בשנת 2004 הוציאה שרית חדד את האלבום "חגיגה", שכלל שורה של להיטים ושיתופי פעולה מוצלחים ונמכר ב-160 אלף עותקים רשמיים (לא כולל זיופים). חדד התארחה בתוכנית "אלבומי המופת" של רז שכניק ב"רדיו ללא הפסקה 103FM" וסיפרה: "האלבום הזה שונה מכל האלבומים שהוצאתי. הוא ה-12 במספר, 'חגיגה' כלומר בת-מצווה. אני חושבת שהבאנו בו משהו אחר.



אפשר להגיד שהמצאנו את הפופ המזרחי. את שיר הנושא 'חגיגה' יצר הנרי. הוא הגיע למשרד של אבי גואטה עם תיק-צד כזה ועם דיסק שכתב עליו 'חתונה'. אבי שמע את השיר וביקש ממנו להיכנס לחדר, לסגור את הדלת, ולכתוב עוד שירים כאלה. והוא חזר עם עוד שבעה שירים, באלבום הזה, פשוט שירים מופלאים. זה המפגש הראשון והמאוד מאוד מרגש שלי אתו".



"בשיר 'חגיגה' הבאנו את זה בהפוך-על-הפוך, דווקא ממקום ציני", ציינה חדד. "אני חושבת שבחורה צריכה לממש את עצמה. אני, מהמקום שלי, לא בעד חתונות בגיל צעיר. אני גדלתי בשכונה כזאת, שבגיל 17 כבר מתחתנים וילדים ומשפחה, ולדעתי זה קצת מוקדם מדי. כל השיר הזה היה דווקא ממקום ציני. שבחורה לא חייבת להתחתן בגיל כל כך צעיר. אולי לא הבינו, לקח זמן עד שהבינו, ואני חייבת לציין שאת השיר הספציפי הזה אני שרה עד היום בהופעות והקהל מגיב לזה בצורה מדהימה, שיר מקסים".




עברי לידר, שכתב את מילות הלהיט "בחום של תל אביב", המוכר גם בשם "פרחה במרצדס", סיפר על התהליך שעבר השיר: "אבי גואטה, המנהל של שרית, התקשר אלי ואמר לי לכתוב לה שיר. אני מעריץ של שרית אבל לא ידעתי מה אני אכתוב, זה קשה, ואני לא כותב הרבה לאחרים, ואני בדרך כלל מכיר מאוד את האנשים שאני כותב להם, המעט שכתבתי להם, למשל ריטה. בקיצור לא ידעתי, לא הייתי בטוח. אחרי שאבי התקשר בפעם השלישית נזכרתי שיש לי טקסט שכתבתי, משהו כמו שנה קודם, והוא במגירה. הרבה פעמים אני כותב דברים ולא משתמש בהם, כי לפעמים אני מאוד אוהב את זה, אבל אני מרגיש שזה עוד לא מתאים לי. חשבתי שזה יהיה מדהים אם שרית תשיר אותו, כי השיר מאוד מאוד מיוחד. חשבתי שזה טקסט שהוא אולי לא קלאסי של שרית, אבל מצד שני כן יכול להתאים לה. זה הרי שיר על עולם חדש, על אנשים שמגשרים בין עולמות, שיש בהם גם מזה וגם מזה וגם מזה".



"כשכתבתי את ה'פרחה במרצדס' אין איזו מישהי ספציפית שחשבתי עליה. הרעיון היה אישה חדשה, שהיא גם מה שאנחנו קוראים 'פרחה', במובן הכיפי, חופשי וישראלי, וגם מצד שני היא כן רוצה להתחבר לדברים, נגיד 'מרצדס' כמותג, שזו בכלל מכונית גרמנית, או 'רציתי לונדון וקיבלתי מלחמה'. היא אישה שאוהבת את העולם ורוצה להיות חלק מעולם מודרני, חדש ומעניין. היא רוצה ליהנות ממנו ורוצה להביא את הבית שלה ואת עצמה לתוך זה. היא מחפשת למצוא את המקום שלה והיא מגדירה אותו מחדש בחברה שלנו. יש בשיר דימויים שאנחנו מכירים מהיום-יום שלנו כישראלים. אנחנו מבינים את המתחים בין מזרח למערב, בין לחיות במזרח התיכון לבין לרצות לחיות בלונדון. אנחנו מבינים את המתח המוזיקלי בין תרבויות ומאוד מרגישים אותו. לכן המתח שיש בשיר הזה מאוד מוכר לנו".



"בהתחלה קצת חששתי מהשיר הזה", הודתה חדד, "אבל כשקראתי את המילים שוב, נזכרתי ב'שיר הפרחה' של עפרה חזה, ששם הפרחה היא אישה מאוד קטנה, תולה פוסטרים על הקירות, הולכת עם כפכפים, תלויה במישהו. ודווקא הפרחה בשיר שלי זו הפרחה החדשה, פרחה שיש לה 'סיי', שהיא נוסעת על אוטו, לא זקוקה לאף אחד, אישה חזקה. כשקיבלנו את השיר הוא היה שקט, ועלה רעיון שהוא יהיה גם שקט וגם קצבי, בסטייל של 'פרחה' של עפרה, משהו קצבי. שי ראובני עשה פה עיבוד מצוין ומושלם. עד היום אני מופיעה עם השיר הזה, הקהל מבקש אותו, ואנחנו עושים בו חגיגה גדולה". ולידר השלים: "לא יכולתי שלא לאהוב את הביצוע שלה הכי בעולם. היא שרה כל כך יפה, ומה שהיא עושה עם השיר בקלות, ועם המלודיות, אין עוד זמרת כזאת, פשוט אין, כל כך מוזיקלית".



שרית חדד. צילום: יחצ
שרית חדד. צילום: יחצ



באותה השנה בה יצא האלבום "חגיגה" נפטרה המשוררת נעמי שמר ז"ל. חדד הקליטה לאלבום את שירה הקלאסי "לו יהי". "כשהופעתי בתוכנית של דודו טופז הם ביקשו שאחדש את השיר", נזכרה חדד. "מאוד התחברתי למילים ועשיתי את זה באהבה גדולה ובשמחה. התפקיד שלי כזמרת הוא לספר סיפורים, לאו דווקא אישים שלי. זה על הכל, גם על התקופה הזאת. כיף לשמוע שוב את השיר הזה. הייתי אז בת 25 עם קול של ילדונת. הסלסולים באים לי תוך כדי השירה. זה יוצא לי טבעי. אני מרגישה איפה צריך ואיפה לא. בתחילת הדרך הייתי מסלסלת כמעט כל שורה. חשבתי שזה נכון, אבל עם השנים קלטתי שאפשר לסלסל ולרגש במילים שאתה מרגיש אותן, לא סתם לסלסל".



אחד הלהיטים באלבום הוא הדואט "הסוד" עם סאבלימינל. "החיבור אתו היה כיפי", שחזרה חדד. "באנו אליו הביתה והוא השמיע לנו שירים מהעולם ושירים שלו. השיר הזה תפס לי את האוזן והלב. תענוג גדול. אני חושבת שסאבלימינל הוא אחד היוצרים הגדולים שיש לנו. גם הוא, כמוני, ממציא את עצמו כל הזמן מחדש, עם סאונדים חדשים. את הקליפ צילמנו בחניון של דיזנגוף סנטר בלילה. זו הייתה חוויה כיפית. בכלל כל האלבום הוא כיף גדול".



חדד סיפרה גם על שיתוף הפעולה עם היוצר יוסי גיספן, שכתב לה שירים רבים ובאלבום זה את השיר "שלך לנצח". "באתי אל יוסי הביתה עם שמעון בוסקילה והגיטרה. כשאתה בא אליו הביתה, יש אוכל טעים של דליה אשתו. יושבים ומדברים על כל מיני דברים ושרים ומנגנים ושירים יוצאים ביחד. שמעון ניגן אקורדים, גיספן כתב את המילים באותו רגע, נדלקנו על השיר והקלטתי. יוסי כתב לי הרבה שירים, ביניהם 'כשהלב בוכה', שיר שאני תמיד אומרת עליו שיישאר אחרי. באמת חוויה גדולה לעבוד איתו ויצא לי גם להלחין איתו כמה שירים. הוא מאוד מוכשר".



לאלבום "חגיגה" כתב אהוד מנור ז"ל את השיר "פנויה לאהבה". "היה חלום גדול שאהוד מנור יכתוב לי שירים", סיפרה חדד. "הוא כתב את 'הייתי בגן עדן' והשיר 'פנויה לאהבה' זה אחד החלומות הכי גדולים שהוא כתב". על הלחן שיצרה בעצמה הוסיפה: "יש כמה שירים שהלחנתי באלבומים הקודמים. זו פשוט מוזה כזו שאני נכנסת לחדר, מדליקה את האורגן שלי, את הקלידים, ופשוט מנגנת בלי לחשוב הרבה. כשאני מלחינה אני עושה את זה על קלידים. אף פעם לא למדתי לנגן על כלים, אבל אני חושבת שכמעט כל כלי שיתנו לי ואני קצת אשב ואנגן וארגיש אותו, אני אצליח, על הרבה כלים".



חדד סיפרה שהזמרת מדונה היא עבורה מודל לחיקוי: "פרפורמרית ענקית, זמרת גדולה, שתמיד מצליחה להמציא את עצמה מחדש. גם אני, מהאלבום הראשון, כשהתחלתי בסגנון כבד,טורקי, ומאלבום לאלבום התפתחתי והכרתי עוד כותבים. חשוב לי להמציא את עצמי כי אני סקרנית והולכת אחרי כל מה שקורה ולהישאר מעודכנת".