כשמוטי פליישר הגיע לאחרונה לעוד ביקור מולדת ממיאמי הרחוקה, לא עצרו אותו הגשם שלא נפסק והקור העז בחוץ, הוא התעקש להיפגש עם חברתו ללהקת הנח"ל, אביבה בנו (כיום רוזנטל), שהקפידה לשמור איתו על קשר במשך ארבעת העשורים שחלפו מאז עזב את הארץ.

הקשר בין בנו לפליישר, סולן להקת הנח"ל האגדי ואחד מכוכבי הפופ הזוהרים בתחילת הסבנטיז ("ג'יימס דין הישראלי"), הוא לא רק על בסיס ידידותי. פליישר ובנו ביצעו ביחד את אחת הקלאסיקות הנצחיות שנצרבו בתודעה אחרי מלחמת ששת הימים: "הייתי נער", מהלהיטים הגדולים של להקת הנח"ל מודל 1967. מעבר לצ'יזבטים מרגשים מימי הזוהר של הלהקה האגדית, וחוויות מהמלחמה ההיא, חשפו השניים בפני בפעם הראשונה את הסיפור המרתק שמאחורי השיר האלמותי.

בשנת 1965 נחשבה להקת הנח"ל ללהקה מספר אחת מבין הלהקות הצבאיות ובכלל. סולניה הפכו לאלילים ושיריה חרכו את מצעדי הפזמונים בשתי תחנות הרדיו הישראליות שפעלו באותה עת - קול ישראל וגלי צה"ל. בתקופה זו השמות הגדולים של הלהקה היו אומנים שכולנו מכירים, ובהם שלום חנוך, ששון קוסובסקי (ששי קשת), טוביה קוזלובסקי (צפיר), חנן בוליבסקי (יובל), שולה חבינסקי (חן), מנחם זילברמן ואביבה בנו.

בסוף 1966, עם שחרורם של כמה מחבריה הקודמים של הלהקה, הצטרף ללהקה חייל צעיר, קיבוצניק מגבעת השלושה בשם מרדכי (מוטי) פליישר. הוא הספיק להופיע כחודשיים עם הלהקה בתוכניתה ה–19, "מהנח"ל באהבה", שכללה שירים כמו "סרנדה לעדה", "הוא לא כל כך חכם" ו"משה משה".

אחרי שהתוכנית ירדה, התחילו חברי הלהקה לעבוד במרץ על התוכנית הבאה "הנח"לאים באים, הנח"לאים באים", בפיקודם של יאיר רוזנבלום, דני ליטאי ויוסי בנאי.

"התחלנו להופיע עם שירים מתוכה בבסיסי הנח"ל השונים עוד לפני שהיא הייתה מוכנה לחלוטין", משחזר פליישר. "זמן קצר לפני פרוץ מלחמת ששת הימים הופענו במחנה 80 בכנס קציני הנח"ל, והתקיימה שם הרצאה של עזר ויצמן, שהסתובב תמיד עם צרור מפתחות ביד ומיקרופון שמחובר לחוט ארוך. הוא דיבר על המלחמה ואמר 'אני הולך פה על חוט דק מאוד', בעוד הוא הולך על החוט של המיקרופון, והוסיף שחיל האוויר יכול לחסל את כל חילות האוויר של ארצות ערב בשש שעות. 'אם זה לא נכון, אני בולע את המפתחות שביד', אמר. בסוף הוא צדק".

שרים ובוכים

כותב מילות השיר "הייתי נער", דוד עתיד (84) עלה לישראל מקזחסטן עם אמו האלמנה ושני אחיו. אביו נהרג במלחמת העולם השנייה. המשפחה התיישבה בקיבוץ משמרות וחיה בעוני רב. מי שסייעה להם הייתה גודה, חברת הקיבוץ ואמו של מאיר אריאל (שלימים הפך לגיסו).

בסוף שנות ה–50 ועד אמצע שנות ה–60 הגאווה של קיבוץ משמרות הייתה להקת המשמרון, שבה היו חברים בין השאר חברי הקיבוץ שלום חנוך, מאיר אריאל, חיים חנוך (אביו של שלום) ודני חנוך (אחיו של שלום). עתיד כתב שירים גם ללהקה זו, בעיקר תרגום של שירים לועזיים.

בשנת 1953 התגייס עתיד ושירת כלוחם בנח"ל. לפני שחרורו, חודשים ספורים לפני מבצע קדש, נפצע בקרב. במהלך שירות המילואים, בראשיתה של מלחמת ששת הימים, במהלך הפריצה לירושלים נפצע בשנית.

זמן קצר לאחר תום המלחמה, בעודו מחלים, הלך לערב ראיונות במועדון "החמאם" ביפו עם דן בן אמוץ, שהעלה לבמה חייל הלום קרב. "ואז הבין דוד מה המשמעות של פוסט־טראומה ושל הלם קרב", מספרת בנו. "אז הוא החליט לתאר זאת בשיר וכתב את 'הייתי נער'".


מוטי פליישר. צלם : חנניה הרמן מוטי פליישר. צלם : חנניה הרמן


בשיר, שמתייחס להשפעת הלחימה על נפשם של הלוחמים, כתב עתיד: "היה לי נער מאוהב, היה לי נער / צלול היה קולו צלולות היו פניו / הקרב נדם ושוב קרב הוא אל השער / אך הילוכו כבד וחתומות פניו".

"בהתחלה דוד הביא את הטקסט לחברו מהקיבוץ, שלום חנוך, כדי שילחין אותו", נזכרת בנו. "אבל שלום אהב בעיקר לכתוב ולהלחין בעצמו, והעביר את השיר ליאיר רוזנבלום, שיצר שיר קצבי וקליט. כשיאיר השמיע לנו את השיר, לא חשבתי שמדובר בשיר שעוסק בפוסט–טראומה. רק כעבור שנים, כשנוצר הקשר ביני לבין עתיד, שהוא כיום חבר קיבוץ מעגן מיכאל, הבנתי את המשמעות והסיפור מאחורי השיר".

"יאיר לקח את השיר והפך אותו לסגנון בוסה נובה שהיה אז מאוד פופולרי", מוסיף פליישר. "הוא החליט לתת לשלום חנוך ולי לשיר את החלק של הגברים ולאביבה לשיר את החלק של האישה. לדעתי היה יותר מעניין אם שלום היה שר בית לבד ואני בית לבד, אביבה את הקטע של האישה ובפזמון כולנו היינו שרים. אבל אין ספק שהשיר נשמע כמו להיט מהרגע הראשון. הרגשנו שיש לנו שיר חזק".

"בזמן הקלטות השיר שנעשו בבית המורה בתל אביב, בכיתי והתקשיתי לשיר. ולא רק זה, בשלב מסוים גם נכנסתי בשירה לאחד הקטעים של שלום ומוטי, כי זה הרגיש לי נכון. חשבתי שיאיר רוזנבלום יכעס עלי בסוף ההקלטה, אבל הוא אהב את זה, והקטע שלי נשאר בהקלטה", נזכרת בנו.

הנח"לאים באים

זמן קצר לאחר המלחמה עלתה לבמות תוכניתה של להקת הנח"ל "הנח"לאים באים, הנח"לאים באים", שכללה את "הייתי נער" וגם להיטים כמו "גשם בוא", "ישנן בנות" ו"הללויה". את אחת ההופעות עם התוכנית בנו לא תשכח לעולם: "בסוף הופעת הבכורה שלנו באחד מבסיסי הנח"ל ניגשו אלי חיילים ואמרו שהרמטכ"ל דאז יצחק רבין רוצה ללחוץ את ידי ולהודות לי על השיר 'הייתי נער'. מרוב התרגשות רצתי לכיוונו ולא שמתי לב שהחלקתי. כמעט נפלתי על ראשו. רבין, בקול העמוק שלו אמר: 'לא נורא, נפלו על ראשי כבר דברים הרבה יותר כבדים' וחייך".

אף על פי שבנו הפליאה בקולה בשיר, מי שמילאה את מקומה בקליפ שצולם עבורו היא שולה חן. "באותו זמן ילדתי ולא יכולתי להגיע לצילומים", מסבירה בנו. "שולה החליפה אותי".

לאחר שחרורם מלהקת הנח"ל פליישר פיתח קריירת סולו מצליחה שהניבה כמה להיטים מוצלחים כ"עפרה", "אבשלום" ו"שיר שבת" ("בואי כלה"). ב–1980 היגר לארצות הברית, שם הפך במרוצת השנים לאיש עסקים מצליח בתחום הנדל"ן. גם בארץ יש לו מספר עסקים, בהם "פאות יפה" בבני ברק. לישראל הוא מגיע מספר פעמים בשנה לפגוש בני משפחה וחברים, בהם חבריו ללהקת הנח"ל שעמם הוא שומר על קשר הדוק. פליישר אומנם לא שר באופן מקצועי, אבל לפני פחות משנה השתתף עם מירי אלוני ואלי לפיד בהקלטות גרסה לשיר "באביב את תשובי חזרה".

בנו, שהקליטה במהלך שירותה שני שירי סולו מוצלחים, "החולמים אחר השמש" ו"עייפתי", הופיעה בחידוש למחזמר "תל אביב הקטנה", שיחקה תקופה קצרה בתיאטרון גיורא גודיק (ב"הלו דולי"), ובסוף שנות ה–60 עברה לקיבוץ גן שמואל, שם היא מתגוררת עד היום. את הקריירה המוזיקלית היא נטשה והפכה למורה ללשון באולפן הקיבוץ ולמנהלת ומפיקת אירועי תרבות בקיבוץ, כשמדי פעם היא מוסיפה לשיר להנאתה.



התשובה הישראלית לביטלס -  אילן שאול

הייתי נער. בן 14 וחצי. כיתה ח'. הימים ימי יוני 1967. ימי התום. ימי אופוריית הניצחון ההיסטורי אחרי מלחמת ששת הימים. בין כל שירי שמחת הניצחון - מ"ירושלים של זהב" עד "ראי רחל", הגיח לטרנזיסטור "הייתי נער" של להקת הנח"ל.

בניגוד מוחלט לכל שירי ההלל ששטפו בגאון, "הייתי נער" תפס אותי חזק. אשכרה. לא רק אותי. לא מכיר אחד שלא הכיר את המילים בעל פה, מתקשה להאמין שגם למלחמה מוצלחת יש צד אפל, כואב, שקורע בנשמת הנלחמים פצע שלא מגליד לעולם: "היה לי נער מאוהב, היה לי נער, צלול היה קולו, צלולות היו עיניו, הקרב נדם ושוב קרב הוא אל השער, אך הילוכו כבד וחתומות פניו...". מילים מסמרות שיער.

להקת הנח"ל, שהייתה אז התשובה הישראלית לביטלס, הופיעה בקיבוץ אפיקים, פק"ל, כל תוכנית חדשה שלה. כשהפעם פיזז בשורותיה לא אחר מאמוץ ברונטמן מאפיקים, חבר טוב וארבע שנים המדריך הכיתתי. בחופשות מהלהקה היינו נפגשים לשיחות חדר אוכל ממושכות, שבהן הלעיט אותי בסיפורים "מסמרי שיער" מאחורי הקלעים של הלהקה, שבלעתי בשקיקה, ופנטזתי שאולי יום אחד זה יקרה גם לי. אמוץ (אמוצי) גם הראה לי על הגיטרה את האקורדים המסובכים של "למה לי לקחת ללב", שלמד ישירות משלום חנוך, מלחין השיר. ימי התום כבר אמרנו?

להקת הנח"ל 1967. צלם : אלבום פרטי להקת הנח"ל 1967. צלם : אלבום פרטי


ההופעה בקולנוע קיץ באפיקים של "הנ"חלאים באים" הייתה חזקה. חזקה מאוד. להקת הנח"ל הייתה אז בשיאה. כל שיר יותר בום מהשני: "גשם גשם, בוא" עם המטריות; "אילו ציפורים" עם הכפפות הלבנות שהוארו באולטרה סגול; "ישנן בנות" עם הסולנית שולה חן המצודדת. ואז חושך. ספוט על מיקרופון. שני חיילים וחיילת מתקרבים לעמדה ובום: "היעדים מטוהרים והרוסים, שלגים על החרמון כמו שמש נמסים", בליווי חליל ותיפוף בוסה נובי עוכר שלווה.

הקליימקס היה ונשאר עד היום, הרגע שבו הסולו עובר לבנו, שהרטיטה קשות עם "היה לי נער מאוהב, היה לי נער, צלול היה קולו, צלולות היו עיניו". קול מצמרר שעד היום אי אפשר לשחזר. גם מוטי ושלום פגעו בול בפוני. בשלב מסוים אפשר היה לשמוע את כל הקהל הקיבוצי שר במקהלה את כל המילים, מאמץ את השיר אל לבו והופך אותו למיני–המנון.

כשדודי פטימר שלח לי בוואטסאפ תמונה של פליישר ובנו מודל 2018, פלוס שאלה: מזהה? לא זיהיתי. גם לא אחרי ששפשפתי את עיני. מי אלה? תהיתי. כשכתב לי: מוטי פליישר ואביבה בנו, חטפתי זץ חשמלי. "הייתי נער" ניתר כמו טיל ממעבה הזיכרון היישר אל דופן המצח, והחזיר אל רגע קסום ובלתי נשכח, כשהייתי נער.



הייתי נער

מילים: דוד עתיד

לחן: יאיר רוזנבלום



היעדים מטוהרים והרוסים

שלגים על החרמון מול שמש נמסים

ובעיירת רפאים על הרמה

חמור בודד תועה כבטרם מלחמה.

הקיץ שב למשלטיו הישנים

אבל פניך, נערי, נותרו שונים.



הווילונות הוסרו והנייר גורד

פקיד העירייה נעל את המקלט.

שלוחות הדשא מטפסות ומעלות

ירוק טרי על צלקות התעלות.

הרימונים חזרו לשוק לדוכנים.

אבל פניך, נערי, נותרו שונים.



היה לי נער מאוהב, היה לי נער,

צלול היה קולו, צלולות היו עיניו

הקרב נדם ושוב קרב הוא אל השער

אך הילוכו כבד וחתומות פניו



גילחנו הזקן, קיפלנו המדים

שתקנו סביב ספלי קפה עם ידידים

העניינים שבים אט אט למסלולם

לומדים לא להזכיר את אלה שאינם.

לומדים לחזור להרגלים הישנים.

אבל פניך, נערי, נותרו שונים.



שוב החשמל בוהק בלילה ברחובות

שלטי האור מוכרים פלאפל ותקוות

על מדרכות בין שולחנות בירידים

המיני שב להשתלט על המדים.

על גל האתר צועדים הפזמונים.

אבל פניך, נערי, נותרו שונים.



היה לי נער מאוהב, היה לי נער

צלול היה קולו, צלולות היו עיניו

הקרב נדם ושוב קרב הוא אל השער

אך הילוכו כבד וחתומות פניו



עמדי בשער, נערה, עמדי בשער

אני חוזר אלייך בדרכי עפר

הייתי נער, נערה, הייתי נער,

עכשיו חייכי אלי מוכרת ויפה.



אך הילוכו כבד וחתומות פניו..

חייכי אלי מוכרת ויפה...