דורון מדלי, כותב, מלחין ומנהל אמנותי, הספיק כמהלך הקריירה שלו, שנמשכת כ-15 שנה, לשמש כמנהל אמנותי בתוכניות ״כוכב נולד״ ו״אייל גולן קורא לך״, לביים טקסים שונים ואת שירי ישראל לאירוויזיון (בועז מעודה ב-2008, הראל סקעת ב-2010 ומורן מזור ב-2013), וכן לנהל אמנותית את עומר אדם ושלומי שבת ולכתוב שירים ופסקולים לסדרות טלוויזיה, ובהם: ״גולסטאר״, ״הרווק״, ״זגורי אימפריה״, ״עספור״ ועוד. כמו כן, הוא כתב אינספור להיטים, ובהם: ״אם יש גן עדן״ לאייל גולן; ״אבא״ לשלומי שבת; ״נמס ממך״, ״תל אביב״ ו״מהפכה של שמחה״ לעומר אדם; ״שגעת טרפת״ לליאור נרקיס; ״נשמתי״ למאיה בוסקילה; וכמובן ״גולדן בוי״, בביצוע נדב גדג׳, שייצג את ישראל באירוויזיון האחרון, והגיע למקום התשיעי.

האם יש יצירות שהיית שב אליהן בדיעבד ומשנה אותן - משפר, מוסיף, מסיר, גונז אולי? אם כן, מהן ומדוע?
״כתבתי יותר מ־250 שירים ופסקולים לסדרות טלוויזיה. מבחינה כמותית, זה המון. כמובן שלאורך השנים יצירה זה דבר דינמי. עקרונית, אני בוחר ליצור רק לפרויקטים שמעניינים אותי, ולכן אני לא מצטער על שום שיר שיצא, ואין לי עניין להתעסק באפשרות של ׳מה היה קורה אילו׳. כל שיר הוא סיפור, לכל שיר יש מידת ההצלחה שלו. כמובן שהייתי רוצה שכולם יצליחו בגדול. אבל כנראה שכדי להצליח בגדול, צריך שיהיו לך גם הרבה מאוד שירים שמידת ההצלחה שלהם היא קטנה״.

ובכל זאת בוודאי משהו השתנה בכתיבתך. התחדד, התבגר?
״הניסיון מביא איתו התכוונות למטרה. פעם הייתי יושב וכותב שירים לעצמי, והמגירה הייתה מלאה. היום אין לי כמעט כלום במגירה. אני מתיישב לכתוב שיר כדי שיצא לעולם ויצליח. אני הרבה יותר מכוון מטרה. מתייחס ליצירה כאל עבודה, פרנסה, דרך חיים. אולי הייתי מתערב יותר בהפקות מוזיקליות בעבר או יותר נכון מתעקש שיקשיבו לי, כפי שמקשיבים לי ומערבים אותי היום. יש שיר מקסים ומרגש שכתבתי לבועז שרעבי, שנקרא ׳לב׳. בעיני הוא לא הצליח בכלל בגלל טעויות בהפקה המוזיקלית. אבל שוב, אין לי מה לעשות עם זה. זה קזינו אחד גדול. כל שיר הוא הימור, וצריך לקבל את זה באהבה״.
וההתכווננות הזאת למטרה, לקהל יעד, לא מוציאה את הרגש מהשיר?
״המוח והלב פועלים תמיד ביחד. לפחות זו ההמלצה שלי. התכווננות למטרה רק מחדדת כל מילה וכל בחירה ביצירה. אני לא אדם שמעניין אותו ליצור בלי שהתחנה הסופית היא הקהל. מעדיף שהמגירה שלי תהיה תמיד ריקה״.



נדב גדג' עם "גולדן בוי". צילום: רויטרס
ממה בעצם נובע הרצון הזה להגיע לקהל?
״מהיחשפות למושג ׳אושר׳ בכל פעם ששיר שלי יוצא לעולם ונוגע באנשים. בכל פעם שאנשים משתגעים ורוקדים שירים שלי, או מתרגשים עד עמקי נשמתם. בכל מייל ותגובה מאנשים שאני לא מכיר, בכל הופעה שאני שומע קהל שר ומרגיש את העוצמות. זה מעגל אנרגטי. אני יוצר, מוציא לעולם, העולם מחזיר לי בחזרה״.
איזו מתנה למשל קיבלת בחייך האישיים, שקישרת בינה לבין שיר שכתבת?
״חיי האישיים וחיי המקצועיים אחד הם, אני לא מאמין בהפרדות. השיר ׳אבא', למשל, הביא לי לחיים את שלומי שבת, שזו אחת המתנות הכי גדולות שקיבלתי. מאז 2007, כשהוא שמע את השיר לראשונה, ועד היום, אנחנו עובדים צמוד, כבר עשינו שלושה תקליטים ביחד, עשרות שירים ומופעים ואהבה אחת גדולה. חיבור נדיר בין שני אנשים שבחיים לא היו מתחברים אחרת. השיר ׳תל אביב׳ מילא אותי גאווה, והוכיח לי איזה כוח יש לי על הסביבה. השיר הזה עשה היסטוריה בחציית גבולות בין מינים וסטריאוטיפים. יש שמחה אחת גדולה מאוחדת סביבו, כולם שווים: הומואים, סטרייטים, חילונים, דתיים, ילדים, מבוגרים, יהודים, מוסלמים, נוצרים. אגב, הייתי שמח למצוא בן זוג בזכות שיר שכתבתי, אבל זה עוד לא קרה״.
לבחור מה עושים בחיים
ההצלחה האחרונה של מדלי היא השיר ״גולדן בוי״, שאיתו נסע נדב גדג׳ לייצג את ישראל באירוויזיון והגיע למקום התשיעי המכובד. ״אני מאוד אוהב אירוויזיונים, גדלתי על התחרות הזאת״, אומר מדלי. ״אני חושב שהמוח שלי מתוכנת ללהיטים הרבה מאוד בזכות התחרות. בשנים האחרונות היא עברה שינוי מאוד גדול, וישראל לא השכילה לזרום איתו. הייתי שם שלוש פעמים כבמאי של השיר הישראלי, והסתכלתי מהצד ואספתי מידע על איך מושכים תשומת לב. זו ממש מלאכת מחשבת. כשפנו אלי להגיש שיר לוועדה השנה לקחתי את המשימה במלוא הרצינות, עקבתי אחרי התוכנית והתחלתי לשים לב לכמה מתמודדים. במקביל התחלתי לאסוף ולפתח רעיונות לכל מיני ׳הוקים׳, קטעים חזקים וזכירים בצורת מנגינה או טקסט. 
השיר כולו התחיל מהמילה ׳טריגר׳. הפתיח היה לי בראש כבר שנתיים. חיפשתי שם שיהיה חזק כמו מותג, משהו שאפשר לחגוג עליו ושיהיה זכיר. כשראיתי בחצי הגמר את נדב גדג׳ שר עם עומר אדם (בן טיפוחי), הבנתי שהוא הולך לזכות בענק ושהוא מאוד ורסטילי, ואפשר לתפור לו חליפה מעניינת לאירוויזיון. הקפדתי שהשיר יהיה מעניין ומורכב מחלקים שונים ומגוונים, שיהיה אפשר לרקוד אותו ולייצר לו שפה ויזואלית מקבילה לשפה המוזיקלית. ברגע שנדב ניצח ב׳הכוכב הבא׳, נכנסתי להקליט סקיצה והגשתי לוועדה. לאחר שבוע התקבלה ההחלטה שהשיר ייצג את ישראל״.
ולא חלמת באיזשהו שלב להיות בפרונט בעצמך? הרי אתה בעצמך סוג של "גולדן בוי״.
״ב־2008 הוצאתי תקליט בכורה בשם 'תהום', אבל זה לא היה מהמקום של להיות זמר ולהופיע, אלא יותר כמתנה ליום הולדת 31 שלי. אני חושב שצריך לבחור מה עושים בחיים, ואחרי שנים של עבודה עם אנשי טלוויזיה וזמרים, אני מעדיף להישאר בצד שעוד מאפשר טיפה פרטיות. טוב לי עם המקום שבו אני נמצא. אני שר כל הזמן, ונהנה מכל מה שאני עושה, אבל אם רוצים להפוך תחביב למקצוע, חייבים לקבל החלטה מאוד ברורה בנושא בעיני".
הגיל הוא לא פקטור
מדלי התחיל את הקריירה מאחורי הקלעים של "כוכב נולד", אז בעונות הראשונות, אשר גילו לעולם את ריאליטי השירה וגם את נינט, שירי מימון, שי גבסו, הראל סקעת וכו'.
"זה היה בית הספר הטוב ביותר שאדם יכול לבקש, כי כל החלטה שקיבלנו השפיעה ישירות על התרבות בארץ ועל שיחת היום", אומר מדלי. "כשאתה מוקף בצוות כל כך מקצועי ואנושי כמו הצוות של 'טדי הפקות', אתה מבין שאפשר גם להצליח וגם להישאר אדם טוב. אתה מבין שלצד הרייטינג וההצלחה המסחרית, יש כאן שורשים עמוקים של רצון לעשות טוב בעולם, לשעשע, לבדר, למלא את הזמן הפנוי של הצופים במוזיקה.

צביקה הדר הוא אלוף הצניעות והחריצות. יואב צפיר הוא אלוף הגאונות והפרטים הקטנים. טמירה ירדני לימדה אותי שאנחנו לא מובילים לב לניתוח, אלא רק עושים תוכנית בידור. פרופורציות. וההתעסקות במוזיקה ישראלית סביב השעון הוציאה ממני את כישרון הכתיבה שהיה לי כל השנים. במהלך 'כוכב נולד 2' בעצם נכתבו השירים הראשונים שלי, בהשראת הכוכבים הנולדים של העונות הראשונות. נינט, שירי מימון, גבסו, הראל סקעת, הראל מויאל. כולם היו מקור השראה גדול בשבילי. זמרים מעולים שמחפשים שירים. ככה התחלתי לכתוב שירים בעצם״.
דיברת על הקשר עם נדב גדג׳. מה בעצם מצאת בנער בן ה־16?
"קיבלתי את זה כעובדה מוגמרת. הוא זכה בתוכנית, זה היה הפרס, אני רציתי להגשים חלום. פעם ראשונה שנפגשנו הייתה באולפן להקליט סקיצה. הפעם הבאה הייתה כבר הקלטת הגרסה הסופית. למרות לוח הזמנים הצפוף, אני מרגיש שעשינו משהו בלתי נשכח ביחד. והגיל שלו ממש לא פקטור פה. מדובר בבחור מקצוען, אלוף, מוכשר ברמות".
מצאת בו קצת ממך?
״אנחנו אולי דומים בביטחון העצמי על במה, שגם לי היה בגיל 16. האהבה למוזיקה והסקרנות בטוח משותפת לשנינו, אבל ההבדל הוא עצום. כשאני רציתי לגלות משהו חדש, הייתי צריך ללכת להשיג אותו, וזה לא היה פשוט כל כך. נדב גדל בעולם שבו הכל זמין בלחיצת כפתור. המוח שלו מכיל כמות מידע מוזיקלי של מחשב־על".
אחרי האירוויזיון, מה החלום הבא?
"מאז ומעולם האמנתי בחלומות שאפשר להגשים. החלום שלי בימים אלה הוא להמשיך לכתוב להיטים, לשמח את ישראל, ולהתחיל לכתוב גם לאמנים בינלאומיים. האירוויזיון הוא אירוע נטוורקינג ענקי, ויצרתי שם קשרים מצוינים. עכשיו צריך להפעיל אותם״. •