בשנה האחרונה הפך דודו פארוק לאחד השמות החמים, המדוברים והשנויים במחלוקת בראפ הישראלי בפרט ובמוזיקה הישראלית בכלל. הדמות שיצר אורי קומאי רקחה שנינות, אוונגרדיות, מיניות, בוטות וחוסר טאקט ובכך מציירת למעשה אספקלריה אישית של קומאי על הישראלי המצוי, על הישראליות ובכלל על החסרונות והיתרונות שלנו כחברה וכיחידים.

לאחר הראיון המדובר אצל אופירה וברקו ביום שישי האחרון ב"קשת" (ערוץ 12) ש"שרף" את הרשתות החברתיות (לטוב ולרע, בעיקר לטוב), הגיע היוצר והזמר להאנגר 11 למופע רשמי ראשון בליווי תזמורת מושקעת. המופע בחסות מותג R3 לקונדומים שפארוק הוא הפרזנטור הראשי שלו.

בטרם יצאתי מהבית, בסערה החורפית הכבדה, הצינה הבלתי אפשרית והגשמים הבלתי פוסקים, נאבקתי ביני לבין סקרנותי אם להגיע ולהסתכן בשפעת או להסתפק בלהציץ בפיד על קטעי וידאו מהאירוע שכפי שצוין במודעת הפרסומת – הכניסה אליו הוגבלה לבני 18 ומעלה.

בסופו של דבר הסקרנות הכריעה ורטוב וקפוא הגעתי למופע. אל דאגה, השפעת לא הופיעה. מהרגע הראשון שנכנסתי לאולם המלא עד אפס מקום - "חטפתי חום". הקהל הצבעוני שנע בין גילאי 20 ל-30, צרח לכל אורך ההמתנה לפארוק והפריח ניחוח ג'וינט וסיגריות באוויר, במקום בו נכתב שהעישון אסור. אבל בהופעה של פארוק - הכל מותר כמובן. כי אין חוקים.

הקהל יצא מגדרו

למן הרגע שפארוק עלה לבמה, הקהל יצא מגדרו והשתולל. בדרכו המקורית, פארוק נכנס לבמה כשהוא מתעופף באוויר לכל אורך האולם, מנופף לקהל לשלום, עד שנוחת על הבמה ומתחיל את השואו עם "שושבינה". הקהל, מצידו, קופץ ומדקלם כבר מהשיר הראשון (ועד האחרון) בעל פה את כל מילות השירים, שבעיקר צמחו ברשת החברתית, כאילו מדובר בקלאסיקות בלתי נשכחות של שלמה ארצי. או אם תרצו, במינימום הגרסה ה"אשכנזית" ההומוריסטית לעומר אדם.

המופע כלל המון אורחים, מרביתם אנונימיים לקהל הרגיל, אך בעיקר מוכרים לחובבי פארוק ופמלייתו: ב"כולם על הזין" אירח את לוקי מדלוקי, ב"מתגעגע" ו"מבחנה ואלוורה" אירח את בוי אצ'י וסטפן לגר (לא סטפן ה"אמיתי" אלא בחור עם ליפה שנכנס לדמות סטפן ושר את Step-fun בהומור כחלק מהטראק של פארוק. ב"אחותך" אירח את נורוז.

מסמר הערב מבחינת אורחים, היה דואט של פארוק עם קובי אוז ("טיפקס") לשיר "סמי וסומו". הדואט נועד לקדם את אירוחו של פארוק בהופעה הקרובה של להקת טיפקס במסגרת חגיגות 20 השנה לאלבומה "דיסקו מנאייק".




סגר חשבון עם אופירה וברקו

המופע כלל לא מעט הפתעות: בהתחלה קיבל פארוק ממותג R3 את תעודת "קונדום הזהב" על פעילות מינית ענפה השנה וגילה כי את הסקס הראשון עשה עם קונדום של המותג. בהמשך חשף את שמות הזוכים בבילוי איתו ב"ואן החלומות" שלו. הזוכה הראשונה היא רותם סלע. עם הזוכים הנוספים, הלא הם אופירה וברקוביץ', סגר חשבון והזמין אותם לבילוי ארוך איתו ב"ואן החלומות". בכך סגר איתם חשבון על הבמה.

בשלב מסוים שלף פארוק קחון (כלי תיפוף) וגילה כישרון תיפוף רב ומלא קצב. בסוף המופע אף לקח את כלי הנגינה הטורקי והאזרי סאז ושבר אותו כמו היה גיטרה חשמלית. בשיר "חגורה שחורה" החליף למדי קראטיסט.

התזמורת המוכשרת גיבתה את פארוק היטב והסגנון המוזיקלי שילב בין היפ הופ, מוזיקה מזרחית, טורקית, פופ, דיסקו, רוק ופיוז'ן, מה שהציג את הרבגוניות המוזיקלית של פארוק שלכל אורך המופע קיפץ ממקום למקום, נע בגמישות ולא נתן רגע קט של מנוחה לתנועות הגוף שלו, כמו גם לקהל.

מי שהגיע למופע יכל ליהנות ממיטב השירים המוכרים של פארוק: "ארמני", "יחסים של המין", "שוקובו" (פרודיה על "גומי גם" של סטטיק ובן אל), "קיקי", "ערק ערק ערק (דוד המלך)" וכמובן "אלירן סבג", הלהיט החדש (יחסית) והחם שהקהל חיכה לו לכל אורך ההופעה.

לצד כל אלה, את המופע ליוותה פירוטכניקה מושקעת וצבעונית שתרמה נופך מעניין, מלהיב ומרהיב לחוויה, זאת לצד קרני לייזר אדומות ששפכו לא מעט אור ואווירה על הקהל.



פרפורמר כריזמטי

מבעד לפרודיה ולפרובוקציה, פארוק כאמור פרפורמר כריזמטי, יודע לסחוף את הקהל ולשלוט בו דרך קטעי קישור פרועים, פאסון ערסוואתי וכישרון מוזיקלי שמדלג בקלות בין ביטים מעולים, מושקעים ועכשוויים.

לנוכח הפידבקים שקיבל מהקהל והתגובות הוא הקול החדש של הצעירים כיום. תרצו או לא תרצו - הדמות של פארוק, סאטירית והומוריסטית ככל שתהיה, יש בה מן המציאות ולנוער קל להתחבר אליו כי הוא מביע את רחשי לבם ומתחקה אחר דפוסי התנהגותם בצורה אמיתית ומבינה. גם אם אינה הכי חיובית תמיד. הוא בעצמו היטיב לנסח זאת במופע: "אני פופסטאר שהוא רוקסטאר".

ואכן, התחושה בהופעה הייתה שמדובר ברוקסטאר שנתן שואו באיכות של חו"ל, אליל נוער המוני שהקהל סוגד לו, מעריץ אותו בעיוורון לעיתים, אך בעיקר גומע את מסריו ומילותיו ומזדהה איתם. בסופו של דבר, זה כוחה של אמנות.