כמו מרבית עם ישראל, גם אני עקבתי העברתי את החודשים האחרונים בצפייה בתחרות המותחת שרקמה עבורנו "הכוכב הבא לאירוויזיון" שצפויה בסופו של תהליך לבחור מי ייצג או תייצג אותנו בתחרות שתיערך במאי 2019 בתל אביב, וייכנס לנעליה של נטע ברזילי. למעשה, לאחר ובעקבות הזכייה של נטע, עלה רף בחירת המועמדים המשתתפים בתכנית וכך גם נפתח צוהר וסיכוי לעוד אמנים שמוכנים לעשות הכל בשביל הסיכוי לייצג אותנו בתחרות.

לכן, מתחילתה של העונה ועד עתה, רגע לפני שלב הגמר, כל אחד ואחת מהמתמודדים שהגיעו לשלבים מתקדמים יותר היו ראויים להתמודד בתחרות, נתנו פייט נהדר והוכיחו כישרון מוזיקלי יוצא דופן.

למען הגילוי הנאות, את מרבית המשתתפים העונה יצא לי להכיר באופן אישי ואף לראיין במסגרת כזו או אחרת. ולכן העונה הזו, בניגוד לעונות קודמות, הצטיירה בעיניי כיותר פדנטית, פרפקציוניסטית ומהוקצעת מבחינת המתמודדים שמרביתם השתפשפו לא מעט שנים בתעשייה בכדי להגיע למעמד, כשבייחוד השנה, הרבה מונח בו על הכף.

הפיינליסטים שהעפילו לגמר - קובי מרימי, שפיטה, כיתריה ומאיה בוסקילה, כולם כבר הגיעו לתחרות כשהם מגובשים, כשהם חיים ונושמים במה לא מעכשיו ועם אג'נדה דעתנית כלפי איך ומה הם רוצים להביא עימם לאירוויזיון.

הפייבוריטית שלי לאורך העונה הייתה להקת "שלווה", שהציגה חבורה של מוזיקאים מוכשרים ונוטפי כריזמה שמלבד עניין ה"גימיק" והמסר החשוב שהעבירה, הביעה כישרון מוזיקלי ענק שרק חיכה לבמה הראויה לפרוץ לתודעה הציבורית וכך קרה.

עם זאת, ברגע ש"שלווה", שהניצחון שלה לדעתי גם בתכנית וגם באירוויזיון היה כמעט בטוח ("כמעט" כי כל תחרות תלויה בביצוע הנוכחי, בבחירת השיר ובשאר המתמודדים כמובן, פקטורים שאסור לזלזל בהם) פרשה מהתחרות - ההחלטה מי ייבחר לייצג אותנו באירוויזיון היתה קשה על אחת כמה וכמה.

אם נחזור להתעסק במי שכן נמצא, אז אין ספק שהם הולכים להישפט בצורה הכי קשוחה שיש כי כל אחד ואחת מרביעיית הגמר בא עם יכולות קוליות נטו, בלי סיפור מצמרר או קשה מאחוריו (לפחות לא כזה שנחשף עד כה) אלא רק ניסיון, כישרון ומוטיבציה.

הוייב שעוד יכבוש  את העולם

מצד אחד יש את כיתריה, נציגת קהילת העבריים מדימונה, שזכתה למחמאות מאסף אמדורסקי, שטען כי היא הגדולה ביותר שיצאה מהקהילה הווקאלית הזאת. מדובר באמנית בעלת יכולות קוליות בינלאומיות, פרפורמנס מטרף וכריזמה טורפת במה. הוייב האופטימי שלה והיכולת שלה לרגש ולגעת הם הכוח החזק שלה, אך גם עקב אכילס שלה, כי באירופה כבר מזמן מאסו בזמרים וזמרות עם קול עוצמתי שאמנם תמיד מרגש אך לא נושא בשורה חדשה ולא מביא משהו שמייחד את ישראל לעומת שאר המדינות המתמודדות בתחרות.




אופרה - לא באירופה

מצד שני יש את קובי מרימי, שבחירת השירים שלו לוקה לעיתים בחסר ולא תמיד משרתת נאמנות את קולו, אך אין ספק שקולו האופראי המיוחד הוא זן נדיר שלא נשמע בארץ, אך כן נשמע בחו"ל ובאירוויזיון כמו למשל הזמר הרומני סזאר שייצג את רומניה באירוויזיון 2013 עם השיר It's My Life וסיים במקום ה-13.

קהל האירוויזיון פחות מחפש זמרים עם קול אופראי שמיימי, זה טוב להופעות בחו"ל אבל לא כאמן זוכה אירוויזיון, בייחוד כשמרימי נשמע באותו שטאנץ עם השירים שהוא בוחר במקום הנוח והטבעי לו. אין ספק שמדובר באחד הקולות הייחודיים שנשמעו בתחרות "הכוכב הבא לאירוויזיון" בדורותיה, אבל כזמר שיכול לזכות באירוויזיון? קשה לי לראותו מביא ניצחון.

בוסקילה - קול גדול שיתאים לקהל?

השלישית היא מאיה בוסקילה, אחת הדיוות המצוינות וחלוצת הפופ הישראלי בראשית שנות ה-2000 שאין אוזן ישראלית שלא מכירה. בוסקילה הגיעה לתחרות כזמרת הכי "מקצועית" ומוכרת שם, והתמודדה בכבוד על מיקומה בגמר והגשמת חלומה. אבל שוב, כמו מקרה כיתריה, שמבחינת פרפורמנס וריקודים מביאה וייב יותר צעיר ולוהט מבוסקילה, שקולה הוא עוצמתי ואין על כך עוררין, בוסקילה לא מביאה משהו מיוחד לאירופה. יש הרבה זמרות עם קול גדול שיכולות לקחת שיר ולהפוך אותו למשכר חושים. חוסר הייחודיות הפעם היא בעוכריה של בוסקילה, ואין ספק שהיא כמו מרימי וכיתריה ראויה לייצג אותנו, אך לא כזמרת שיכולה לזכות בתחרות במקום הראשון.




תצא אל השוק - ובגדול

הרביעית שנותרה היא שפיטה, שכבר שנים אני עוקב אחר פועלה (עוד כשנקראה "רותם שפי", שמה האמיתי) והיא למעשה מביאה את הגימיק שהכי יכול לעורר ראש ולתפוס בעולם, אולי בר סיכוי אפילו לזכות.

הישראלית עם המבטא הערבי הכבד כשמדברת ושרה באנגלית ובעברית (שמזכיר לי לפעמים את שייקה לוי במערכון של הגשש החיוור- "פלפילו") היא למעשה ייצוג לדו קיום של תמצית הישראליות. העובדה שהיא מייצגת לא רק את הישראלים היהודיים אלא גם את הערבים המוסלמים והנוצרים שגרים פה.

שפיטה נכנסת לדמות בצורה כל כך אותנטית ואמיתית שלצד הגימיק העצום שמביאה עימה ולא משאיר אף אדם אדיש, לטוב ולרע, היא ווקאליסטית נהדרת, זמרת ובוגרת בית ספר למוזיקה שיודעת בדיוק כיצד השירים שלה צריכים להישמע ומביאה כישרון מוזיקלי פנומנלי מלבד ההומור והפרודיה שלה.

דמות כזו שהעולם בקלות יכול לאמץ היא בעלת הסיכוי הגדול, לדעתי לפחות, להביא לישראל את הזכייה השנייה ברצף באירוויזיון.

כל מה שכתבתי כאן כמובן תלוי בביצוע שכל אחד ואחת מהמתמודדים יבחר בתכנית הגמר שתיערך מחר שלישי בערוץ 12 (קשת), בבחירת השיר הנכונה ובדעת הקהל והשופטים שצריכים להתלבט בין אם לבחור זמר או זמרת טובים ומצוינים שייצגו אותנו בכבוד בתחרות, או זמר או זמרת שיכולים לזכות באירוויזיון. התחרות, בכל מקרה, הולכת להיות קשה.