היוצר היהודי-קנדי, לאונרד כהן, כבר לא איתנו. האיש שאהב נשים, מילים, צלילים, סמים, מסעות, אחד הכותבים החכמים ביותר שידע עולם המוזיקה, האדם שטשטש במכוון את ההבדלים שבין "שיר" לבין "שירה" ולא ראה הבדל בין מוזיקה לבין מילים, מת בגיל 82.

שמו העברי היה אליעזר. הוא נולד למשפחה מבוססת, עישן וניגן, החליף נשים ושר לאורך 50 השנים האחרונות שירים שעצבנו חלק וגרמו לחלק אחר להעריץ אותו עד בלי גבול.

הוא לא היה קדוש. כלל וכלל לא. גם לסילבי סימונס, כותבת הביוגרפיה שלו, אמר במפורש: "אל תוציאי אותי טוב מדי. אל תכתבי כמו מעריצה. תכתבי את האמת. אני לא צדיק. אני בן אדם. עשיתי דברים טובים ודברים רעים".

(האזינו: פלייליסט מיוחד משיריו האגדיים של לאונרד כהן, עם מותו)

הוא צרך סמים רבים מאוד בתקופות שונות בחייו, כולל "אבק המדבר", אותו ל.ס.ד שצרך בכמויות במהלך הופעותיו בישראל ב-1972 (סיבוב דרמטי, שתועד בסרטו של טוני פלמר "ציפור על תיל") ליוו את חייו ונועדו לעזור לכהן להתגבר על הדיכאונות. הוא גם הצטרף למנזר בודהיסטי לתקופה, הודיע על פרישה ממוזיקה והוסמך כנזיר אבל אחרי 5 שנים עזב את המנזר אחרי תקופה של משברים נפשיים שחווה וחזר ליהדות.

הוא החל לכתוב בגיל צעיר אבל התרכז בספרות ושירה. לא חשב כלל לנגן, להלחין, ובטח שלא לשיר את שיריו. ג'ודי קולינס דחפה אותו לבצע את שיריו. ב־22 בפברואר 1967, הייתה הופעת הבכורה הרשמית של לאונרד כהן כזמר בניו יורק. ג’ודי קולינס העלתה אותו לבמה והציגה את האמן החדש. “הוא עלה, והיה לו קשה לכוון את הגיטרה". מכאן הוא החל לתפוס את עצמו כטרובדור מודרני, אחד מארבעת היהודים הכותבים החשובים של זמנו, לצד פול סיימון, בוב דילן ולו ריד.

לאונרד כהן. סקס, סמים ומדיטציה. צילום: טוויטר

אלכוהול, הרבה מאוד סקס ומדיטציה. כך התגבר על התקפי הדיכאון שלו. הוא ידע נשים, המון נשים, ועשה סמים, הרבה מאוד סמים. סוזן אלרוד, אם ילדיו, מספרת שידעה שהיו לו גם נשים אחרות. אחת מהן היתה ג'ניס ג'ופלין. הם מצאו את עצמם באותה המעלית, ואחר כך באותה המיטה פרועת מצעים. הוא הנציח את הסקס האוראלי עם ג'ופלין ב"מלון צ'לסי".

סוזן מתארת את הקשר של בעלה לשעבר אליה ולמשפחתו כקשר מורכב, אבל חם: "הוא היה אב אוהב וסולידי שממלא את חובותיו. הוא שר להם שירי ערש והרעיף עליהם את כל מחוות הרוך הרגילות".

כהן אהב את ישראל והופיע בה ב-1972, שתי הופעות נפלאות ודרמטיות שהונצחו בסרט "ציפור על תיל", וחזר להופיע בהתנדבות בפני חיילים במהלך מלחמת יום כיפור ב-1973, בסיני. הוא חזר לישראל להופעות ב-1980, והופיע שוב גם אחר כך. בהופעתו האחרונה בישראל בשנת 2009 לאונרד כהן לאונרד הקדיש את "הללויה" למשפחות שאיבדו את ילדיהן בעימות המתמשך, ביטא את הערצתו למי שהצליחו לגבור על "נטיית הלב לייאוש, לנקמה ולשנאה" וסיים במילים:  "אנחנו לא יודעים מתי נעבור כאן שוב", לאחר שסיים את השיר האחרון, הניף את ידיו ובירך בעברית את הקהל את ברכת הכוהנים.

השנה הוציא את אלבומו החדש, האחרון. ממש כמו דייויד בואי בתחילת 2016, גם כהן שחרר יצירת פרידה מצוינת – אלבומו You Want It Darker הוא אחד הטובים שלו אי פעם - ועזב לעולם שכולו טוב מיד אחר-כך. האיש שכתב שירה ושירים, נובלות ורומנים, השתתף בפסטיבלים הונצח בסרטים וזכה לכבוד והערצה מאינספור אמנים בעולם, מת בגיל 82. הלווייתו תיערך בלוס אנג'לס שם גם ייקבר.