רכבת ההרים שנקראת "הכוכב הבא לאירוויזיון 2019" הוכיחה כי שום דבר ואף אחד אינו בטוח. קובי מרימי, שהוכתר כמתמודד עם איכות אירוויזיונית מובהקת, הודח ולא הגיע לחצי גמר, וזאת למרות האהדה של השופטים. מבטן של קרן פלס ושירי מימון ברגע ההדחה אמר הכול - מבחינתן מדובר באירוע שהוא לא פחות מתאונה שהתרחשה לנגד עיניהן. אך הכתובת הייתה על הקיר - מרימי ישב "באי המתים", סליחה על הכיסא האדום, במהלך כל שתי התוכניות האחרונות וצפה בעיניים כלות במתמודדים שעלו לבמה ועברו אותו אחד-אחד.

נטע ברזילי שהגיעה לתוכנית לבקר ולעודד את המתמודדים אף הצהירה כי הוא הפייבוריט שלה, ושהוא "אמן אוונגרד". לא רק שזה לא עזר לו, זה גרם לו כפי הנראה לקחת הימור, ולהביא איתו את האמת הפנימית שלו לבמה עם ביצוע אופראי ומוגזם שהקהל לא הצליח להתחבר אליו, וגם השופטים לא ממש התלהבו ממנו.

אם אני כבר פה ברצוני להודות לאסף אמדורסקי שאמר לשפיטה בסוף הביצוע המוזר שלה ל-"BLACK HOLE SUN" שהיא עושה כבוד למוזיקה הערבית. שפיטה דמעה בהכרת תודה ובצדק - הוא קלע בול. אין עוררין על כך ששפיטה הגיעה לתחרות עטופה בדמות האלטר אגו המשעשעת שלה, והיא אכן עושה פארודיה על זמרות ערביות. אבל אין שום דבר נלעג באופן שבו היא מבצעת את הנאמברים שלה, להפך - היא זמרת מעולה והיא מביאה איתה זווית שונה ומקורית לשירים שהיא עושה. המהומות של שפיטה לפעמים מעפילות על כל זאת, ואין ספק שהקהל והשופטים אינם תמיד יודעים כיצד לאכול אותה. האם הקהילה הבינלאומית תבין אותה? התשובה לכך היא לא. הדמות שלה תיזכר כקריקטורה של מוחמד.

יכול להיות שגם להקת "שלוה" היא גימיק, אבל חבריה מורידים אצלנו את החומות ומגדירים בכל פעם מחדש את המושג "דרמה". הערך המוסף והאהבה שהם מביאים איתם לבמה מתערבב עם המוזיקה הזכה ויוצר מערבולת שלא משאירה עין אחת יבשה באולם. בביצוע שעשו לשיר המקורי שלהם הלכידות שלהם כקבוצה קצת הלכה לאיבוד. למעשה, הם יותר טובים כשהם מבצעים שירים לועזיים מהודקים ומובנים יותר. 




רבותיי, ישראל רוצה דאבל. כידוע, יזהר כהן ניצח עם "אבאניבי" בשנת 1978 והביא את תחרות האירוויזיון הביתה, שנה לאחר מכן גלי עטרי עם להקת "חלב ודבש" ניצחו שוב עם "הללויה", וזהו פחות או יותר הכיוון (או לפחות לסגור את הערב של ה-18.5 בטעם טוב). את זה מאיה בוסקילה יכולה לקיים ובגדול. הביצוע שלה ל-"I WILL ALWAYS LOVE YOU" של וויטני יוסטון הרעיד את אמות הסיפים והזכיר לכלום למה מאיה בוסקילה היא מאיה בוסקילה. לא בכדי, השופטים מחליקים לה חרש כחולים דיפלומטיים. היא זמרת מקצועית עם יכולות ווקאליות מדהימות, וכזו שיכולה לייצג אותנו בכבוד.

כרגע, היחידה שנושפת בעורפה היא כיתריה שחשה בנוח בתוך שירים באנגלית ומבצעת אותם בצורה מושלמת - דבר הנדיר במחוזותינו. הקרב של העונה יתרחש בזירה בין שתי הענקיות הללו. יש עדיין למה לצפות.