נטע ברזילי שהגיעה לתוכנית לבקר ולעודד את המתמודדים אף הצהירה כי הוא הפייבוריט שלה, ושהוא "אמן אוונגרד". לא רק שזה לא עזר לו, זה גרם לו כפי הנראה לקחת הימור, ולהביא איתו את האמת הפנימית שלו לבמה עם ביצוע אופראי ומוגזם שהקהל לא הצליח להתחבר אליו, וגם השופטים לא ממש התלהבו ממנו.
אם אני כבר פה ברצוני להודות לאסף אמדורסקי שאמר לשפיטה בסוף הביצוע המוזר שלה ל-"BLACK HOLE SUN" שהיא עושה כבוד למוזיקה הערבית. שפיטה דמעה בהכרת תודה ובצדק - הוא קלע בול. אין עוררין על כך ששפיטה הגיעה לתחרות עטופה בדמות האלטר אגו המשעשעת שלה, והיא אכן עושה פארודיה על זמרות ערביות. אבל אין שום דבר נלעג באופן שבו היא מבצעת את הנאמברים שלה, להפך - היא זמרת מעולה והיא מביאה איתה זווית שונה ומקורית לשירים שהיא עושה. המהומות של שפיטה לפעמים מעפילות על כל זאת, ואין ספק שהקהל והשופטים אינם תמיד יודעים כיצד לאכול אותה. האם הקהילה הבינלאומית תבין אותה? התשובה לכך היא לא. הדמות שלה תיזכר כקריקטורה של מוחמד.
יכול להיות שגם להקת "שלוה" היא גימיק, אבל חבריה מורידים אצלנו את החומות ומגדירים בכל פעם מחדש את המושג "דרמה". הערך המוסף והאהבה שהם מביאים איתם לבמה מתערבב עם המוזיקה הזכה ויוצר מערבולת שלא משאירה עין אחת יבשה באולם. בביצוע שעשו לשיר המקורי שלהם הלכידות שלהם כקבוצה קצת הלכה לאיבוד. למעשה, הם יותר טובים כשהם מבצעים שירים לועזיים מהודקים ומובנים יותר.