"ההנצחה הכי משמעותית"
"בר המשיכה להצטיין בכל דבר שעשתה, הייתה תלמידה מצטיינת לאורך כל הדרך, והייתה לקראת תחילת הלימודים בביואינפורמטיקה באוניברסיטת חיפה. שבוע אחרי המסיבה היא הייתה אמורה לראות דירה להשכרה בחיפה".
קטי מספרת שבר נסעה למסיבת הנובה עם עוד ארבעה חברים שהכירה בטיול אחרי צבא בדרום אמריקה: "בצבא בר הייתה מש"קית ביטחון מידע. למסיבה היא נסעה עם חברים באוטו שלי, והם הגיעו לשם בסביבות 1:30 בלילה. כשהתחיל כל הבלגן הם עלו לאוטו וניסו להימלט. בר נורתה, נפצעה, ניסתה לברוח ברכב אחר, ובמהלך המנוסה הצליחה להציל שלושה מחבריה. היא המשיכה בנסיעה מטורפת, בעודה פצועה. בסופו של דבר, כשחילצו אותה, כבר לא הצליחו להציל אותה כי היא איבדה המון דם".
קטע זה, המשולב ביצירה "שקט אינסופי", הוא אחד מהטקסטים הרבים שכתבה בר מכפר ורבורג. בין הטקסטים האלה יש שירים, יומנים, מחשבות ותובנות. "תמיד ידעתי שהיא כותבת, אבל אף פעם לא נחשפתי לכמויות", מודה אמה קטי. "הייתי נתקלת במחברות של בר בבית, בכל מיני פנקסים, יומנים, אבל אחרי שהיא נרצחה והתחלנו לסדר את החדר גילינו כמויות של מחברות. כשקיבלנו את הטלפון הנייד שלה, מצאנו בו המון תיקיות עם שירים שהיא כתבה״.
״בין הטקסטים יש ממש שירה טהורה ויש טקסטים שכתובים כמו יומן אישי. היא כתבה על כל הנושאים: מפגשים שלה עם חברים, אהבה נכזבת, הרפתקה שהיא עברה, דברים שהיא אוהבת לאכול ועוד. יש לה גם טקסט אחד שנקרא 'לא ייאמן', שאם קוראים אותו, זה אחד לאחד מה שהיא עברה במסיבה. הוצאנו כבר ספר עם חלק מהשירים שהיא כתבה, ובינתיים הלחנו 12 שירים. אנחנו רוצים לעשות ספר נוסף בהמשך".
היצירה המוזיקלית "שקט אינסופי" כוללת ציטוטים מחמישה טקסטים שונים של בר. "מבחינתנו, העובדה שאנשים יכירו את הטקסטים שלה היא ההנצחה הכי משמעותית. אני חושבת שהפרויקט הזה מכבד מאוד את האנשים שכתבו את הטקסטים. זו ממש יצירה", היא אומרת.
"היה כותב בלי שיראו אותו"
שורות אלה, גם הן מתוך היצירה "שקט אינסופי", לקוחות מטקסטים שכתב לקראת גיוסו סמ"ר עמיחי ונינו ז"ל. עמיחי בן ה־22, מקצרין, מפקד כיתה ביחידת מגלן, עוצבת הקומנדו, נפל בקרב בכפר עזה בעת שחילץ את מפקדו הפצוע. לאחר נפילתו נמצאו שירים וכתבים אחרים שכתב, מתוכם עולה דמותו המיוחדת ונחשפים ערכיו ואמונתו.
האב אמר שהפרויקט המוזיקלי הוא אחד הדברים שמנחמים את בני המשפחה: "אנחנו מאמינים שהחיים של עמיחי ממשיכים כיום בצורה אחרת. האור שלו, המשמעות של החיים שלו, התוכן שהוא חי – בעצם עוברים עכשיו לאנשים אחרים. זה מאוד מחזק אותנו. הפרויקט הזה נותן לנו המון חיים וכוחות בכל הקושי הגדול הזה. אנשים שלא הכירו את עמיחי פתאום מכירים את השירים שלו, וזה מאוד מרגש אותנו".
מלחין היצירה, יוסף ברדנשווילי, סיפר על תהליך העבודה המיוחד שלו בפרויקט: "בחרתי בפינצטה שורה, או מילים, או חצי שיר, מתוך הטקסטים שכתבו ארבעת הנופלים והנרצחים, עשיתי עריכת טקסט ואחר כך הלחנתי מוזיקה. מה שהיה מעניין זה להוציא מילים שמזדהות עם המחשבה שלי, סוג של שיתוף פעולה עם הכותבים. זה היה יותר מבט על החיים מכל הזוויות. עברתי על המון טקסטים, על המון חומרים, ובחרתי אותם מהמבט שלי".
״ניסיתי להתרכז יותר במילים, ולא בסיפור הטרגי של הכותב. בסופו של דבר, המילים האלה נכתבו כשהאנשים היו בחיים, עם הציפיות והחלומות שלהם, עם אהבה, עם רגש למדינה. לכן הסתכלתי על הטקסטים ככאלה שנכתבו על ידי אנשים חיים, בלי לחשוב על מוות".
התרעות פיקוד העורף