האבידה הטראגית של עולם המוזיקה: חיים טוקצ'ינסקי היה צעיר חרדי שהתגלה ככישרון גדול בתחום הפסנתר והפך במהרה לאחד המלחינים המבטיחים בישראל, אך תאונת פגע וברח שאירעה בירושלים הלילה גדעה את חייו כשהוא בן 30 בלבד.

טוקצ'ינסקי, בן למשפחה חרדית מקרית מוצקין, שקיבל במשך השנים מלגות שונות ללימודי מוזיקה וסומן כהבטחה גדולה, נפגע בתאונה קטלנית שקרתה בסמוך לכיכר פריז בירושלים והובא למנוחות היום (שלישי). הבוקר הותר לפרסום כי החשוד בדריסתו למוות הוא העיתונאי הספרדי בן ה-50 חוליו דה לה גווארדיה, שעל פי החדש נהג שיכור, פגע בפסנתרן שחצה את הכביש, המשיך בנסיעה ונמלט מהמקום.

באחד התיעודים הנדירים שלו, סיפר הפסנתרן החרדי: "מוזיקה זה כל החיים שלי, אני קם בבוקר בשבילי מוזיקה, אני מתאמן, אני מלמד, אני מופיע, אני הולך לישון בלילה ואני חולם מוזיקה".

הראיון עם טוקצ'ינסקי נערך במסגר בסרט דוקומנטרי שיצרה דיקלה פרטוש לערוץ ההידברות לפני שבע שנים, והפסנתרן סיפר בו: "אני התחלתי לנגן בצורה רצינית כשהייתי בן 10 וחצי, בקונסרבטוריון של קרית מוצקין. שיגעתי את אמא שלי כי כל הזמן הבאתי לה קטעים שחיברתי והלחנתי. אחרי שבוע שבועיים, היא אמרה שצריך שמישהו ישמע את זה וייתן לזה חוות דעת. אחרי התייעצות עם חברים ומכרים היא הביאה אותי לפגוש את בוריס (לבנברג), שאמר 'אתם צריכים שהוא ילמד פסנתר' וככה זה התחיל".

"אני חושב שמוזיקה זו אחת המתנות הגדולות שאפשר לתת לבן אדם, למוזיקה יש כוח לעשות בן אדם מאושר בלי קשר לתנאים שהוא נמצא בהם", הוסיף. "אני חושב שחיים של בן אדם שיש בהם מוזיקה, וחיים של בן אדם שאין בהם מוזיקה - זה דברים מאוד שונים. אם הייתי יכול הייתי מהבוקר עד הערב רק מתאמן".

"מוזיקה זה כל הזמן התמודדות, קשיים מוזיקליים, קשיים טכניים", סיפר טוקצ'ינסקי. "אני דתי מבטן ומלידה המשפחה שלנו מיוחסים, החיים היהודיים זה משהו שמאוד חשוב לי. אני מוזיקאי יהודי דתי. אני שומר הכל, שבת, כשרות, אני משתדל לשמור קלה כחמורה. אנשים חושבים שאני צריך להיות בקונפליקט, אומרים לי מין משפטים יפים כאלה: 'אתה חי בין שני העולמות', אבל אני מרגיש מאוד שלם".

"הסיפוק שיש לי ממוזיקה זה סיפוק שלא יכול לבוא משום דבר אחר. אני מדבר כל כך שאני מתאמן ומרגיש שאני צומח, אני מופיע ומרגיש שאני נותן לאנשים משהו, אנשים יוצאים מחייכים בסוף ההופעה וזה עושה אותי מאושר".

"אני חושב שכל מה שהיה לי בחיים, היה צריך להיות כך. אני חושב שיש פה השגחה פרטית", אמר המלחין בסרט במשפט שקיבל משמעות טרגית במיוחד לאור האירוע המצער. "זה שהייתי בישיבה זה לא היה סתם, זה השהייתי בבית ספר זה לא היה סתם, מכל דבר הגיע משהו".