הילי ילון: "חוויתי חרדת נטישה, אהבה לא ממומשת וחיפוש אחר נפש תאומה"

הזמרת מספרת על אלבומה השני, "כל רגע מת", ההחלטה לעזוב את תל אביב ולחפש השראה ביער בהרי ירושלים, והבחירה להניח בצד את הטלוויזיה לטובת המוזיקה: "משחק לא תמיד מדבר אלי"

דודי פטימר צילום: דודי פטימר
ג'ינג'י
ג'ינג'י | צילום: בעז פרלשטיין

בהאזנה למיני־אלבום, המונה שישה שירים, ניתן למצוא כעס, שיברון לב, עצבות וגם אושר, תקווה וצחוק. "האלבום הוא כל מה שאני, ומסכם את כל מה שעברתי בשלוש השנים שעבדתי עליו עם אדם בן אמיתי, המפיק המוזיקלי", היא מספרת. "חוויתי חרדת נטישה, אהבה לא ממומשת וגם חיפוש אחר נפש תאומה. כל אלה יצרו את האלבום. יש בו גם המון דברים חיוביים, למשל השירים 'נפש תאומה', 'אל תוותר' ו'הבית הוא הלב' הם מאוד שמחים. האלבום חצוי: צד עצוב וצד שמח. אגיד עוד משהו: כשאני מאזינה לאלבום, אני מקבלת כוחות ואנרגיה מהקלישאות שפיזרתי בו. הוא מעין תרפיה עבורי".

לצד המשחק, הוציאה כמוזיקאית אלבום בכורה ("אולי להישאר", 2010) ואלבום משותף עם להקת "אנרגיה חולנית". בפעם האחרונה שראיינתי אותה, עם צאת הסינגל הראשון מהאלבום הנוכחי, "נפש תאומה" (עם אלון עדר), סיפרה כי החליטה לקחת פסק זמן ממשחק ולהתמקד נטו במוזיקה. "גם היום אני עדיין מתמקדת בעיקר במוזיקה", היא אומרת. "משחק לא תמיד מדבר אלי, ואילו מוזיקה מלווה אותי כל רגע בחיים. אני עדיין מלמדת משחק ולפעמים מבליחה לתפקידים שאני בוחרת בקפידה ומתאימים לי, כמו למשל תפקיד בעונה החדשה של 'כפולים', אבל בעיקר מתמקדת בהופעות וביצירת שירים. כל יום אני כותבת שיר. אני גרה ביער ויש לי המון השראה שם".

תגיות:
השמינייה
/
הילי ילון
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף