בשבוע הבא יגיע לקולנוע הסרט “רפסודיה בוהמית", המספר את סיפורה של להקת קווין ומתמקד בסולנה המנוח, פרדי מרקורי. עברו קרוב ל־30 שנה מאז מותו, וקשה להאמין שלקח כל כך הרבה זמן עד שסיפורו הדרמטי הגיע למסך. היו לו כישרון נדיר וקול גדול. מרקורי כתב והלחין כמה מהלהיטיהם הגדולים ביותר של קווין, כולל “רפסודיה בוהמית", "Somebody to Love" ו"We Are the Champions". הוא נחשב לאחד הזמרים, כותבי השירים וכוכבי הרוק הגדולים ביותר של המאה ה־20. כפרפורמר תמיד דיברו עליו בסופרלטיבים: הוא היה ראוותן, מצועצע, שופע חיוניות. הוא היה מוגזם וקאמפי וגדול מהחיים.

כבר שנים שאנחנו מחכים לסרט הזה. הידיעה על הפקתו פורסמה לראשונה ב־2010, ומי שלוהק במקור לתפקיד הראשי היה סשה ברון כהן - האיש שמאחורי עלי ג'י ובוראט. כשהידיעה על כך התפרסמה, השמחה הייתה רבה. הוא אולי גבוה מדי לדמות, אבל הקומיקאי הבריטי־יהודי היה יכול להעניק לפרדי את ההומור והמודעות העצמית שהיו מנת חלקו בכל מקרה ולהקפיץ את הסרט הזה אל על.

אך למרבה הצער זה לא קרה בסוף. ביולי 2013 פורסם כי ברון כהן עזב את הפרויקט בגלל חילוקי דעות עם חברי להקת קווין: הגיטריסט בריאן מיי והמתופף רוג'ר טיילור. לטענתו, השניים, שחתומים על הפקת הפרויקט, לא רצו שהפוקוס של הסרט יהיה על המיניות של מרקורי או על מותו מאיידס אלא על סיפורה של הלהקה עצמה: ההתחלות הקשות, העלייה לגדולה וגם ההצלחה המתמשכת לאחר מותו של מרקורי. קווין ממשיכים להופיע עד עצם היום הזה, כשסולנים שונים החליפו את מרקורי לאורך השנים.

ב־2016 אמר ברון כהן בתוכניתו של הווארד שטרן שבריאן מיי הוא “מוזיקאי מדהים, אבל לא מפיק קולנוע גדול". עוד סיפר: “אחד מחברי הלהקה - לא אגיד מי - אמר לי: ‘אתה יודע, זה סרט כל כך גדול כי יש בו דבר כל כך מדהים שקורה באמצע'. אז אני אומר לו: ‘מה קורה באמצע הסרט?'. הוא אומר: ‘אנחנו רואים איך הלהקה ממשיכה להצליח ולהתפתח'. אמרתי: ‘שמע, אף אחד לא יראה סרט שבו הגיבור מת מאיידס ואז רואים איך הלהקה ממשיכה'".

מעבר לניסיון של חברי קווין להציב את סיפור הלהקה במרכז הסרט, ברון כהן טען גם שהם ביקשו לצנזר ולמתן את אישיותו ואורח חייו ההדוניסטי של מרקורי. לטענתו, הוא רצה להראות את האמת, בעוד שחברי הלהקה רצו להגן על התדמית והמורשת שלהם. “יש סיפורים מדהימים על פרדי מרקורי. הבחור היה פרוע!", הוא אמר לשטרן. “יש סיפורים על גמדים מהלכים במסיבות עם צלחות קוקאין על הראש!". על פי ברון כהן, קווין לא רצו שהסיפורים הללו ייצאו החוצה והעדיפו ליצור סרט ידידותי לכל המשפחה. האם זה נכון גם לגבי הגרסה הסופית של הסרט? נגלה בקרוב.

סשה ברון כהן. רויטרססשה ברון כהן. רויטרס

ובעוד ברון כהן טען שעזב כי לא אהב את הכיוון שאליו חברי קווין רצו לקחת את הסרט, הם מצדם סיפקו נימוקים אחרים. רוג'ר טיילור טען שברון כהן פוטר כי הם לא רצו שהסרט יהפוך לבדיחה. ואילו בריאן מיי אמר שברון כהן פשוט מזוהה מדי מכדי לגלם את מרקורי. לא ברור אם טיילור שם לב, אבל קצת קשה לצפות מסרט שקוראים לו “רפסודיה בוהמית" לא להיות בדיחה. לפחות קצת.




קשקושים שמתחרזים

היצירה האפית הזאת של קווין משנת 1975, מאלבומם הרביעי "לילה באופרה", היא אחד הלהיטים שהכי מזוהים עם הלהקה. אחרי מותו של מרקורי, “רפסודיה בוהמית" יצא כסינגל בפעם השנייה והפך לשיר הראשון בהיסטוריה שהגיע למקום הראשון במצעד הבריטי במשך יותר משבוע אחד, בשנים נפרדות: תשעה שבועות בשנת 1975 ועוד חמישה שבועות ב־1991. אחר כך, בשנת 2000, נבחר השיר באנגליה וגם בישראל (על ידי רדיו תל אביב) לשיר המילניום.

להקת קווין פארק הירקון. צלם : אבשלום שושני להקת קווין פארק הירקון. צלם : אבשלום שושני

אבל יחד עם זאת, מרבית האסוציאציות שלנו מבלדת הרוק הפומפוזית הזאת, ששש דקותיה כוללות אופרה ורוק כבד ומה לא, הן מזן הקריוקי. “רפסודיה בוהמית" זה שיר שאוהבים בהפוך־על־הפוך, באירוניה גלויה. שיר שמלמדים ילדים בני 3 לשיר, כי זה מאוד חמוד ומצחיק לראות אותם מבצעים אותו. לא סתם הוא נהיה להיט ענק באמריקה ב־92', אחרי שנכלל בפסקול קומדיית הקאלט “עולמו של וויין". לא סתם יש לביצוע של החבובות לשיר יותר מ־67 מיליון צפיות ביו־טיוב.

המשמעות האמיתית של השיר מעולם לא הובהרה עד הסוף. יש שלל פירושים: בין היתר, שמדובר בשיר על ילדותו של מרקורי או על המיניות שלו. מרקורי עצמו צוטט באומרו שאין לשיר משמעות אמיתית ושזה סתם “קשקושים שמתחרזים".

אדם למברט, קווין. צלם : Getty images אדם למברט, קווין. צלם : Getty images

לאחר שברון כהן עזב את הפרויקט, החלו להיזרק לאוויר אופציות ליהוק חדשות לתפקיד של פרדי מרקורי. אחת מהן הייתה בן וישו האנגלי, שהפליא לאחרונה בגילומו של המאהב הצעיר של יו גרנט בדרמה ההיסטורית “שערורייה אנגלית למדי". בסופו של דבר, מי שנבחר להיכנס לנעליו של מרקורי הוא ראמי מאלק, כוכב סדרת המתח “מר רובוט". על אף הדמיון הפיזי הבולט בינו לבין כוכב הרוק המנוח, העובדה שהוא אמריקאי כמובן מעיבה על הבחירה.

ברון כהן ניסה בזמנו לשדך לפרויקט במאים חשובים כמו טום הופר הבריטי (“נאום המלך", “עלובי החיים") ודיוויד פינצ'ר ("מועדון קרב", "הסיפור המופלא של בנג'מין באטן"). בסופו של דבר ביים את הסרט בריאן סינגר, המוכר כבמאי של סרטי "אקס־מן" וסרטי קומיקס למיניהם ומי שהוגשה נגדו תביעה על תקיפה מינית של קטינים.

משחקים בארון

כיום פרדי מרקורי מוכר כאחד הגיי אייקונס הגדולים של עולם הרוק, אבל זה לא תמיד היה כך. בגלל התקופה שבה פעל הוא מעולם לא יצא מהארון באופן רשמי - עד היום לא ברור אם היה הומו או דו־מיני. מצד שני, אי אפשר לומר שהוא הסתיר את היותו קוויר. הוא מעולם לא התאמץ להצניע את זהותו המינית.

הזמר הצעיר אדם למברט, בוגר “אמריקן איידול" שמופיע כיום עם מיי וטיילור כסולן של קווין (ואף הגיע איתם להופעה בפארק הירקון ב־2016), מחזיק בתואר הגיי המוצהר הראשון שהגיע לראש מצעד האלבומים האמריקאי. אם תשאלו אותו, הוא יגיד לכם שלדעתו מרקורי מעולם לא הסתיר את זהותו המינית. “אני לא יודע כמה הוא באמת היה בארון", אמר למברט לאחרונה למגזין “Attitude". “היו ראיונות שבהם הוא נשאל אם הוא גיי והוא ענה שכן". למברט מתייחס, בין היתר, לראיון שמרקורי העניק למגזין המוזיקה “אן.אם.אי" ב־1974, שבו אמר: “I’m as gay as a daffodil, my dear!". "אני לא יודע אם חשבו שהוא מתבדח, אבל הוא מעולם לא ממש אמר ‘לא, אני לא'", הוסיף הזמר הצעיר. “זאת תקופה אחרת, והדיבור על זה בתקשורת היה טאבו. אני חושב שזה התפרש כהתבדחות, אבל הוא די עמד מאחורי זה מההתחלה".

במשך השנים דובר רבות על זהותו המינית של מרקורי. מצד אחד, כיום הלוק, הסגנון ואפילו שם הלהקה שלו ברורים לחלוטין. מצד שני, אהבת חייו המוצהרת הייתה מרי אוסטין, שעליה כתב את השיר “Love of My Life", ושאותה מגלמת בסרט השחקנית לוסי בוינטון. מרקורי הכיר את אוסטין בתחילת שנות ה־70, עוד לפני שהתפרסם, וחי עמה במשך שבע שנים. גם כאשר כבר לא היו זוג, הם נשארו בקשר הדוק, והזמר אמר שהיא החברה הכי טובה שלו.

פרדי מרקורי עם מרי אוסטין. Getty imagesפרדי מרקורי עם מרי אוסטין. Getty images

לפי גרסה אחת, תפקידה של אוסטין היה להסתיר מהציבור את היותו הומוסקסואל. ולפי גרסה אחרת, היא אכן הייתה אהבת חייו, אף על פי שהוא נהג לשכב גם עם גברים ומערכת היחסים הרומנטית ביניהם הסתיימה בסוף 1976, כשהוא התוודה בפניה על כך. אחרי שהם נפרדו, מרקורי התמסר לסקס עם גברים צעירים. האורגיות עתירות הקוקאין והאלכוהול שארגן היו ידועות לשמצה. הוא היה בליין קבוע בסצינת הגייז ההדוניסטית של ניו יורק בתחילת האייטיז. כיום רבים מכירים את הסיפור על כך שהבריח את ידידתו הנסיכה דיאנה למועדון גייז בלונדון מבלי שאף אחד יזהה אותה על ידי כך שעזר לה להתחפש לגבר. מסתובב גם סיפור על כך שבאחת המסיבות שהפיק הוא החביא דוגמן עירום בתוך מגש של כבד נא רוטט.

האחת והיחידה

גם אחרי שנפרדו, מרקורי ואוסטין המשיכו להיות קרובים. הוא סיפק לה עבודה בצוות של להקת קווין והיא נסעה איתם לסיבובי הופעות. מרקורי לא הרבה להתראיין, אבל כשהסכים לעשות זאת דיבר על הבדידות שלו ועל הקושי למצוא חברי אמת כשאתה סלב כל כך גדול. “כל המאהבים שלי שואלים למה הם לא יכולים לתפוס את מקומה של מרי“, אמר מרקורי באחד הציטוטים הכי מפורסמים שמיוחסים לו (באנגלית המילה lover כמובן לא חושפת אם מדובר במאהבים או במאהבות). “אבל זה פשוט בלתי אפשרי. היא החברה היחידה שלי, ואני לא רוצה אף אחד אחר. עבורי היא הייתה הידועה בציבור שלי, זה היה כמו נישואים. אנחנו מאמינים זה בזו, זה מספיק בשבילי".

בשנות ה־90 אוסטין נישאה וילדה שני ילדים (מרקורי שימש סנדק לבנה הבכור), אך נישואיה לא החזיקו מעמד. מרקורי הוריש לה חלק גדול מהונו וגם את ביתו: אחוזה ענקית בקנזינגטון, מערב לונדון. מאז מותו היא מתגוררת באחוזה. בשנת 2000 אמרה אוסטין בראיון למגזין “OK!": “איבדתי מישהו שחשבתי שהוא אהבתי הנצחית. כשהוא מת הרגשתי שאנחנו נשואים. בחיים לא הייתי יכולה להיפרד מפרדי אלא אם כן הוא מת, וגם אז זה היה קשה“.

אולי בניסיון להשיב לעצמה את חייה ולא להרגיש שהיא חיה באתר הנצחה, אוסטין הסירה לאחרונה את כל ההודעות והמכתבים שמעריצים כתבו או תלו על חומת אחוזתו מאז מותו, למורת רוחם.




אם מערכת היחסים הארוכה של מרקורי בשנות ה־70 הייתה עם אישה, מערכת היחסים הארוכה שלו בשנות ה־80 הייתה עם גבר. מעצב השיער המשופם ג'ים האטון היה בן זוגו בשבע השנים האחרונות של חייו וטיפל בו עד מותו. לטענתו של האטון, כשהם שכבו לראשונה, הוא לא ידע מיהו מרקורי וגם אחרי שזה אמר לו את שמו המלא הוא לא ממש ידע במי מדובר - טענה שכמובן קשה להאמין לה.

באיזשהו שלב האטון התחיל לעבוד כגנן באחוזתו של מרקורי, מה שאפשר לו לעבור לגור עם בן זוגו מבלי שאנשים יחשדו. בעוד הזמר הוריש את עיקר הונו לאוסטין (חלק הוריש גם להוריו ולאחותו, קשמירה), להאטון הוא השאיר 500 אלף ליש"ט בלבד. כשאוסטין עברה לגור באחוזתו של מרקורי לאחר מותו, האטון אולץ לעזוב. לטענתו, הוא נפגע בעיקר מהעובדה שנמחק מההיסטוריה של מרקורי, בעוד שאת אוסטין זוכרים כאהבת חייו. כדי לתקן את העוול ההיסטורי הזה הוא פרסם ב־94' ספר בשם “מרקורי ואני". כמו הסולן, גם האטון אובחן כנשא HIV. הוא מת מסרטן ריאות ב־2010.

פרדי מרקורי וג'ים האטון . Getty imagesפרדי מרקורי וג'ים האטון . Getty images


למרות כל זאת, קשה לדעת עד כמה “רפסודיה בוהמית" יעסוק בחיי המין של מרקורי. אחרי פרסום הטריילר הראשון של הסרט, רבים מקהילת הלהט"ב זעמו ברשתות החברתיות וטענו שנעשה ניסיון להצניע בו את זהותו המינית. במאמר שפורסם במגזין הלהט"ב “Them" לקראת עליית הסרט נכתב: “כשהסרט הביוגרפי על מרקורי הוכרז ב־2010, נטען כי הוא ימחק את הביסקסואליות ואת נסיבות מותו כקורבן של מגיפת האיידס ב־1991. אם האספקטים הללו של חייו אכן יזכו להתעלמות בתוצר הסופי, זה לגמרי יעלה בקנה אחד עם הניסיון של המדיה הפופולרית להפוך את מרקורי לסטרייט. אף על פי שהוא אחד מהאנשים הדו־מיניים המפורסמים ביותר בכל הזמנים, הקוויריות שלו משוטחת לעתים קרובות לכדי אקסצנטריות ותו לא. חברי להקתו הנציחו את הנרטיב הזה".

“זה מרתק בעיני, אחרי כל השנים הללו, שההנהלה של קווין בילתה עשורים בניסיון לשכנע את העולם שפרדי היה הטרוסקסואל בחייו, אבל אז הודתה שהוא היה הומוסקסואל אחרי מותו", אמרה עיתונאית המוזיקה לזלי־אן ג'ונס, שחיברה שתי ביוגרפיות על מרקורי, בראיון ל“Them". “הם לא 'נתנו' לו להיות ביסקסואל, הם קידמו את הטענה שמרי אוסטין, בת זוגו למשך תקופה ארוכה, הייתה אהבת האמת היחידה שלו. כל המאמצים שלהם לשמר את הזיכרון של פרדי כגבר סטרייט שהיה מאוהב באישה אחת - הנפש התאומה שלו מרי - הם מגוחכים בעיני. ברור שהוא היה ביסקסואל".

אומנות ונמות

זהותו האמיתית של מרקורי תמיד הייתה אפופת מסתורין. אך לא רק זהותו המינית חרגה מהנורמה אלא גם זהותו האתנית. בזמן אמת רבים ממעריציו הופתעו לגלות שפרדי מרקורי - כוכב הרוק הכל כך אנגלי - הוא בכלל לא אנגלי. סולן להקת קווין המיתולוגי בכלל נולד ב־1946 בשם פארוק בולסרה בזנזיבר שבאפריקה (כיום טנזניה) למשפחה פרסית־הודית. הוריו, שחיו שנים ארוכות אחריו, היו בני הדת הזורואסטרית.

מרקורי בילה את רוב נעוריו בהודו. הוא החל ללמוד פסנתר בגיל 7 ואחרי שנה נשלח מזנזיבר לפנימייה בריטית לבנים ליד מומבאי - שם החל לנגן בלהקות קאברים ללהיטי רוק'נרול של התקופה. כאן קיבל את הכינוי האנגלי פרדי. בגיל 17 חזר לבית הוריו בזנזיבר, אבל המשפחה נאלצה לברוח מביתה בגלל מהפכה אלימה. הם עברו לבית קטן בפרבר של לונדון, ופרדי בולסרה החל ללמוד אומנות בקולג', למכור בגדי יד שנייה בשוק קנזינגטון ולעשות מוזיקה.

ב־1970 בולסרה הצטרף להרכב המתגבש של להקת קווין ושינה את שמו לפרדי מרקורי. הלהקה צמחה מתוך הרוק המתקדם, הגלאם־רוק והרוק הכבד של התקופה, אבל התפתחה לכיוון רוק אצטדיונים בומבסטי, פופי וראוותני, תוך שמירה על רוח ניסיונית. “הקונספט של קווין הוא להיות מלכותי ומפואר", הסביר מרקורי פעם את השם שבחר ללהקתו לעיתון המוזיקה “מלודי מייקר". “אנחנו רוצים להיות גנדרנים. אנחנו רוצים לזעזע ולהיות מקוממים".

כמי שלמד בבית ספר לאומנות, מרקורי עיצב בעצמו את הלוגו המפואר של קווין, שכולל את המזלות של חברי הלהקה פלוס פניקס ענק מלמעלה. עוד לפני שקווין הצליחו, הוא ניסה במקביל לפתח קריירת סולו תחת הפסבדונים לארי לורקס - מעין פרודיה על כוכב הגלאם־רוק ששלט במצעד הבריטי בזמנו, גארי גליטר. זה כמובן היה שנים לפני שגליטר הורשע בהתעללות מינית בילדות ונשלח לכלא.

פרדי מרקורי עם להקת קווין. רויטרס פרדי מרקורי עם להקת קווין. רויטרס


קווין הוציאו את אלבומם הראשון ב־1973. התקליט לא הצליח, אבל שמם יצא כלהקת הופעות מדהימה. אלבומם השני זכה להצלחה בארצו, והשלישי והרביעי כבר היו להיטים בינלאומיים. יש שיגידו כי שיא הקריירה של קווין נרשם בהופעה הבלתי נשכחת שלהם במסגרת אירוע הצדקה לייב אייד. ההופעה התקיימה באצטדיון וומבלי בלונדון ביולי 1985 לעיני 72 אלף אנשים בקהל, בהם שלט מרקורי ביד רמה. היא שודרה בשידור ישיר ל־1.9 מיליארד צופים מסביב לעולם. הרבה שמות גדולים הופיעו בלייב אייד - מאלטון ג'ון, דרך יו־2 ועד דיוויד בואי - אך הקונצנזוס היה שמרקורי גנב את ההצגה.

מרקורי רצה להוכיח את עצמו גם מחוץ ללהקה. מבחינתו, שיא הקריירה נרשם כנראה באלבום “ברצלונה" מ־1988 שהקליט יחד עם זמרת הסופרן האופראית הספרדיה מונסראט קאבאייה (שמתה החודש בגיל 85), לה סגד. "ברצלונה", שמרקורי כתב, נבחר לשיר הנושא של אולימפיאדת ברצלונה ב־1992. הזמר מת כחצי שנה לפני פתיחת המשחקים.

כל מי שהכיר את מרקורי מעיד שהיה איש נדיב וטוב לב, שחי את החיים במלואם. היה לו לב רחב ואהבה גדולה למוזיקה, לאומנות (הוא במיוחד אהב אופרה ובלט), לסקס ולחתולים. הוא השקיע את כל כולו במוזיקה, ובתקופה מסוימת בחייו גם בהדוניזם חסר גבולות. מרקורי לא בזבז רגע בחייו, אך אין ספק שהם היו קצרים מדי.

פרדי מרקורי, קווין. צלם : Getty images פרדי מרקורי, קווין. צלם : Getty images


החל מסוף 1986 החלו להסתובב שמועות בעיתונות הבריטית כי מרקורי חולה באיידס, שאותן הוא הכחיש במשך זמן רב, גם אחרי שהמראה שלו הפך כחוש וקווין הפסיקו להופיע. במאי 1991 הצטלם מרקורי לקליפ האחרון שלו, “These Are the Days of Our Lives", שהיה מעין שיר פרידה לא מוצהר מהחיים (הוא לבש בו וסט שעליו מודפסים דיוקנאות של חתוליו האהובים). המאמץ הרב שהושקע באיפור והעובדה שהקליפ צולם בשחור־לבן לא הצליחו להסתיר את העובדה שהוא רזה מאוד. אז כבר היה ברור שמרקורי חולה, אך הוא ומקורביו המשיכו להכחיש זאת ולשמור את מחלתו בסוד.

נאמר לא פעם שאילו מרקורי דיבר על מחלתו מוקדם יותר, היה מגביר את המודעות לאיידס, אבל העובדה שהודה בקיומה הייתה בעלת חשיבות עליונה. הזמר פרסם הודעה רשמית שבה הודה כי הוא חולה איידס רק כשמצבו היה קשה מאוד, ב־23 בנובמבר 1991. כשבישר זאת לעולם, הוא כבר התעוור מהמחלה, לא יכול היה לקום מהמיטה והפסיק ליטול את התרופות שלו על מנת להאיץ את מותו. ב־24 בנובמבר, פחות מ־24 שעות לאחר פרסום ההודעה, מרקורי מת בביתו בקנזינגטון בגיל 45. הלווייתו הועברה בידי כומר זרתוסטראי והוזמנו אליה משפחתו וחבריו הקרובים, כולל אנשי להקת קווין ואלטון ג'ון. גופתו נשרפה, ועל פי בקשתו, מרי אוסטין קברה את אפרו במקום סודי שהיא נשבעה כי לעולם לא תגלה.