הזרקור מופנה למלחינות: מיכל טל באלבום המוקדש ליצירות אלן דה מונז'רו

לו רצתה, יכלה הפסנתרנית מיכל טל להמשיך בקריירה המוצלחת שלה כפסנתרנית קונצרטים בינלאומית, אך איזו בערה פנימית סוחפת אותה למחוזות אחרים. אמנם עודנה ממשיכה להגיח להופעות בחו"ל, שהרי איננה יכולה בלעדיהן, אך עיקר זמנה מוקדש כעת להכשרת דור הפסנתרנים הבא, לרבות בפסטיבל הפסנתר הבינלאומי בערד שייסדה ולמימוש יוזמות כמו חשיפת יצירות של מלחינים יהודים שפעלו בתקופת השואה וכמו הפניית זרקור לעבר יצירותיהן של מלחינות.

נאמנה לגישתה זו הוציאה טל, 62, בימים אלה בלייבל "צנטאור" את "Noblesse", אלבום המוקדש כולו ליצירות אלן דה מונז'רו, מלחינה צרפתייה בת המאה ה-18, שהייתה עד כה עלומה למדי מבחינת הקהל. "עם דברים מרתקים כאלה יש בשביל מה לקום בבוקר", אומרת טל, שב-16 החודש תשיק את אלבומה בקונצרט שייערך באולם "טארג", באוניברסיטת תל-אביב. "לעומת פסנתרנים 'סטנדרטיים', שהאתגר שלהם זה לרוץ מהופעה להופעה, תוך כדי ביצוע יצירות של מלחינים אולי מוכרים יותר, אני לא מסתפקת בכך".

נחזור לסיפורה של דה מונז'רו. היא נולדה ב-1764 בליון שבצרפת ובין השאר הייתה תלמידתו של המלחין והפסנתרן הנודע מוציו קלמנטי. הפסנתר הציל את חייה מהגיליוטינה במהפכה הצרפתית, כשבנגינת "המרסליז" (המנונה של צרפת) שהיא אלתרה בבית המשפט היא שכנעה את שופטיה שתרומתה לרפובליקה נחוצה. לא רק שהיא ניצלה, אלא גם הייתה לאשה הראשונה שקיבלה משרת הוראה בקונסרבטוריון בפריז ועוד בשכר שווה לעמיתיה הגברים. כמלחינה, יש הרואים בה מעין חוט מקשר בין מוצרט לשופן.

כבתו של כנר הפילהרמונית אלכסנדר טל היא נשמה מוזיקה מגיל אפס. "בהיותי הרבה בחזרות שלהם, הפילהרמונית הייתה מעין בייבי-סיטר שלי", מעירה טל. "אבי ניסה לכוון אותי אל הכינור, בייחוד נוכח השמיעה האבסולוטית שהתגלתה אצלי, אבל נמשכתי אל הפסנתר, שכאמור לימים הפגיש אותי עם רובינשטיין, שהקרין חום אנושי בלתי רגיל".