לאה שבת: "המוזיקה היום הפכה למסחרית. הכל השתנה, ולא לטובה"

לקראת האירוע, אנחנו מפליגים למסע בין תחנות הקריירה המבורכת שלה. כבר בפתיחה היא מנחיתה הפתעה ראשונה. כשאני מציע לה לפתוח את מסענו עם "בגלל הרוח", השיר ההמנוני שכתבה עם מיכה שטרית לאחיה שלומי, כשיר הכתר שלה, שבת מתקוממת וכמעט שוברת את הכלים. "אין שיר כתר, וכל אחד והטעם שלו", היא חורצת. "מבחינתי, זה לא השיר בה' הידיעה שלי. קיבלתי טקסט ממיכה והלחנתי אותו. זה כל הסיפור".

מאכזב, לא? אבל שבת מתעשתת כמו גדולה ונזכרת ב"חום שאתה מחפש", אלבום הבכורה שהוציאה ב־1990 (בהפקתו של ארקדי דוכין). "נורא התרגשתי", היא משחזרת. "עם האלבום הזה, הייתי כמו ילדת כפר שהגיעה לעיר הגדולה. לא דיברתי יותר מדי. הייתי במין חוסר ביטחון של ההתחלה".

כבר אז כתבה את המילים והמנגינה לשיריה, אבל מודה שבשבילה זה בכלל לא היה מובן מאליו. "יותר קל לי לכתוב מנגינות", מציינת שבת. "ראיתי בכתיבת מילים של שירים משהו יותר חשוף, שדורש מהכותב להיות יותר מדויק ואחראי. הביטחון בכתיבה בא לי עם הזמן".

היה זה אלבום ביכורים, שלהיטיו היו כמו פגזים שנורו מתותח. לא רק "בגלל הרוח", לא רק "ירח בשמיים", שיר שאיתו היא מקסימה עד היום את הקהל בכל הופעה, אלא גם "רק החיים" שהפך למיני־המנון במלחמת המפרץ (91').

שבת כבר הייתה אז בת 33. לפי עדותה, היא לא מיהרה. "זה עניין של הנפש, שאין לה חוקים כשדברים יוצאים", היא מאמינה. "אני לא הראשונה שהתחילה מאוחר עם אלבומים. כך ארז לב־ארי שהיה שנים נגן שלי, ובגיל 37 הוציא אלבום ראשון בעידודי. אפילו הלכנו יחד בשבילו לחברת תקליטים מסוימת".

ב־94' פרסמה גלי עטרי את "השיר שיביא לך אהבה", הלהיט הראשון ששבת כתבה לאחרים. כשאני מעיר לה שרק פילנתרופית הייתה מוותרת על ביצוע השיר הזה, היא מגיבה: "ומי ערב לכך שהשיר היה מצליח ככה גם בביצוע שלי? לי נראה היה טבעי ופשוט למסור את השיר הזה לגלי.

"בסופו של דבר, לא הפסדתי מהוויתור שלי. על זה קיבלתי כבוד ככותבת וגם כסף בתמלוגים מאקו"ם, והשיר משרת אותי יפה בהופעות שלי. אז מה רע?"

ברשימת מבצעי שיריה אפשר למצוא את חוה אלברשטיין ("שעה של חסד"), ריטה ("אל תלך עכשיו"), נורית גלרון ("להתראות מתוק"), אפרים שמיר ("חוסר מנוחה"), נתי לוי ("עוד יום"), רון שובל ("איך הימים עוברים") ועוד רבים וטובים.

היום היא כבר חושבת פעמיים אם להמשיך לתת לאחרים שירים שלה. "העסק נהיה יותר מדי מסחרי", היא מוחה. "היום מעדיפים לפנות ליצרני להיטים. אם נרד לעומקם של דברים, תבין שכל העניין השתנה, ולא לטובה. היום מחפשים להיט בטוח. כתיבת השירים האינטימית שהייתה פעם לא קיימת יותר".