אולי רבים לא יודעים, אבל השיר ‘לאורך הים’ כמעט בן 30. שמו לא נבחר במקרה. היה לי אז חבר שכדי להגיע אליו, אכן היה צורך לעבור לאורך הים, מה שהשפיע עלי בתור מי שבכתיבה שלה מאוד מושפעת מנופים. גם הדמעות שבשיר, שאותו כתבתי כחיילת בלהקת הנח"ל, אינן מקריות. הן ביטוי לעצב של צעירה, הנפרדת מהנעורים ולקראת יום הולדתה ה־20 יודעת שמכאן ואילך עליה להתחיל את החיים האמיתיים", אומרת אילה אשרוב, מחברת השיר המכונן שכה מזוהה עם עפרה חזה המנוחה.

במלאת 60 שנה לחזה, הופתעה (“לטובה") אשרוב לשמוע את הביצוע המרגש החדש לשיר שהקליט אברהם טל. “אהבתי איך שמכל הדמעות והעצב, טל וג’וני גולדשטיין, המפיק המוזיקלי שאיתו, הם הצליחו להכניס לתוכו משהו שמח", מספרת אשרוב, שאף הציבה את גרסתם במקום בולט באתר שלה. "לא להאמין מה שהם עשו עם השיר. אעז ואומר שהעיבוד הקצבי לוקח את השיר, המזוהה לא פעם עם ימי זיכרון, אף אל רחבת הריקודים. בעיניי זה חלק מההתפתחות של הזמן".

כמונו אשרוב מסתקרנת כיצד הייתה חזה מקבלת את התהפוכות שחלו בשיר. היא עצמה פגשה פעם אחת את הזמרת. “זה היה מרגש בצורה בלתי רגילה", היא נזכרת, “הייתי אז צעירה מאוד, לאחר להקה צבאית, ופתאום מצאתי מולי באולפן ההקלטות אייקון תרבות חוצה גבולות. ‘הנה השיר’, אמרה לי עפרה, שהייתה יפה כתמיד. כשהשמיעה לי את ההקלטה שלה, התחלתי לבכות. הרבה לא דיברנו. ‘זה שיר נורא יפה’, אמרה לי בצנעה ואני הגבתי במשהו כמו ‘הביצוע שלך יפה’ - והלכתי הביתה. כשהשיר התפרסם, כבר הייתי הרחק מכאן, בעולם שונה לחלוטין, בלימודים בארצות הברית. הראש שלי היה בללמוד מושגים כמו ‘פרטיטורה’ ולא ידעתי לנצל את ההזדמנות שנקרתה בדרכי בארץ".

אילה אשרוב חזרה לפני שלושה חודשים משהות ממושכת בארצות הברית עם בעלה, המנתח הפלסטי ד"ר רמי קילוס ועם תאומיהם בני ה־5.5, רון ודניאל. “הביצוע החדש של ‘לאורך הים’ יכול לעזור לי להיכנס לעניינים", היא מעריכה, “אבל לא ילך בלי עשייה משלי. מאז שחזרנו, נוצרו לי חיבורים ומפגשים שנראה כי יהיה להם המשך. אני אופטימית ויש בי שמחה גדולה להיות וליצור פה באמצע החיים, לאחר הגעגוע שהצטבר אצלי במקום שבו היינו".

השכנים המפורסמים

עפרה חזה. אלי דסהעפרה חזה. אלי דסה

אשרוב היא בת לאצולת התיאטרון הישראלי. סבה - הבמאי, השחקן והמורה למשחק המיתולוגי, צבי פרידלנד, וסבתה - השחקנית חנה’לה הנדלר, נמנו לפני 100 שנה עם מייסדי הבימה. הוריה - השחקן העוצמתי המנוח מישא אשרוב והשחקנית דליה פרידלנד, היו בין השחקנים הבולטים בתיאטרון הלאומי.

ככזאת היא הייתה ילדת תיאטרון. “גדלתי על שייקספיר", היא מעירה בחיוך, “רק עכשיו, ממרחק, כשאני מגדלת את הילדים שלי בסביבה כביכול נורמלית, אני מעכלת כמה שהילדות שלי לא הייתה שגרתית. חגיגת בת המצווה שלי התקיימה במזנון של הבימה, היית מאמין?"

רובינא, מסקין, קלצ’קין וחבריהם היו שכניה. הוריה, שכה הרשימו בהצגה “מי מפחד מווירג’יניה וולף?", התגרשו כשהייתה בת 5, והיא גדלה אצל אמה, עד היום הדמות הקרובה ביותר אליה. כדי להיפגש עם אביה, ש"היה מעין אריה שואג", הייתה יושבת איתו בחדר האיפור בתיאטרון. לדבריה, הילדות לצד אמה הייתה חגיגה אחת גדולה, “כשהייתי מתרוצצת איתה בין הצגות ילדים ופסטיבלים. מכיוון שהייתי קטנטונת כשהוריי נפרדו, לא הייתה אצלנו טרגדיה יוונית. מצד שני, אולי בכך טמון סוד העצב שחלחל לשירים שלי, ביניהם ‘לאורך הים’".

חרף כל העצב, היא הייתה מצחיקונת עם שיער אדמוני כשהתקבלה למחזור ברוך כישרונות של להקת הנח"ל בתוכניתה “תל אביב אינה מודאגת". בין המפזזים עמה שם בתוכנית משירי אהוד מנור היו יואב צפיר, ראובן לביא, אביטל פסטרנק, מומי לוי ושי זורניצר. כאחדים מחבריה בלהקה, היא לא יצאה ממנה כוכבת.

אילה אשרוב. צלם : הנס אנגלסמן אילה אשרוב. צלם : הנס אנגלסמן

“הייתי בלהקה שחקנית ובדרנית, אבל מה שהתבשל אצלי בלב ובנשמה זו הכתיבה", מעידה אשרוב. “הלחנתי שירים שכתבתי מבלי להחשיב את עצמי כמלחינה, והם היו ניגוד מוחלט למצחיקנות שלי דאז".

מהלהקה היא עברה להגשה בתוכניות הילדים של הערוץ הראשון, גם הופיעה ב"מוצ"ש", “שם רצו קטעים מדהימים בין ספי ריבלין, שהיה בשבילי מעין בית-ספר, לבין יצפאן", היא אומרת. במקביל ניתרה מלימודי תיאטרון באוניברסיטת תל אביב ללימודי מוזיקה ברימון. כשאמה חזרה מהופעות בארצות הברית וסיפרה על ברקלי, חשבה שיהיה נחמד ללמוד שם סמסטר, נסעה לתקופה קצרה ומצאה את עצמה מנהלת עד לאחרונה רומן בהמשכים עם אמריקה.

כיום, היא בוחנת את הנסיעה שלה דאז במבט מפוכח: “דברים באו לי בזה אחר זה וזה לצד זה: להקה צבאית, כוכבות ילדים, טלוויזיה, ההצגה ‘הכבש השישה עשר’ בקאמרי, הקלטות עם יוני רכטר, דואט עם אריק איינשטיין וכמובן, השיר לעפרה חזה. עשיתי המון דברים, בעוד שבתוכי הרגשתי שלמעשה אני לא יודעת כלום. שם היה קבור הכלב. כשיושבת עליך איזו מורשת, אתה מרגיש כל הזמן שחסר משהו".

אריק איינשטיין. צלם : יעקב סער, לע"מ אריק איינשטיין. צלם : יעקב סער, לע"מ

אריק איינשטיין?
“אכן, היה זה יוני רכטר, שהביא אותי לשיר עם אריק את ‘אל נא תאמר לי שלום’. עד אז לא הכרנו. הייתי רק רואה אותו מגיע לאולפן שלידנו. כשבאתי להקליט את חלקי בשיר, פתאום שמעתי את הקול שלו באוזניות וזה היה מרגש בטירוף. לא פחות מרגש היה כשצילמו אותנו יחד".

חוזרים למעבר שלה לארצות הברית. “שם גיליתי שאני יכולה להיות אדם בפני עצמו, בלי קשר לרקע המשפחתי", אמרה לי בראיון לפני עשור. כעת, היא מודה שבנסיעה שלה הייתה גם מעין בריחה מהציפיות שנתלו בה כבת הדור השלישי למשפחת התיאטרון.

“לקח לי המון זמן להפסיק להיות מאוימת על ידי המחויבות הזו", היא מודה. “אם בעבר, כשהיו מזכירים לי את זה, הייתי מתמוטטת, היום זה מצלצל לי כהד רחוק".

אריק איינשטיין. צלם : משה שי פלאש 90 אריק איינשטיין. צלם : משה שי פלאש 90

סוגרת מעגל
לאחר שסיימה בהצטיינות את לימודיה בברקלי שבבוסטון, תוך התמחות בהלחנת מוזיקה לסרטים, התלבטה אשרוב בין מעבר להוליווד לבין שיבה ארצה, ובחרה ללמוד לתואר שני בבית ספר לאמנויות בצפון קרוליינה, “במקום שהוא הכי לא הוליווד והכי לא ברקלי".

אגב כך הכירה את בעלה, רמי, גם הוא בן למשפחת התיאטרון, כבנו של הבמאי הניו־יורקי היי קיילוס, שהרבה לביים בארץ הצגות שנכנסו לפנתיאון. “גדלנו באותו עולם, אבל לא באותו זמן, מאחר שהוא מבוגר ממני ב־11 שנה", היא מספרת. “כמי שמאוד אוהב את עולם התיאטרון, הוא היה מצטרף לאביו בבואו לביים בארץ. אבי, מישא, שהיה חבר קרוב של היי, עודד את הקשר בינינו".

אמו של רמי, זהבה הס, הייתה שחקנית בקאמרי, שהתאהבה בהיי והלכה אחריו לניו יורק. רמי עשה את המסלול ההפוך לאחר קריירה רפואית מוצלחת בארצות הברית. “ככל שהבנים שלנו גדלו, הבנו שחשוב שנחזור לישראל, מהלך שהבנים מאוד צידדו בו", היא מעירה.

ד"ר קיילוס הוא גם צלם אמן, וצילומיו את רעייתו הנאווה מעטרים את אלבומיה. הראשון שבהם, “חוצה את הנהר", הופיע בשלהי 2007, בהפקה מוזיקלית של לני בן־בשט. האלבום המעולה התבסס על חומר מתוצרת עצמית של אשרוב, למעט שני שירים של המשורר והשחקן אברהם חלפי, שאותם הלחינה.

“גדלתי על שיריו", היא מציינת. “בדימויים שבשיריו חלפי הפליא לתאר את בדידות האדם. זה משהו שמדבר אלי".

יצפאן. צלם : ניר פקין יצפאן. צלם : ניר פקין

את האלבום ההוא חתמה אשרוב בביצוע משלה לשיר של חייה, “לאורך הים". “להקלטה הזו הגעתי מבקשות הקהל בהופעות שלי בארצות הברית", היא מספרת, “לני (בן־בשט), אדם שפלן ומרקו גורקן, שעבדו איתי על האלבום, דרבנו אותי לכלול בו את השיר בכעין סגירת מעגל, שממנה אפנה לדרך חדשה".

ואכן כך היה. אשרוב, שהתמקמה עם משפחתה בצ'ארלסטון בדרום קרוליינה, ריכזה שם את פעילותה המוזיקלית ולימדה הלחנת שירים במכללה המקומית. “הבנתי מזמן שאני לא בן אדם של לעשות משהו במקום אחד ולשבת במקום אחר", היא אומרת. “אני לא טובה בלנסוע הלוך־חזור. אולי זה יישמע מוזר, אבל דווקא האלבום שהוצאתי בארץ נתן לי הרבה כוח להופעות ולעשייה בארצות הברית".

היא הלחינה שם לסדרות טלוויזיה תיעודיות, הלחינה מוזיקה למחול והוציאה שני אלבומים - האחד של מוזיקה קאמרית בהלחנתה והשני, שנקרא “אילה" כשמה והופיע לפני שנתיים, הופק מוזיקלית על ידי מארק בריאן, מלהקת הרוק Hootie and the Blowfish, שהוא תושב צ’ארלסטון. “הלחנים באלבום הזה הם מלודיים, ובתכנים שלהם יש איזושהי ראייה על החיים", היא מספרת.

האלבום שכל שיריו באנגלית יפהפה, אבל בארץ כלל לא יודעים על קיומו.
“אתה צודק. הרי אף פעם לא הייתי טובה ביחסי ציבור. אני עושה דברים מתוך רצון גדול לעשות אותם, אבל אחרי שהם יוצאים, אני ממהרת לדבר הבא. ייתכן שזה עקב אכילס שלי".

אחד משירי האלבום הזה, “תל אביב בחורף", הוא גרסה באנגלית לשיר שגלי עטרי (המספרת שקיבלה ראשונה את “לאורך הים", אבל לא כל כך הסתדרה עם השיר) ביצעה לפני שנים. משיריה שרו גם אריק לביא, ידידה הוותיק דורי בן־זאב, ואלי גורנשטיין, מי שבשנות ה־70 הקליט עם אמה, דליה פרידלנד, שירי ילדים.

פרידלנד, האם האוהבת, היא אחת מששת שחקני הבימה, גיבורי “מערכה שנייה", סדרה של הטלוויזיה החינוכית, שאשרוב התבקשה מהארץ להלחין לה את המוזיקה. “נראה שהיה חשוב להם שאת המוזיקה לסדרה תלחין מי שמכירה את סיפורי השחקנים האלה", מעירה אשרוב. “ראיתי כבוד גדול בעצם הפנייה אלי".

אילה אשרוב, אמא דליה פרידלנד ואבא מישא אשרוב. ראובן קסטרו אילה אשרוב, אמא דליה פרידלנד ואבא מישא אשרוב. ראובן קסטרו

אכן, היא ישבה שם, הרחק מחיקה של אמא מולדת, אבל נותרה מחוברת בעשייה שלה לשורשים. “עונות", יצירה שהלחינה לשיריו של ביאליק, זיכתה אותה בפרס ליצירה קאמרית ובוצעה בפסטיבל “אתנה" בקנטקי.

אשרוב גם הלחינה יצירה המבוססת על שירי שואה של ילדים מטרזינשטט. נסיבות הלחנת היצירה היו לא שגרתיות. “חיברתי אותה בעקבות פנייה אלי של זמרת אופרה לא יהודייה, שחזרה נפעמת מביקור במחנות באירופה", מעידה אשרוב.

היא, שלפני ארבע שנים הלחינה לתזמורת הסימפונית של צ’ארלסטון יצירה שלה קראה “בראשית", מתניעה בארץ את הקריירה מבראשית שנה לפני שתחגוג יובל פרטי. הבעל המנתח כבר השיג משרה בבית חולים בארץ, הבנים השתלבו בבית ספר תיכון תל־אביבי ואשרוב, המלאה תוכניות כרימון, יודעת שעכשיו תורה לפרוץ מחדש.

תחזרי? - שאלתי אותה בסיום הראיון לפני עשר שנים.
“אני לא שמה את הגולל על שום אופציה", השיבה וחייכה, “הכל יכול לקרות".

וכעת?
“כעת, אין ‘הכל יכול לקרות’. באנו כדי להישאר".