מי שנכח באותו מופע לא יכול היה להישאר אדיש לשמחה המתפרצת של הקהל: סלוניקאים ותיקים רקדו סירטאקי עם סרנגה, שירד מהבמה והסתובב במעברים, מושיט את המיקרופון לאנשים מזדמנים ומזמין אותם לשיר איתו, גם צעירים שמכירים את כל מילות השירים בעל פה, כולל השירים הפחות מוכרים.
"רוב האנשים שיודעים את כל הרפרטואר שלו ספגו את המוזיקה הזו מהבית, מההורים. כך הם למדו לגלות את העומק שיש בשירים האלה", סרנגה מסביר. "יש משהו קסום ביוון. שכשאתה מגיע לשם, מיד אתה מרגיש בבית. זו לדעתי הסיבה שהמוזיקה היוונית חלחלה כל כך טוב למוזיקה הישראלית. זה חלק מהקסם ומהחום היווני. לא כמו לונדון, למשל, שמהרגע שאתה נוחת בשדה התעופה אתה מרגיש זר ובמקום שונה לגמרי מהארץ".
מופע המחווה הזה של סרנגה לאלילו הוא למעשה סוג של סגירת מעגל עבורו, שכן בזכות קזנג'ידיס החליט להפוך זמר. "מגיל צעיר שמעתי בבית את שיריו ולמדתי לאהוב, להעריך ולהתרגש מהם בצורה עוצמתית", הוא מסביר. "קזנג'ידיס היה המורה המוזיקלי הרוחני הגדול ביותר עבורי".
התרעות פיקוד העורף