"השרה מירי רגב אומרת בקול רם כל מה שאני ורבים אחרים לא יכולים להגיד. היא מדברת בשמנו. הרוב. מי לא יודע שהיא מדברת אמת? מי? בגלל שהיא אומרת את כל האמת בפנים, יש כאלה שכועסים עליה. עד שהשרה רגב באה, חצי מדינה לא יכלה לדבר. כן, חצי מדינה. אנשים שאמרו עליהם שהם מנשקי מזוזות ומשתטחים על קברי צדיקים. הנה, תראו אותי, אני אישה מודרנית לגמרי, הכל עושה אקטואלי, גם בשירה, ואין לי בעיה לומר שאני משתטחת על קברי צדיקים ומנשקת מזוזה. בגלל זה אני נכה? בגלל זה אני לא בסדר? תגיד לי אתה!". כך אומרת הזמרת ריימונד אבקסיס.

בדיוק חצי שנה לפני יום הולדתה ה־75, ורגע לפני שתתחיל היום, במשכן לאמנויות הבמה בבאר שבע, סיבוב קונצרטים ארצי תחת הכותרת "יַָא בִּינְת בְּלָאדִי", משחררת אבקסיס, שהיא גם האמא של יעל אבקסיס, אישה עשויה ללא חת, המכונה מלכת הזמר המרוקאי, את כל מה שהיא חושבת, ומודה לבורא עולם על קריירה שמעבר לכל חלום. 

"האנדלוסית של אשדוד עושה את הבלתי ייאמן", היא סבורה. "היא מביאה לאולמות קהל שבדרך כלל קשה להוציא אותו מהבית ולהביא אותו למקומות כאלה, כשאין שולחנות ואין כיבוד, אלא רק קונצרט! זאת התזמורת שמצליחה להביא זמרים כמו ריטה וכמו ברי סחרוף לשיר במרוקאית, תוך שילוב עם רוקנרול. אני רק יכולה לברך את יעקב בן סימון, מנהל התזמורת, שהעז לעשות דבר כזה".

מה יהיה ב"יַָא בִּינְת בְּלָאדִי", סדרת הקונצרטים של האנדלוסית? "אני אשיר בה את כל השירים שעשו את ריימונד, בסגנון השע'בי, תוך שילוב של פולקלור עם מוזיקה חדשה. כן, כן, אני, שבכלל לא חשבתי להיות זמרת, כשעליתי ב־63', בגיל 20, ממרוקו".


ריימונס אבקסיס. צילום: רפי דלויה

לא ידעתי שאני זמרת

כך נסחפת אבקסיס בשטף דבריה לסיפורה האישי, שממנו עולה כי היא - מי שהייתה מועמדת ב-2003 לפרס אופיר על הופעתה המשכנעת ב"המנגליסטים", סרטם של יוסי מדמוני ודוד אופק; וכעבור שנתיים זכתה בפרס האקדמיה לטלוויזיה לשחקנית הטובה ביותר, על משחקה ב"חתה יסבח סבח", סרטו של דוד דרעי - מעולם לא החשיבה את עצמה כשחקנית. "אני זמרת. אלה החיים שלי", היא מצהירה בפשטות.

"עליתי ארצה בלי שום מקצוע, בת יחידה מפונקת, שאימא שלה אמרה לה כל הזמן שתתחתן", משחזרת אבקסיס. "הגעתי עם סבתא שלי ישר לאשדוד - כן, כן, העיר הנהדרת הזאת, שכעת אני מופיעה עם האנדלוסית שלה - ובהתחלה עבדתי כפועלת ברבלון, מפעל הקוסמטיקה שניהל שם יצחק מודעי, מי שהיה כעבור שנים שר האוצר. כבת של תופרת, קניתי מכונת תפירה והייתי הולכת לבתים, דופקת על הדלתות ומציעה לעשות תיקונים בבגדים. כן, ככה התחלתי פה כתופרת!" 

למה אשדוד? "כי עוד במרוקו אמרו לי חברות להגיד באונייה שאני רוצה רק לעיר אשדוד, שהיא סן טרופז הישראלית. סן טרופז. התעוררתי בבוקר, פתחתי את החלון וראיתי חול וחול וחול מכל הצדדים. מי בכלל ראה את הים".

איך הפכת לזמרת? "הזמר אלברט סוויסה בא ממרוקו להקליט בחברת 'קוליפון' ביפו. 'כל השירים שהבאת, אישה צריכה לשיר אותם, לא גבר', אמר לו אזולאי (הבעלים של 'קוליפון'). 'תחפש זמרת!' אז הוא חיפש אותי ומצא אותי שרה באיזו מסיבת אירוסים של חברים. שם התחלתי, בלי לדעת שאני זמרת. היו שם מילים שכיום לא הייתי שרה אותן, כמו 'בעלי שיכור', 'חמותי רעה אלי'. כל מיני נושאים משפחתיים כאלה".

מה קרה עם השירים האלה? "הם עשו בום. עד הבית שלי באו אנשים שחיפשו את הזמרת ששרה את השירים האלה. לא היה לי אז אפילו במה לכבד אותם. הזמינו אותי להופיע בחתונות, ואפילו לא היה לי מה ללבוש. אז זוזו מוסה, ראש התזמורת בערבית, שמע אותי שרה ואמר: 'היא תהיה זמרת! היא נולדה להיות על הבמה'. זה התגלגל מערב לערב בכל הארץ, עד שכמעט לא הייתי רואה את המשפחה שלי. ניפצתי את הדמות של הזמרת המרוקאית - שמנה כזאת עם מלא איפור ותכשיטי זהב".


יעל אבקסיס. צילום: רפי דלויהיעל אבקסיס. צילום: רפי דלויה

הקהל הרחב לא ממש מכיר אותך. זה לא חסר לך? "לא. זה לא חסר לי. אני הזמרת של יוצאי מרוקו. לא שלא ניסיתי לשיר בעברית. הרי לפני שנים שרתי עם חוה אלברשטיין את 'מה שלומך, אחות?' שכתבה לנו נעמי שמר, אחרי שחוה מצאה אותי כשבאה לעשות איתי ראיון לעיתון. המפגש עם נעמי שמר היה מפגש פלא עם אישה שהייתה מלאה ברצון לתת. אחרי ששרנו יחד בתוכנית 'סיבה למסיבה', רבקה'לה מיכאלי אמרה: 'עכשיו נכנסת בדלת הגדולה לשירה בעברית!'"

נכנסת? "לא. כי ידעתי שהמשימה שיש עלי, זה להיות עם המרוקאים שלי, שלהם התחלתי לשיר שירים, שבעבר לא חשבתי שאני מסוגלת לשיר אותם. ואני לא שרה רק בארץ. רק עכשיו חזרתי מפסטיבל בפס שבמרוקו, במקום שהוא עשר פעמים קיסריה, 60 נגנים על הבמה, וקהל מוסלמי שהתלהב – אין לך מושג כמה. חזרתי משם עם אדרנלין לקריירה של עוד עשר שנים. אז מה אם אני עוד מעט בת 75. זה גיל שיש בתעודת הזהות, ואני לא יכולה למחוק אותו".

והמשחק? "אני קודם כל זמרת. המשחק הוא בשבילי תוספת כמו ירקות לקוסקוס. עכשיו אני באמצע צילומי סרט חדש (עדיין בלי שם) של הבמאי דוד דרעי עם הבת שלי יעל שהיא גם המפיקה ויודעת לעשות כבוד לאימא שלה. יעל היא האוסקר שקיבלתי בחיים שלי. כל מה שאני רוצה עכשיו, זה שיפסיקו לריב פה בין העדות".

"יַָא בִּינְת בְּלָאדִי" - קונצרט סיום העונה של התזמורת האנדלוסית אשדוד בכיכובן של ריימונד אבקסיס, שרה ב"ק ואמנים ממרוקו. מנצחת: סיון אלבו בן־חור, הערב (ראשון) ב־20:30, המשכן לאמנויות הבמה באר שבע; 19.6, מוזיאון תל אביב, 20:30. אולם ע"ש רקאנטי.