המפגש הראשון שלי עם המוזיקה של היוצרת־זמרת לירון בן שמעון, היה ב־2013, כשהוציאה את אלבום הבכורה שלה, "ערגה". מה שקסם לי בה מהשנייה הראשונה, היה הכנות שנשפכה ממנה בכל שיר ושיר. בן שמעון לא התיימרה אף פעם להיות זמרת גדולה, אך היא כן יודעת לחבר בין הרגש ליצירה ולייצג כוח נשי לא מובן מאליו; לפחות לא כשמדובר ברוק הישראלי.
 
ב־2016 יצא "כל חלומות העולם", אלבומה השני, שזיכה אותה במלגת קרן עידוד היצירה של אקו"ם, ובלט בו שיתוף הפעולה שלה עם אהובה עוזרי ז"ל, כששתיהן מלוות זו את זו, מקצועית ואישית, בשנים האחרונות והקשות של עוזרי. "בית", שיר של השתיים, חרך את הפלייליסט של גלגל"צ והפך להיט.

"אהובה הייתה חברה קרובה ואחת הנשים הכי אמיצות שהכרתי", מספרת בן שמעון ומוסיפה: "היה בה משהו כל כך אותנטי, ובגלל זה אנשים ישר התאהבו בה. להופיע איתה זה היה חלום. היא ידעה טוב איך לכבוש כל קהל וזה היה פשוט להביט ולהעריץ. הדבר שהכי חסר לי הוא שמחת החיים שלה. היא הייתה מצחיקה וגרמה לי להרגיש שהחיים יפים ושהכל קטן עליה. זו תכונה נדירה. אני מתגעגעת אליה מאוד".


עם הצלחת אלבומה השני, הפכה בן שמעון ליוצרת מבוקשת, וכתבה שירים לשיר לוי והאולטראס ("דיזנגוף 30"), זהבה בן ("הפעם"), ישי לוי ("מספיק קרוב"), אריק סיני ("בזמן כזה") ועוד.

בימים אלה משלימה בן שמעון את עבודתה על אלבומה השלישי שעדין אין לו שם, ומתוכו יצא הסינגל "לחזור", שמושמע בפלייליסט ערב בגלגלצ ומתנגן יפה ברדיו. את שירי האלבום, שעתיד לצאת בעוד כמה חודשים, תחשוף לראשונה במופע "קילומטר לזריחה", שיתקיים בסוף החודש בפסטיבל הפסנתר. 
 
"זאת הפעם הראשונה שלי בפסטיבל הפסנתר ואני מתרגשת מאוד", היא אומרת ומוסיפה: "המופע יחשוף את השירים בעיבודים מיוחדים עם כלים מעניינים. על הבמה יהיו ניסן ונטורה על קמנצ'ה וסאז טורקי, מאור ויזל על גיטרות ולאפ־סטיל וניר בלום על פסנתר ומחשב. שילוב של מזרח, מערב ואלקטרוניקה".

עם אהובה עוזרי ז"ל. צילום: מל בריקמן
עם אהובה עוזרי ז"ל. צילום: מל בריקמן

בשנים האחרונות הפכה בן שמעון, לצד כובע הסינגר־סונגרייטרית, גם לשדרנית בולטת ברשת ג' והגישה בין השאר את רצועת המוזיקה "באוויר". עם עליית התאגיד, נאלצה לפרוש מהתחנה.

את מתגעגעת לרשת ג'?
"אלה היו שנים יפות ומאתגרות, אבל שינויים לא קורים סתם, וכנראה המהפכה הזאת הייתה צריכה לקרות. ממה שיצא לי להאזין, זה נשמע טוב. יש מקום של געגוע, ואני גם שמחה במצב החדש. העיסוק במוזיקה ממלא".

הסינגל האחרון של לירון הוא "לחזור", מתוך אלבומה השלישי, והסכום למימונו גויס דרך "הדסטארט" ועתיד לצאת בקרוב. "'לחזור' נולד, כמו רוב השירים שלי, ממקום בתת־המודע. יש בי מקום שתמיד מתגעגע", היא מתוודה. "היה לי מין דימוי בראש של מלך ומלכה ואהבת עולם. לפעמים ככל שהאהבה יותר חזקה, הפחד גדול יותר שמשהו ייעלם. אני מאוד נוסטלגית, ולמרות שזכיתי באהבה מאוד גדולה, ברגעים קשים יותר או ברגעי משבר באים שירים כאלה. בגלל זה השיר נקרא 'לחזור', מתוך המקום של התקווה שגם ברגעים האלה, אהבת אמת מנצחת. ככה אני רוצה להאמין. עבדתי עליו עם מפיקים מוזיקליים מדהימים: די.ג'יי אולסוונגר, שהוא בעצם אחי אייל, מאור ויזל ונופר בצון. אני אוהבת את החליפה שהם התאימו לו".

מה מייחד את אלבומך השלישי מקודמיו?
"הסגנון השתנה מאלבום לאלבום. הגעתי מהרוק, והיום זה מקום אחר. המופע החדש שלי נקרא 'אלקטרו מידל איסט', וזה גם הסגנון של המיני אלבום החדש: פיוז'ן אלקטרוני של מזרח ומערב ואפילו קצת רית'ם אנד בלוז במובן מסוים".

את עדיין מחכה לפריצה הגדולה?
"אני כמובן לא מרגישה שהפריצה הגדולה הגיעה, למרות שיש באמת הישגים יפים שאני לפעמים צריכה להזכיר אותם לעצמי, להיות שלמה וגאה. אני עם הפנים קדימה ומאוד מאמינה בשירים החדשים". 

לירון בן שמעון – "קילומטר לזריחה", 26 באוקטובר, שישי, 13:30, במסגרת פסטיבל הפסנתר, מוזיאון תל אביב.