המפגש הבין-דורי בין שני האמנים יוצר טקסטורה קולית ייחודית, כשקולותיהם משתלבים בהרמוניה טבעית המשרתת את המסר העמוק של השיר על מחזוריות החיים והזמן החולף. למרות הנושא הכבד, השיר אינו שוקע במלנכוליה, אלא שומר על קלילות מסוימת, בזכות ההומור האופייני הן לגוב והן לנונו.
"מה שקשה לך, כנראה יתחלף בקשיים אחרים", שרים השניים בכנות מפוכחת, "זה לא מנחם או משמח, אבל זה המצב ככה כולם אומרים" - שורות שמשקפות את החכמה הפשוטה והעמוקה שהשיר מבקש להעביר.