קשה להאמין, אבל אחת ההצלחות הגדולות בתולדות הבידור הישראלי נולדה בג’ונגלים אי שם באפריקה. שלמה צח, ממפיקי הבידור הגדולים בארץ, שהערב (שני) ייערך מופע הצדעה רב־משתתפים בהיכל התרבות בפתח תקווה לרגל יום הולדתו ה־75, הגה ביבשת השחורה את הרעיון לקפוץ לבמות בישראל.

“כאיש מוסד צעיר, כשנשלחתי לשם כדי להדריך אבטחת אישים, חליתי במלריה והבנתי שכבר לא תהיה לי קריירה ביטחונית”, מספר צח, מי שהיה האילן בצמד המיתולוגי אילן ואילנית. “בתקופת ההמתנה עד שובי לארץ למדתי בניירובי אקורדים ראשונה בגיטרה אצל חברה מולטית, שחורה־לבנה. זה נתן לי, מי שגדל בטבריה על שירי הלדינו של אמא שלי יוצאת יוון ועל התקליטים שהביא הביתה אבא שלי, יוצא גליציה, רעיון לעשות משהו בארץ, משהו עם מוזיקה. כשחזרתי, הקמתי את שלישיית ‘גידי, צח וגילה’”.

לא ממש שמענו על השלישייה הזאת.

“כי לא הספקתם לשמוע. באמצע החזרות גילה (צ’קרובה, לימים שריר – יב”א) החליטה לפרוש, כשנכנסה לבית חולים בגלל איזו מחלה, ונשארתי עם גידי (הפרסומאי ופעיל הספורט הבכיר גדעון בריקמן - יב"א). המדריך המוזיקלי שלנו אמר שהוא מכיר את חנה’לה דרזנר, זמרת נפלאה בת 17, שלומדת בי”ב בתלמה ילין. אז הצעתי שניסע אליה, מה יכול להיות. כך נוצר ההרכב ‘גידי, צח וחנה’.

גידי פרש לאחר שלא זיהה את הכישרון שלה. אני, למעשה, כבר הייתי מאוהב בה ורציתי אותה רק לעצמי. במקרה פגשתי ברחוב את יונתן כרמון, מי שרקדתי קצת בלהקה שלו וסיפר לי שהם יוצאים להופעות באירופה. ‘קח אותנו ויהיה לך צמד וגם רקדן’, הצעתי לו. לאחר ששמע אותנו, החליט שניסע איתם. באיזה שם? - צמד ‘שלמה וחנה’ לא נשמע טוב. מאחר שבשיחה נכחה בחורה ששמה אילנה, בא ליונתן הרעיון לקרוא לנו ‘אילן ואילנית’”.

כך נולד אחד הצמדים הבולטים בזמר הישראלי, שהתחיל במסע להקת כרמון לאירופה, מצויד בלהיט “לכל אדם כוכב”, שכתב והלחין גלעד בן ש”ך, חברו דאז של צח ולימים עורך מוזיקלי בקול ישראל. אילן ואילנית פרצו מיד לקריירה בינלאומית, אבל מיהרו לחזור ארצה. השניים נישאו שנה וחצי לאחר ההיכרות ותוך ארבע שנים נוספות פירקו את החבילה. “מלכתחילה זה היה סידור נוח", הוא מסביר. "חנה הייתה אמורה להתגייס לצבא, ומכיוון שהיינו חברים וגרנו באותה דירה, החלטנו להתחתן ולשחרר אותה מהשירות. מהר מאוד גילינו שזוגיות ועבודה משותפת לא הולכות יחד. התגרשנו ונשארנו עד היום חברים בלב ובנשמה, כשאני מ־65’ עד היום המנהל האישי שלה. אילנית תהיה תמיד מספר 1 אצלי”.

הם היו הראשונים ששרו את “בשנה הבאה” ובין שיריהם האחרים היו “חופשי ומאושר”, “ישראלי שלי חוגגת”, “רינגולי”, ו־”למה למה?”. עם “ושוב איתכם”, מאת דודו ברק ונורית הירש, זכו בפרס השלישי בפסטיבל בינלאומי באתונה. “חנה הייתה גולת הכותרת של הצמד שלנו, שהתבסס על האלט החם שלה כשלצדו הטנור הצרוד שלי”, מספר צח, “למעשה, הייתי שם רק קול שני ברקע וניגנתי בגיטרה. בהקלטות נורית (הירש) הייתה אומרת - ‘חנה, את תעמדי ליד המיקרופון ואתה, שלמה, לך לקצה האולפן ותצעק משם את הקול השני’. מתוך הצמד פרצה קריירת הסולו של חנה. מאז ההכנות לאירוויזיון 73’ פיניתי לה את כל הבמה”.

אילן ואילנית. צילום: סמי בן גד

בעודם מקליטים בגרמניה, שאל אותם מנהל חברת התקליטים המקומית מדוע ישראל, החברה באיגוד השידור האירופי, איננה משתתפת באירוויזיון וביקש מצח - “אולי תייצגו את גרמניה”. “אנחנו וגרמניה?!” משהו בעבע בתוכו. תוך שבוע כבר היה במשרדי קול ישראל בירושלים, ושם הוכשרה נסיעת אילנית לאירוויזיון. כמובן, בלי קדם אירוויזיון ובלי “הכוכב הבא”.

“זאת עובדה שבשנים האחרונות ישראל לא עושה את זה באירוויזיון”, אומר צח, “שום כוכב נולד לא יעזור. לפני הכל צריך כותבים על רמה וגם שיר טוב, כפי שהיה ‘אי שם’, השיר שכתבו אהוד מנור ונורית הירש ודורג במקום הרביעי המכובד. עם החובבים שישראל שולחת כעת לאירוויזיון אי אפשר להגיע רחוק. זאת טעות, מאחר שאנחנו לא משופעים באירועים בינלאומיים בתחום הזמר, שבהם ניתן לייצג את המדינה. שיא גינס מגיע לי על ש־11 פעמים הפקתי שיר לאירוויזיון”.

צח לא ישכח את נסיעתם לאירוויזיון 1973, שנערך בלוקסמבורג: “זאת הייתה תקופה של פיגועים בעולם, ולא זזנו מטר בלי אנשי ביטחון, כשהיה הרבה מתח באוויר. מכאן נפוצה שמועת השווא שאילנית הופיעה שם עם שכפ”ץ, בעוד שהיא לבשה מעין שמלה בדואית של ‘משכית’, שמאוד ייצגה את האזור שממנו באנו”.

בוטיק במקום סופרמרקט

לבד מהישגיו של צח באירוויזיון, הוא נחשב כמגלה הכישרונות מספר אחת בזמר הישראלי. את בעז שרעבי איתר בלהקת כרמון, שם תופף בדרבוקה וחילל בו זמנית בשתי חליליות. יום אחד פצח בשיר - “פמלה” - בחתונת שניים מרקדני הלהקה וכל השאר היסטוריה. 




את ששי קשת גילה כשהחל את הפקותיו ב”סולן”, משרד ההפקות של מיקי פלד: “יום אחד ראיתי שם את ששי יושב בחוץ דומע. כששאלתי אותו מה קרה, סיפר שבוטלה התוכנית לשלישייה שלו עם אריה מוסקונה ומוטי גלעדי. נזכרתי ששבוע לפני כן, כשהופיע עם יוצאי להקת הנח”ל, כל הבנות התנפלו רק עליו. הבנתי שלבחור יש כריזמה ולקחתי אותו לידיים. כך הפכתי אותו לאליל זמר, וכשהבאתי לשיתוף הפעולה שלו עם יונה אליאן בסרט ‘נורית’ של ג’ורג’ עובדיה, תרמתי להקמת משפחה בישראל”.

תגליתו הבאה הייתה אילנה אביטל: “זה התחיל כשההורים של אילנה התקשרו אלי וסיפרו שיש להם בת מוכשרת משהו בלתי רגיל. כששמעתי אותה שרה בצרפתית, כמעט התעלפתי. תוך כמה חודשים, בגיל 17, היא עשתה מקום שלישי בפסטיבל הזמר עם ‘אותך’, שכתב לה שייקה פייקוב”.

ואז נכבשת בקסמה.
“והיא בקסמי. כשעברה את גיל 18, התחתנו וכמו במקרה של אילנית, צה”ל הפסיד עוד חיילת בגללי”.

נישואיהם של צח ואביטל החזיקו מעמד תשע שנים. במהלכם נולד בנם, עמית צח, זמר ויוצר, שמתגורר בימים אלה בניו יורק. כמו את אילנית, צח מפיק גם את אביטל.

מה אתה יכול להגיד על התהפוכות הרבות שעברה הקריירה שלה?
“אני לא אחראי למה שהלך כשהיא לא הייתה חתומה במשרד שלי”.

צח מעולם לא הפיק אמנים מכל הבא ליד. כשפתח ב־1972 את משרד ההפקות “אורות” עם חיים שלף המנוח, חברו מלהקת “כרמון”, הכריז: “אנחנו לא נכניס לכאן 50 אמנים, כי אז 40 יהיו רעבים”. כיום הוא אומר: “עכשיו, כשיש יותר מדי אמנים במצב כלכלי קשה, רואים כמה צדקתי אז. במקום להיות סופרמרקט, תמיד העדפתי להיות בוטיק בתחום שלי”.

אילנה אביטל. צילום: אור גפן


אותו בוטיק הניב גם את יזהר כהן: “יום אחד התקשרה אלי נורית הירש ואמרה - ‘הרגע יצאו מכאן הכל עובר חביבי לאחר שאמרו כי השיר שאהוד (מנור) ואני כתבנו (“אבניבי” – יב”א) להם לאירוויזיון לא מספיק טוב. כשהשמיעה לי את השיר בטלפון, אמרתי על המקום : ‘יזהר!’”

יכולת לדעת שהוא יזכה באירוויזיון 1978?
“מה פתאום! כשאילנית דורגה שנה קודם לכן באירוויזיון השני שלה רק במקום ה־11 עם ‘אהבה היא שיר לשניים’, מאת עדנה פלג ואלדד שרים, הבנתי שלטקסט בשיר אין שום משמעות. צריך איזה גימיק במילים, כמו ‘הללויה’ וכמו ‘אמן’, וגם להביא תנועה לקופסה שנקראת טלוויזיה. עד ‘אבניבי’ לא היה באירוויזיון שיר עם תנועה סוחפת כזאת בסגנון מייקל ג’קסון”.

כמו כוכבים אחרים מבית היוצר של צח, גם ליזהר כהן ציפתה נסיגה בקריירה לאחר תהילת האירוויזיון: “לי היה קשה לתפקד עם יזהר לאחר האירוויזיון, ולדעתי, לו היה קשה לתפקד איתי. הוא התעופף קצת בדרישות שלו לאחר הזכייה, והייתה לו נפילה. ממנה יצא ב־85’ כשייצג אותנו בשנית באירוויזיון עם ‘עולה עולה’, שיר של חמוטל בן זאב וקובי אשרת, שנכתב על בסיס שיר שהיה אמור להתחרות בפסטיגל”.



אשרת כתב עם שמרית אור את “הללויה”, השיר שזכה באירוויזיון 1979 בירושלים. בעקבותיו תבעה גלי עטרי את צח ומאז הם אינם מדברים. “מול שלושת הבחורים הנפלאים שהיו איתה בלהקת ‘חלב ודבש’, גלי דרשה שכמו בארץ, גם בחו”ל הם יוצגו כ’גלי עטרי וחלב ודבש’”, הוא טוען.

תגלית אירוויזיונית נוספת שלו היא הזמר אדם, שהיה ב־1985 אחד מזמרי הליווי של יזהר כהן בשיר “עולה עולה”. בדרך לטיסה לארץ הבחינה אביטל, הפעם על תקן אשת המפיק, שהרקדן חיים כהן יודע גם לשיר. הגילוי הזה הצמיח אליל נוער לתקופת מה. “אומנם האלילות לא תחזור, אבל אדם, במאי ומפיק המופע הערב, מגלה כישורים נוספים”, אומר צח על בן טיפוחיו. שירת הברבור של צח באירוויזיון הייתה ב־1999 כשעמד מאחורי הופעתה שם של להקת “עדן”, ובה האחים בטלר דורגה רביעית עם השיר “יום הולדת”. “זאת ההוכחה שמיקום גבוה באירוויזיון לא מבטיח לשיר חיים ארוכים”, אומר צח.

התנתקת?
“התנתקתי, כשהבנתי סופית שמאז שנכנסו לתמונה המדינות הקומוניסטיות לשעבר עם ההצבעות ההדדיות ביניהן, אי אפשר להצליח שם יותר, בטח שאין יותר סיכוי לעשות כסף מהאירוויזיון”.

מסתכן בזהירות

לצד התגליות חווה צח גם החמצות. דוד ד’אור היה אחת מהן. “דפנה דקל, זמרת שלי, נדנדה לי שכדאי שאקח את ד’אור, שאיתו שיחקה ב’סאלח שבתי’”, הוא מספר. “לא התלהבתי. דוד נשמע לי עם הקול הנמוך שלו כמו דורון מזר, זמר שלי. יום אחד היא הביאה לי הקלטה שבה דוד שר את ‘קול מהשמיים’ עם הקונטרה טנור הגבוה שלו, דבר שכמותו לא נשמע בארץ. הרגשתי שככה יוכל לכבוש את העולם. כשרצה לשיר גם דברים אחרים, נפרדו דרכינו”.

באחרונה נקלע צח, שרזה והעטה על פניו זקנקן מכסיף, לעמודי החדשות. “עמי כרמלי, מי שהיה שותף שלי, עומד לדין על מעילה בהיקף מיליון שקלים וחצי במשרד”, הוא מעיד. “לבסוף, תפסנו אותו בעזרת בלש”.

עם החושים החדים שלך, היכן היית בתקופת המעילה?
“בתקופה הזאת עברתי ניתוח לב פתוח ועוד כל מיני דברים רפואיים, נוסף לכך שאני מסתובב עם סוכרת קרוב ל־40 שנה. איך שאתה רואה אותי, אני המת המהלך”, הוא צוחק.

באיזה מובן?
“במובן הרפואי והכלכלי. להיות מפיק בארץ זה סיכון אחד גדול. תמיד היה לי בראש שאסור לי לגמור כפי שגמרו גודיק ופשנל. תמיד נזהרתי. בניגוד לגודיק, מעולם לא הבאתי לארץ אמנים. חוץ מייצוג מספר אמנים, המשרד שלי עוסק בהפקת הצגות בידור, כולל ‘אדוני שר האוצר’ עם יהורם גאון ועם גילת אנקורי, ובדרך הצגה חדשה עם ניצה שאול ואסתי זקהיים, שכתבה אדיבה גפן. כמו כן, נכנסנו לסיפור של הפקת סרטים דוקומנטריים, שעושה בכישרון רב השותפה שלי, מירי פרלמן”.

כלומר, אתה מפזר סיכונים.
“כך נהגתי תמיד”.