ראשית שנות ה–90 הביאה עמה כמות בלתי נתפסת של להקות רוק צעירות, אקספרימנטיות ובעיקר פרועות, שחרכו את הרדיו והמועדונים והפכו לתופעה שנקראה "דור הרוקסן". מרביתן לא הצליחו לשרוד, חלקן מצליחות עד היום לתחזק קריירה משגשגת בשמי הרוק הישראלי; וישנה ג'ירפות.

הלהקה שנוסדה בשנת 1992 על ידי גלעד כהנא ויאיר קז לא השתייכה לאותו זרם רוקסני, אלא הבדילה עצמה מההתחלה מכל להקה אחרת שפעלה באותה תקופה, בין שבטקסטים מחאתיים חריפים ושונים מהנורמה ששררה אז ברוק הישראלי, בין שבסאונד ניסיוני וחסר גבולות, ובין שבעובדה שלמעשה עד סוף אותו עשור ג'ירפות לא הייתה להקה מצליחה במיוחד.

היא בנתה עצמה כלהקת הופעות, ובהרבה סבלנות ואמונה טוטאלית ביצירתה צברה קהל שהלך וגדל עם השנים. למעשה רק בתחילת העשור הקודם, עם צאת שני אלבומיה הראשונים, היא הצליחה לפרוץ את מחסום האלמוניות התקשורתי ולבלוט. ואז כבר שרידי דור הרוקסן היו למיעוט.

במשך 27 שנות קיומה הספיקה הלהקה להוציא חמישה אלבומים שהניבו להיטי ענק כ"וואו", "יש לו בחורות כמו מים", "גג", "אין בעצם זמן" ו"מי שלא חולם, כועס". האחרון הוא גם שיר הנושא מאלבומה האחרון של הלהקה שיצא בשנת 2017 וזיכה אותה בפרס הישג השנה למחברי השנה של אקו"ם.

לאורך השנים החליפה הלהקה מספר נגנים, אך בשנים האחרונות התקבע ההרכב שכולל את גלעד כהנא (סולן), יאיר קז (בס), אסי ששון (תופים), ארז רוסו (גיטרות) ולוי בן ברוך (קלידים).

במפגש איתם שנערך בדרום תל אביב, באולפן הקלטות 315 - או כפי שחברי הלהקה מכנים אותו "המוסך" - החמישה מפגינים כימיה אבסולוטית, דינמיקה ממושמעת והומור בשפע. "אנחנו כל כך הרבה שנים ביחד, שכל אחד מאיתנו למד להתפתח בתוך ההרכב ולמצוא את המקום שלו", מספר רוסו. "ועדיין, אני חושב שבכל להקה, גם אצלנו, יש היררכיה ויש צורך במנהיגות. אך מבחינה מקצועית יש לכל אחד מאיתנו ביטוי, וזה חלק מהמהות של הלהקה".

בין סשן אחד לשני יוצאים חברי הלהקה לשיחות טלפון נוטפות דבש עם הילדים או בנות הזוג, משילים לרגע את תדמית הרוקרים הפרועים והופכים לאבות ובני זוג רגישים ודואגים. אותה דמות של אנשי משפחה תחזור לאורך המפגש מספר פעמים, ותמחיש היטב את התבגרותם ואת ההפרדה שהם מצליחים ליצור בין החיים האישיים למקצועיים.

איך אומרים לא?
הכל התחיל, כלהקות רבות אחרות, בצבא. "יאיר ואני הכרנו בזמן השירות", מתחיל כהנא. "שירתנו משרד ליד משרד והתמחינו באיסוף סיגריות. היינו ממש טובים בזה. כשהתחלנו לעבוד על מוזיקה, קראנו לעצמנו 'בת יפתח', כי החדר שבו עשינו חזרות היה במחסן של ההורים שלי שגרו ברחוב בת יפתח בתל אביב. היו לנו עוד כמה שמות, למשל 'חצי האי'. אבל בסוף החלטנו על 'ג'ירפות' שזה שם השיר הראשון שלנו ששרד. יאיר ואני עבדנו על כמות גדולה של שירים שכולם נגנזו באלבום הראשון, וזה השיר היחיד שנשאר".


רוסו: "באותה תקופה הייתי עוזר טכנאי סאונד באולפני די־בי, ואני זוכר את הלחץ שהופעל עליהם להחליט על המקום סופית מה יהיה שם הלהקה".
קז: "היה לחץ מחברת התקליטים. כשגלעד ואני התחלנו, כתבנו ועשינו לבד סקיצות, עד שהבנו שאנחנו צריכים להביא חברים שיעזרו לנו. אז קראנו למתופף דידי ארז ולרותם דרור ששירתה איתנו, וכשכבר התגבשנו ללהקה השם היה חייב להיות סופי".

הייתה לכם אג'נדה אז?
כהנא: "אני חושב שהאג'נדה היחידה שלי הייתה פשוט לעשן גראס כמה שיותר, עד שלא אוכל לנשום".

קז: "מה שגלעד אמר לא רחוק מהאמת, כי זה מה שבאמת עשינו. אבל אם היינו חייבים להגיד מה האג'נדה שלנו, זה 'זין על הכל'. בגלל זה המוזיקה שלנו יצאה כזו שונה ולא רוכבת על שום גל שהיה באותה תקופה".



אתם זוכרים את ההופעה הראשונה שלכם?
כהנא: "זה היה באיזה מועדון קיקיוני בשם 'קראוס' בתל אביב. המקום לא שרד מאז. אני זוכר שפתאום קלטתי שיש הופעה והייתי בלחץ נוראי. זה היה יום גשום וקר, ואמרתי למי שהייתה אשתי, 'תשמעי, אף אחד לא יבוא'. 'אל תדאג, אני עושה טלפונים', היא אמרה וצלצלה לכל מי שהכירה. בסוף הייתה הופעה ובאופן מוזר הכל עבר בשלום".

ומה עם הפעם הראשונה ששמעתם את עצמכם ברדיו?
כהנא: "את זה אני לא זוכר, אבל אני זוכר משהו יותר חשוב: את הפעם הראשונה שההורים שלי הבינו שהבן שלהם עושה משהו שלא מוביל לאבדון. הם שמעו את 'וואו' בגלי צה"ל, ואחרי שהשדרן ניגן את השיר הוא גם ניתח אותו. 'מתברר שקודם כל אוהבים את השיר הזה, גם חושבים שהמילים מעניינות, ואנחנו חשבנו שזה סתם', הם אמרו לי, והדברים שלהם נתנו לי אוויר".

הדרך של ג'ירפות לאלבום בכורה לא הייתה קלה, בייחוד לא באותן שנים שבהן חברות התקליטים היו מעצמות שחרצו גורלות בקריירה של אומנים. "באותה תקופה עוד לא היה לנו מנהל", משחזר קז. "שלחנו קסטות לחברות תקליטים, וקיבלנו תשובה שלילית". "כשהד ארצי אמרו לנו לא, לא הבנו מה קורה", אומר כהנא. "שנתיים חיכינו לזה, והם אומרים לנו לא? ופתאום התחלפה ההנהלה וקיבלנו כן". "כתנאי לחתימה אצלם הם הצמידו לנו את אמיר צורף כמפיק מוזיקלי", ממשיך קז. "התפקיד שלו היה להנגיש את המוזיקה שלנו לקהל".

כלומר להפוך אתכם ליותר מיינסטרים.
כהנא: "מיינסטרים הוא לא עשה אותנו, אבל היינו אז ילדים מלאים בענייני אגו. באלבום הראשון כולם היו די בוסריים בעניין, ופתאום בא מישהו כמו אמיר שכולנו מעריצים, והוא עשה לנו סדר".

כשהם עולים לגג

בעזרת צורף ובחסות הד ארצי יצא בשנת 1999 אלבום הבכורה של ג'ירפות, "משוחח עם כיסא", שהגיע למעמד אלבום זהב וכלל להיטים כמו "וואו", "סטריאו" ו"רמי מואשם באחזקת סמים קלים". השירים נכתבו על ידי כהנא והולחנו ברובם על ידו ועל ידי קז. 

איך התקשורת קיבלה אתכם?
כהנא: "או שחגגו אותנו או שתקפו אותנו. או שהיללו את הטקסטים או שכיסחו אותם. לא הבינו אותנו. היינו מחוץ לכל מה שקורה".

בראשית שנות ה–2000 עזב דידי ארז את הלהקה ובמקומו הצטרפו אליה המתופף אסי ששון והגיטריסט ארז רוסו. "היה לי חיבור מאוד מגניב איתם כשעבדתי באולפן ההקלטות, נדלקתי עליהם", אומר רוסו. "בהפסקות מהעבודה הייתי לוקח גיטרה חשמלית שהייתה באולפן ומנגן בכיף את החומרים שלהם. במקרה שמעתי שאין להם גיטריסט חשמלי, והחיבור היה טבעי".

בעוד הבחירה ברוסו הייתה קלה, ששון היה צריך לעבור אודישנים. "כולם התלהבו מאסי באודישנים ורק אני לא", מודה רוסו. "אז הלכנו לראות אותו בהופעה ושם נגנבתי ממנו".

שבע שנים אחרי צאת אלבומה הראשון הוציאה הלהקה בחברת NMC את "גג", האלבום השני. ב–2008, שנתיים אחרי שיצא הגיע למעמד של אלבום זהב, והיה בעצם זה שפרץ ללהקה את הדרך אל לב הקונצנזוס, ולו בשל להיטי הענק שבו: "שירה", "לכת", "מרפסת", "קשה לי" ושיר הנושא "גג", שכמעט לא נכנס לאלבום.



"ניסינו לעשות את 'גג' בהמון דרכים", מספר כהנא. "הוא התחיל בהתחלה כשיר נורא מהיר עם פסנתר מצחיק ושיכור, ואז הפך לקטע עם ביט. אבל זה לא הסתדר. רוב השירים באלבום הגיעו למקומות שלהם והוא לא, וכמעט ויתרנו עליו. כשישבנו באולפן של יאיר, שהיה בקרוון בבית שלו, רוסו הרים את הגיטרה והתחיל לנגן את השיר בגרסה אקוסטית. פתאום הרגשנו שהכל קורה בדרך הכי טבעית וספונטנית".

"ניסיתי להכניס לאלבום סגנון יותר חשמלי", מוסיף רוסו, "לא התחברתי לסאונד המדורה של האלבום הראשון ופחדתי להיכנס למקום הזה, ודווקא בגלל שיצאנו מהקטע החשמלי השיר נפתר". "במקור השיר הזכיר לנו קצת את הסגנון של הגשש החיוור", מציין קז. "ברגע ששחררנו מהפסנתר והתמקדנו בגיטרה החשמלית של רוסו - נשמענו כמו שרצינו".

אני סקרן, מה זה סאונד "מדורה"?
קז: "ככה אנחנו קוראים בינינו לבין עצמנו לסגנון של פריטת ליווי. זה לא מיועד לגיטריסטים כמו רוסו שבאים לעוף עם הגיטרה, אלא למי שמעדיף סגנון יותר סולידי ופשוט".

העבודה על האלבום נעשתה באולפנו הביתי של קז ברשפון עם יובל שפריר כטכנאי סאונד. "יובל היה יותר מטכנאי, הוא עזר לנו המון ועשה עבודה מדהימה", מבהיר קז.

טוב, עכשיו אתם חייבים לספר לי מדוע חיכיתם שבע שנים בין האלבומים.
כהנא: "אחרי שיצא האלבום הראשון התחלנו להופיע ולבנות קהל בשטח. בנינו את עצמנו. בשלב מסוים איבדתי את הקול למשך שנה בגלל שלקיתי בדלקת במיתרי הקול שלא הצליחו לפתור אותה, אז גם לא יכולנו לעשות כלום כל הזמן הזה. במקביל לדלקת שלי היה בלהקה איזה וייב כזה שלא צריכים להיפגש למשך תקופה. ואז אמא שלי נפטרה, וכל חברי הלהקה התייצבו בשבעה. כמו משפחה, לטוב ולרע. במהלך השבעה דיברנו על חזרה לעבודה ובאופן מוזר בזכותה חידשנו פעילות".

אנשים קשים

במה שונה תהליך העבודה בין האלבום הראשון לשני?
קז: "האלבום הראשון נולד מהקטע הזה של שני אנשים שיושבים, מעשנים ועושים דברים מופרעים, והאלבום השני נולד מהתפיסה שיש להקה ויש לה כמה איברים. פתאום היה לנו גיטריסט חשמלי ומתופף שהוא מתופף".

כהנא: "גם האנשים השתנו. אני יודע שאני בתור כותב השתניתי לחלוטין. הייתי בתקופה איומה בחיים שלי, וזה גרר איתו וייב אחר לגמרי. השיר 'משה' מייצג את התקופה הקשה שבה הייתי, ויש בו משהו חשוף בטירוף. לא ריחמנו על עצמנו, והאלבום מייצג מאוד את התקופה הקשה שלנו כלהקה".
אפשר לטעון שהאלבום הזה הביא לפריצה שלכם ללב הקהל?

ששון: "ללא ספק זה היה האלבום שפרץ לנו את הדרך עוד יותר קדימה".

מה סוד ההצלחה שלו?
כהנא: "מבחינת הטקסטים הוא יותר פשוט, ולאנשים יותר קל להתחבר אליו. ואני גם חושב שהוא יותר רגשי, וגם זה עוזר לרוב האנשים להתחבר אליו. ולא שכיוונו לשם, בשיחות לפני צאת האלבום רובנו היינו בטוחים שהוא ייכשל".

קז: "אם אתה משווה בין האלבומים, אתה יכול לראות שהאלבום השני יותר רוקי ויותר להקתי מאשר האלבום הראשון".

ששון: "אם תיקח מישהו שלא מכיר אותנו, הוא יגיד לך שמדובר בשני הרכבים שונים".

כהנא: "אלו באמת היו שני הרכבים שונים. זה גם היתרון בפער של שבע שנים, לא לחזור על עצמך".



איך האלבום התקבל?
כהנא: "התקבל יפה מאוד. השיר 'גג' כל כך הצליח שבמשך חצי שנה הוא כיכב בפלייליסט, ולא יכולנו לשלוח לרדיו עוד שירים כי עדיין היו תקועים בו".
קז: "איך שהסינגל יצא הגיעו פי שניים יותר קהל להופעות". 


ששון: "אפילו פי ארבעה".

קז: "הרגשנו שהצלחנו יותר".

נתפסתם כסלבס באותה תקופה?
כהנא: "אני לא חושב שלהיות סלבס זה האישיו. לקח לנו הרבה זמן לבנות קהל. לא היינו מפורסמים כמו סטטיק ובן־אל".

קז: "הייתי הולך בתל אביב ופתאום אנשים היו מכירים אותי, וזה היה לי מוזר".

הייתם משנים משהו בשני האלבומים הראשונים?
קז: "לא".

הג'ירפות. צלם : קוקו הג'ירפות. צלם : קוקו


כהנא: "אני לא זוכר חיפוף אחד באלבומים האלה. על כל שיר היינו חופרים ומתווכחים בצורה אינסופית. בעיקר יאיר ואני, שיכולים להרוג אחד את השני בשביל משהו קטן. אין בלהקה יס מן אלא אנשים קשים".

החודש תחזור הלהקה לראשונה לאלבום "גג" ותנגן אותו מראשיתו ועד סופו על במת האנגר 11 בתל אביב, במסגרת פסטיבל המוזיקה "גולדסטאר סאונד סיסטם", העומד השנה בסימן "מנגנים אלבומים".

אתם מתכננים לנגן את שירי האלבום עם אותם עיבודים או שיהיו שינויים?
כהנא: "המטרה היא דווקא להישמע כמה שיותר כמו האלבום. לפנק את מי שאהב אותו. כשאני שומע אלבום שאני מאוד אוהב אני נקשר לתפקידים המוזיקליים, ואנחנו רוצים ליצור את אותה תחושה. אם אנחנו עושים שינויים מינוריים, זה רק כדי לסדר את הסאונד לבמה, אבל בגדול המאבק הוא לשמור על הסאונד".

קז: "לאחרונה כשאנחנו מבצעים בהופעות שירים מהאלבומים הקודמים, אנחנו מחליטים לחזור לנגן כמו באלבום".

השלם עולה על סך חלקיו

איך מתנהל תהליך יצירת שיר אצלכם?
כהנא: "זה משתנה. לפעמים אנחנו מנגנים פלייבק ואז מגיעים המילים והלחן. 'מהר מדי' נכתב על גיטרה, 'מרפסת' נכתב על פסנתר. 'שירה' היה ג'אם שבו ניגנו וניגנו עד שהשיר נולד. 'לכת' היה קטע אלקטרוני שבו אסי תרם את הרעיון לנגן אותו לייב והשיר עף למעלה". 


מאיפה אתם שואבים השראה לשירים?
כהנא: "מבחינתי מלנשום, לקום בבוקר. כשאתה שומע שירים של 'אני אוהב אותך ואת אוהבת אותי', זה נובע מהעובדה שאנשים מגבילים את עצמם. אסור להגביל את עצמך".

ששון: "אתה לא צריך לשאוב השראה, המוזה נופלת עליך פשוט".

רוסו: "אני שואב השראה ממלודיה והרמוניות. כשאני פותח את הפה בלי מחשבה מוקדמת כדי שיצא משהו, זה אוטומטית לקוח ממה שקורה לי באותו רגע. כך, אגב, נולדים שירי האהבה הטובים ביותר".

איך שומרים על הגחלת כל כך הרבה זמן?
כהנא: "זה עניין של תקופות. יש תקופות שאתה רוכב על הגל והכל בסדר, ויש תקופות שאתה מתרסק".

רוסו: "בישראל אין באמת אופציה ללהקות לצאת לסיבוב הופעות של שנה, כשכל יום מופיעים וכל היום נמצאים עם חברי הלהקה. מעצם העובדה שאנחנו חיים במקום קטן, יש את הספייס שנותן לנו אוויר אחד מהשני. אם נניח היינו מופיעים במשך שנה שלמה יחד ערב־ערב, היינו צריכים שנה חופש".

כהנא: "קרוב לוודאי שהיינו רוצחים זה את זה".

ששון (צוחק): "היינו עושים כל כך הרבה כסף שלא היינו צריכים לעבוד שנה".

כהנא: "כיום אתה יכול במחשב בבית להקים תזמורת שלמה. אתה לא מוגבל לשיר שלך, ואתה לא חייב להופיע בשביל להצליח. בסופו של יום כולם רוצים היום לשיר, וזה גוזל אנרגיות. אני חושב שכיום יותר קשה להחזיק להקה מאשר בעבר. פעם זה היה מכורח הנסיבות, וכיום זה מבחירה".

הג'ירפות. צלם : אביר סולטן, פלאש 90הג'ירפות. צלם : אביר סולטן, פלאש 90


איזה טיפ הייתם נותנים ללהקה צעירה?
ששון (צוחק): "להתפרק".

כהנא: "זה נורא פשוט: הסיכוי שלהקה תשרוד הוא רק אם השלם עולה על סך חלקיו. הדבר המיוחד בג'ירפות הוא הקבוצה הספציפית הזאת. כל עוד יש לך ידיעה שאתה חלק מקבוצה - אתה תשרוד".

קז: "תמשיכו להשתדל, תלבו את המוטיבציה".

רוסו: "כשאתה עושה משהו לבד, בסופו של דבר יש בו את הדנ"א שלך. בלהקה אתה מערבב את הדנ"א שלך עם דנ"א של אנשים אחרים, ויוצא משהו אחר ממך. אם אתה מסוגל להעריך את זה ולא בא ממקום אגואיסטי, זה רווח ענק".

כהנא: "זה מסביר את ההפסקה בין האלבומים. כי אחרי אלבום אתה חייב מנוחה מהאנשים האלה. לוקח זמן לחזור לרעב".

אתם מרגישים שהרוק נמצא בדעיכה?
כהנא: "בכל העולם המוזיקה ששולטת כיום היא ההיפ–הופ והפופ, ומלא תת־ז'אנרים. הביטוי 'רוק' מגביל אותך לדברים מסוימים, ואני לא אוהב להיות מוגדר".

קז: "יש משהו פתטי בלהיות חסיד של ז'אנר אחד. אף פעם לא ראיתי עצמי רוקר".

כהנא: "אנחנו לא להקת רוק בלבד, אנחנו משלבים כל סגנון אפשרי".


הג'ירפות. צלם : רונן ללנה, יח"צ הג'ירפות. צלם : רונן ללנה, יח"צ


יש שירים שאלתרתם באולפן בספונטניות ובסוף הם יצאו והצליחו?
ששון: "יותר מזה, יש כמה אלבומים".
כהנא: "השירים 'גג', 'שירה' ו'קשה לי' הם כאלה. האלבום 'מי שלא חולם, כועס' הוא כזה".

רוסו: "החלטנו להביא את הווייב של ההופעות לאולפן, וככה אנחנו למעשה מלקטים את החומרים".

לסיום, על איזו במה בעולם הייתם רוצים להופיע?
כהנא: "אני אשמח להתחיל להופיע בחתונות, בריתות ובר מצוות. אם צריך, אנחנו נרים גם אלבום מזרחי או רוסי".

ב־24.1 תנגן להקת ג'ירפות את כל האלבום "גג"  במסגרת פסטיבל "גולדסטאר סאונד סיסטם"  בהאנגר 11 בתל אביב בשעה 21:30.