אני חייב להודות שמשמיעה ראשונה נשאבתי לתוך השיר כבמין סיפור אגדה רומנטי מהימים שלאהבה הייתה משמעות כנה ולא השתמשו בה גימיק סתמי לשירים. משפטים כמו "איך הרחובות לובשים תקווה כשאת הולכת בשמלה הזו, כל האבירים יוצאים למלחמה ואת רק מקווה שהוא יבוא לקחת את הלב שלך בחזרה מהרצפה", מעידים על אינטליגנציה רגשית גבוהה ותחכום לירי ששונה מהטראש הפופי שהפך לטרנד כיום ומתרחק מהגדרה קיטשית.
השילוב המטאפורי בין טקסט בניחוח של פעם לטקסט אקטואלי וסלנג עכשווי מהווה משב רוח מרענן ומפולפל. הלחן המלודי המשרת היטב את קולו המחוספס של מוקי שמגלה סנטימנטליות כנה בביצוע ומצליח לפרוץ את חומות הרגש ולגעת בלב. העיבוד העכשווי, אך עם זאת הדוגל בפשטות, לוטף את האוזן ומצדיק את היותו של השיר מקורי, איכותי ובעיקר קולע למטרה.
התרעות פיקוד העורף