מעל אלף בני אדם ליוו היום (שלישי) למנוחות בבית הקברות בקריית שאול היוצר והזמר יגאל בשן ז"ל. כמה שעות לפני כן, הוצב ארונו במרכז תאטרון "הבימה" לפרידת הקהל הרחב וטקס הספדים מצד קולגות וחברים. בסביבות השעה 13:00 החל טקס ההספדים בהנחייתי של איש הרדיו יואב גינאי שסיפר על תרומתו של בשן למוזיקה הישראלית והזמין, בזה אחר זה, את המספידים. המלווים הרבים נפרדו ממנו מעל קברו בשירת שירו "שמיים", שהלחין ושר. לאחר מכן הושמע שירו האחרון "תביטי בי, התזמורת לא תנגן כאן בלעדי".
טקס ההספדים נפתח עם ביצוע של פיטר רוט, שעבד עם בשן, ללהיטו האחרון "שמיים" (2013). אחריו עלו חבריו של בשן לשלישית "הופה היי": אהרון פררה ואבי דור. "קשה מאד להספיד חבר, אך קשה עוד יותר להספיד חבר שהוא בן משפחה", אמר פררה, "יגאל פרש חסותו עלינו עם כנפיים מחבקות כמו שרק הוא ידע".
היו גם שפרצו בבכי, בהם חברו של בשן, מריו ארלובסקי, שסיפר על בשן כחבר תומך: "התחברנו דרך האהבה לספורט ומיד כבשת אותי בקסמך", אמר, "בכל פעם שחבר היה חולה, היית מגיע לבקרו עם מתנות. כשאמנים התלוננו שלא שומעים אותם - תמיד תמכת בהם ובמאבק שלהם".
"מסתבר שקשה להפריד את אבא שלי מיגאל בשן. אני סופגת את כל הסיפורים והחום בימים האחרונים ומפנימה משהו מהשנים האחרונות - הוא היה איש מרגש, שחצה דורות ופילח לבבות ונגע בכל כך הרבה אנשים עם הסיפורים היפים והארוכים שכולם רצו לשמוע. עם המלודיות הקליטות, עם התאווה לחיים ואוסף הבדיחות והעניין האמיתי בכל מי שנקרה בדרכו. הוא היה נדיב באהבה".
"אני רוצה לזכור את אבא שלי מסתכל עליי בפעם הראשונה שראיתי את הדשא בבלומפילד, עומדים במקלחת והוא מסביר לי, ילדה בת 10, איך עובדת הבורסה. דרך זרועות חסונות שסחבו אותי עם רגל שבורה לפסטיגל, דרך הטעם של הסנדוויצ'ים שלו, ויכוחי הסרק שהיה יוצר בכוונה כדי שיהיה אקשן סביב שולחן שישי. כמה הוא דאג לי. תמיד. לא משנה בת כמה אני ומה השעה. איך לימד אותי את השיעורים הכי חשובים בנהיגה, כששטפנו את האוטו ביחד. כמה הוא היה גאה בי אם הייתי מעתיקה. איך תמיד הזכיר שצריך פרופורציות, וכמה הוא הצטער שלא הכיר את אמא שלי כבר בגן חובה. אתה חסר לי כבר הרבה זמן, ותחסר לעולם".
התרעות פיקוד העורף