"הסיפור מתחיל כשאני קם איזה בוקר עם כאב גב, שחשבתי שהוא יעבור בתוך שבוע או שבועיים", שחזר בשן. "היו לי ארבע הופעות באותו חודש, והכאבים התחילו להיות מאוד חזקים בין ההופעות. אני זוכר שנסעתי הביתה וביקשתי כל הדרך שייקחו אותי למיון. לא הכרתי עוצמה של כאב כזה מעולם. מתחיל מסע היכרויות עם רופאים שלא הכרתי, ואני מתחיל לקבל משככי כאבים מאוד חזקים שנותנים לי חופש לשעה מהכאב, וככה זה קורה במשך חודשיים".
"אני זוכר את עצמי בלילות של כאבים קשים לוקח את הגיטרה, מנסה ומוותר אחרי כמה שניות", המשיך הזמר. "זה מקצוע שבו אתה חייב להמשיך גם אחרי ששברת יד או אף.. אבל הפעם זו הפעם הראשונה שבה נאלצתי לבטל הופעות.. זה קשה כי זה קהל שמגיע ואירועים שמתקיימים בתאריכים מסוימים, ואני מנסה לשקר לעצמי ולשכנע את עצמי שאת ההופעה הבאה אני כן אעשה, אבל אני לא יכול. אתה פשוט לא יכול. ופה, התחלתי כנראה להיכנס לדיכאון. אני לא זיהיתי את זה כי מעולם לא הייתי בדיכאון".
לדבריו, "אתה מרגיש כמו בחלום רע שהתעוררת ממנו ואתה.. רוצה להאמין שחלמת. ייסורי מצפון היכו בי מאוד חזק. למה עשיתי את זה? איך הגעתי לזה בכלל? אתה מסתגר ומנתק טלפונים, ולא מספר את הסיפור. לא הייתי במצב שהייתי יכול לספר את הסיפור אז. התביישתי מזה שהגעתי למקום כזה. זה הדבר האחרון.. שמי שמכיר אותי כל חיי יודע שזה.. לא אני".