"המקום רועד, הבאנו קצב חדשני, ים של אנשים קופצים אחד על השני..", כך שרה שרית חדד בשירה החדש שיצא הבוקר- "אמאל'ה ואבאל'ה" ולמען האמת היא משקרת לנו ובעיקר לעצמה. כשאומרים "קצב חדשני" מתכוונים לשיר שמביא איתו וייב חדש שטרם נשמע פה או כזה שאינו מוכר לאוזניים ישראליות אבל השיר של חדד הוא ההיפך הגמור מכך:
הלחן הממוחזר נשמע כמו הכלאה גרועה בין השיר "היא רק רוצה לרקוד" של עומר אדם ומשה פרץ לבין איזה נאמבר של "איב אנד ליר", הפזמון חוזר ולא מלהיב והביצוע עצמו של חדד די חלש יחסית לאנרגיה המוכרת שלה.
ב"באבאל'ה ואמאל'ה", שכתב והלחין אופיר כהן, חדד מנסה לקבץ גלויות במעין שיר חתונה פלספני עם חריזה מאולצת יתר על המידה שלא דורשת מחשבה או מאמץ: "מפולין ומקווקז, הלילה אף אחד לא זז, לא חשוב בכלל הגיל, העיקר זה התרגיל" או דוגמא נוספת: "לא צריך כאן מזומן, כולם תזיזו את האגן, מיליונר וגם תפרן, איזה לילה פאנן".
מעבר לטקסט הילדותי, שהיה עובר בראשית שנות ה-2000 (אבל מאז הליריקה די התקדמה, גם בפשטות שלה) וביצוע די אנמי, הדבר היחיד שאפשר לקוות זה שבחתונה הקרובה - החתן והכלה ישכילו לא לנגן את השיר הזה. למען האמת, ההרגשה היא אכזבה טוטאלית מהשיר ומחדד, שהסכימה לגימיק שכזה.
התרעות פיקוד העורף