל. "יום אחד ניגש אלי בחור בשם ארמונדו, זמר מרוקאי שהייתה לו תזמורת חתונות שהופיעה באשקלון והסביבה. הוא שמע עלי מחברים ואמר לי שהוא מחפש גיטריסט וזמר שישיר רוק'נרול ומוזיקה לריקודים, בעוד הוא יהיה אחראי על השירה בשפה המרוקאית והצרפתית. ההצעה קסמה לי והצטרפתי ללהקה".
בהמשך צירף אוליאל ללהקתו של ארמונדו את אחיו אלי, שתפס את עמדת המתופף, את חברו הבסיסט חיים אוחנה ושתי זמרות: דליה אלמקייס ויהודית עזרן. "תוך זמן קצר ארמונדו הבין שקורה פה משהו ושמתגבשת להקה והחליט לצאת מהעניין, כך בעצם נולד הבסיס של הלהקה. קראנו לה 'שפתיים' בהתחלה כשם שאחי אלי המציא ללא כוונה מסוימת, אך ברבות השנים התברר שיש לשם הזה משמעות: 'שפה ועוד שפה' עברית ומרוקאית וגם שפתיים, כלומר הפה של העדה המרוקאית".
בשנת 1984 החלה הלהקה הטרייה להופיע בחתונות ולצבור תאוצה. "אומנם יצרתי שירים כבר מנעורי, אבל לא נתתי להם בהתחלה ביטוי בלהקה. דאגתי שנבצע שירים שהקהל יתחבר אליהם. כמו בפסטיבל, גם בלהקה הייתי עושה הכל: מרכיב ומפרק את ציוד ההגברה, סוגר את ההופעות כאמרגן, מנחה את הערב ובוחר את הרפרטואר של הלהקה. הייתי שר, מנגן בגיטרה ומתופף על דרבוקות".
עד סוף שנות ה־80 שפתיים הייתה ידועה בעיקר כלהקת חתונות. אוליאל היה על הגיטרה והשירה, אחיו אלי על התופים, חיים אוחנה ניגן בבס, ולזמי כאמור היה הסולן. לתקופה מסוימת הצטרפו ללהקה כאמור גם הקלידן קובי אוז, רגע לפני שהקים את להקת טיפקס, והכנר שמעון עמר.
בשלב מסוים אוליאל כבר לא הסתפק בהופעות בחינות ובחתונות. הוא ידע שכדי להפיץ את משנתו המוזיקלית עליו להכניס את הלהקה לאולפן הקלטות. ההזדמנות הגיעה ממקור בלתי צפוי שכלל וכלל לא קשור לעדה המרוקאית: מתי כספי. "ב־1990 מתי כספי הוציא את האלבום 'שירים במיץ עגבניות', שכלל את השיר 'נחליאלי'. כספי הלחין ואהוד מנור כתב את השיר שהיה בסגנון מרוקאי הומוריסטי", אומר אוליאל. "החלטתי שאנחנו צריכים לבצע את השיר כמו שצריך, עם ההגייה והאלמנטים המרוקאיים האותנטיים. אז כתבתי לשיר מילים במרוקאית וקראתי לו 'ללה עישה'".
בהמשך ניסה אוליאל לעניין את חברות התקליטים בלקיחת חסות על הקלטת השיר, משימה שלדבריו הייתה כמעט בלתי אפשרית. "רוב חברות התקליטים שפנינו אליהן טענו שאין לנו סיכוי להצליח עם מוזיקה מרוקאית ודחו אותנו. רק פונוקול, חברה אשכנזית בעיקר, הרימה את הכפפה ונתנה לנו את הצ'אנס שהתברר כמוצדק.
"רק לאחר שחתמנו אצל פונוקול, צלצלתי למתי כספי הגדול וביקשתי ממנו רשות להקליט את השיר במרוקאית. למזלי הוא הסכים ואף השתתף בנגינה בהקלטה. מתי כל כך התלהב מהגרסה שלנו, שאירח אותנו בקלטת הילדים שלו 'בובה מתי' עם ביצוע משותף ל'נחליאלי'. פתאום, בן לילה, כל המדינה ידעה מי זו להקת שפתיים והפכנו לשגרירי המוזיקה המרוקאית המובהקים ביותר".
שיתוף הפעולה בין כספי ללהקה נמשך גם אחרי כן. "ביקשתי ממתי להלחין לנו שיר, והוא יצר לנו את 'חדוז'ה'. אני זוכר שבאולפן תיקנתי אותו קצת, ואמרתי לעצמי: איך אני מעז לתקן את מתי כספי הגדול? אבל הוא אחלה של בחור וקיבל זאת בהבנה גמורה ובצניעות".
נישאים על גלי ההצלחה הוציאו חברי להקת שפתיים בשנת 1992 את אלבום הבכורה הכפול שלהם, שהוקלט באולפני טריטון היוקרתיים. "החלטנו להשקיע המון כסף בסאונד ובהפקה המוזיקלית, כדי שהאלבומים שייצאו יהיו לא פחות ממושלמים בעינינו. אני מאוד פרפקציוניסט ורצינו לעשות זאת כמו שצריך".
האלבום זכה להצלחה גדולה ולסיקור תקשורתי נרחב, ושפתיים הפכה לתופעה. "קיבלנו הזמנות להופיע על במות גדולות, בתוכניות טלוויזיה, בתחנות רדיו ומה שאתה לא רוצה", אומר אוליאל. "ההצלחה ריגשה אותנו אבל בעיקר התרגשנו מכך שהשירים המרוקאיים שבמשך שנים רבות הודרו בתקשורת הגיעו סוף־סוף לפרונט".
לאורך שנות ה־90 הוציאה שפתיים להיט אחר להיט: "אהלן וסהלן ביקום", "חביבי דיאלי", "מאמא דיאלי", "טלפון", "ללה פטימה", "חביבי יעני", ועוד שירים שעד היום מתנגנים בכל אירוע וחגיגה. "בהתחלה הקלטנו רק במרוקאית אך בהמשך שילבנו עברית", אומר לזמי. בין השירים שהקליטו בעברית זכו להצלחה "איש וכינור" שכתבו אוליאל ומיכה ביטון, ו"מאמא", שכתב אוליאל, שיר ששילב בין מרוקאית לעברית והיה סמל למיזוג תרבויות.
בשנת 1998 התפרקה הלהקה ואוליאל פצח בקריירת סולו שהניבה שלושה אלבומים עד כה ומספר להיטים, בהם: "עוד אבוא", "תני לו ללכת" (זוכה פרס הצילינדר הנודד) ו"סימני סערה".
התרעות פיקוד העורף