"הדת היא מה שמניע אותי מאז ומתמיד, ואני אוהבת ומכבדת אותה", מעידה על עצמה מירב הלינגר, זמרת דתייה שבאלבום הבכורה שלה, "במבט אחד כחול", פונה גם לקהל חילוני. "מבחינתי, לא רק שהדת לא אמורה להפריע לי להיות זמרת, אלא מנקודת המבט שלי אין בכך מניעה בכל הנוגע להופעה בפני קהל מעורב. אני לא היחידה שהולכת בדרך הזאת, ויש זמרות שהן באותו ראש איתי".

מה אומרים על זה בבית?
"המשפחה שלי דווקא תומכת בי בנושא. בחורה ששרה, זה משהו שנפתח אצלנו בשנים האחרונות. למרות האיסור ההלכתי, יש אצלנו, בחוגים הדתיים־לאומיים, תזוזה בכיוון. אנחנו הרי לא חרדים, ולכן אין לנו הנוקשות שיש להם. אצלי מדובר לא רק בשירה; אני גם אוהבת ללמוד תורה, שכפי שאומרים עליה - יש לה 70 פנים".

היו שניסו להניא אותך מללכת בדרך שבה בחרת?
"זה לא קרה, אבל היו דתיים שאמרו לי שמאחר שהם לא שומעים שירת נשים הם לא יקנו את האלבום שלי, מה שלא הפריע להם לאחל לי הצלחה. כלומר, זה בא ממקום חיובי אצלם. כי החברה הציונית־דתית פתוחה לדעות שונות, אם כי עד גבול מסוים. זאת עובדה שלהופעות שלי מגיעים גם וגם".

את מרגישה כאחת שמניפה את נס המרד?
"לא. לפני הכל אני מרגישה שאני זאת אני".

היא בת 27. בגיל 14 החלה ללמוד פיתוח קול "כי נורא אהבתי לשיר, אם כי לא חשבתי שזה יהיה אצלי העניין בחיים". במקביל ללימודיה באולפנה, למדה לנגן בגיטרה ופסנתר ו"הנגינה הקלאסית תפסה אותי כמו איזשהו קסם". את השירות הלאומי עשתה בהוראה, ובמקביל פנתה ללמוד ברימון "כדי לדעת להלחין". כעת היא משלימה תואר במוזיקה קלאסית באוניברסיטת בר־אילן.

ממד של מסתורין. עטיפת האלבום צילום: יח"צממד של מסתורין. עטיפת האלבום צילום: יח"צ

מה נתנו לך הלימודים ברימון?
"קודם כל נהניתי מהלימודים ומהאנשים שם. זה לא עניין של מה בכך להיות תלמידה של יוני רכטר, שגם התארח במופע ההשקה שלי, שהיה בימים אלה בתמונע. אני מאוד אוהבת אותו. בעיני הוא אישיות מדהימה, גם מבחינת הצניעות שלו. קסם של אדם".

אם שמו של רכטר בולט בעמודת התודות שלך, את מציינת שם את ג'וני מיטשל כמקור השראה.
"יש לי הערכה לנשים חזקות, כמו סבתי, חוה, שלה מוקדש האלבום. מה שאני אוהבת אצל ג'וני מיטשל, אחת היוצרות הגדולות ביותר שיש, זו הכנות שהיא מביאה במוזיקה שלה".

והסגנון שלך?
"הייתי מתארת אותו כ'רוק פסנתר', אינטימי וזועק גם יחד".

על הפקת האלבום ניצח במיומנות שמוליק דניאל, שאותו היא מגדירה כ"מפיק אגדי" ומפרטת: "הבן אדם לא רק שעשה איתי את העיבודים, אלא גם ניגן בתופים ובבס ואף עשה את המיקסים. העבודה איתו הייתה בשבילי שיעור לחיים".

את החלק של ריקי גל באלבומך את מתארת כ"ייעוץ ווקאלי".
"שמוליק יצר את הקשר בינינו. קיבלתי ממנה הדרכה קולית בשיחות אצלה בבית. העידוד שלה, בדרכה הכנה, מאוד עזר לי".

כמעט כל החומר באלבום הבכורה שלה הוא מפרי עטה. "חשוב לי שבשירים יהיה עומק", היא מעירה. "אולי בגלל זה קשה לי לשמוע לא מעט שירים שיוצאים היום, שכשאני שומעת אותם, זה נשמע לי רדוד".

לאלבום היא הגיעה לאחר הופעות במקומות קטנים, עד שהרגישה ש"זה הזמן להוציא אותו". במימונו נעזרה בפרויקט "הדסטארט" למימון המונים, שממנו ביקשה לגייס רק 20 אלף שקל, פחות מכל זמר אחר שפנה לעזרת הציבור בשיטה הזאת. "יותר מהכסף, זאת הייתה בשבילי דרך להגיע לקהל", מציינת הזמרת, שלמרות החשיפה נהנתה להביא גם בשיריה וגם בצילום העטיפה ממד של מסתורין.