לאורך הסבנטיז וראשית האייטיז יהודה פוליקר היה רוקר תוסס, בועט ואנרגטי. הוא הרביץ קטעי סולו פנומנליים לשירים של לד זפלין ודיפ פרפל, וחרש את מועדוני ישראל עם להקותיו "הנמרים", "ברקת" והזכורה ביותר – "בנזין" - מה שהפך אותו לאחד הרוקרים הבולטים, המשפיעים ופורצי הדרך במוזיקה הישראלית.

אחרי ימי "בנזין" העליזים, פנה פוליקר לקריירת סולו מצליחה שהניבה קלאסיקות ואלבומים מופתיים, כולל הרפתקאות מוזיקליות רבגוניות ומפתיעות, ובראשן המוזיקה היוונית, שהפכה לחלק אינטגרלי מהדנ"א היצירתי שלו.

לכן, כששמעתי את "תבוא", סינגל חדש שפוליקר מוציא ממש היום, נזכרתי לרגע בעלם החמודות הצעיר עם העיניים הבורקות, חדוות היצירה והרעב האינסופי שחי, נושם וחולם רוקנרול בכל רמ"ח איבריו.

לצורך הקלטת השיר, שכתב שחף וולמן ללחן של פוליקר, הוא חבר לקלידן אודי תורג'מן וללהקת Vegan Friendly, שכוללת את גבע אלון (גיטרה), אסף רייז (תופים) ועמיר (ג'נגו) רוסיאנו (בס). יחד איתם, ניסה לשחזר באולפן ההקלטות את הקסם של יצירה משותפת.

פוליקר יודע היטב לברור בקפידה את המילים שהוא בוחר להלחין ולשיר, ולהתאים את הלחן המלודי למידותיו הווקאליות כמו כפפה ליד. עם זאת, השיר לא מחובר למה שהולך היום, ולכן אני בספק אם יהפוך ללהיט או יטביע חותם לטווח הארוך.

מצד שני, פוליקר מעולם לא נכנע לצווי האופנה, אלא ידע להתכתב עם הקול הפנימי שלו ולשחרר את מה שבוער בו מבפנים. ואכן, גם בשיר הזה הוא נשמע כמו פוליקר המוכר והידוע, שנע ונד באזורי הנוחות של הסגנון שכל כך מזוהה איתו.

ההפקה המוזיקלית של לואי להב ויאיר גורן די מיושנת, אך מתאימה להלך הרוח המלודי הפוליקרי, שמוכר משמעות, איכות ורבדים מוזיקליים עשירים במחיר האזנה קשובה אחת, ומוכיח היטב כי גם בגיל 68, פוליקר עדיין מסקרן ורלוונטי.