מאז שהוא זוכר את עצמו, נועם דדון (13) מירוחם חי, נשם וטרף את הבמה. בגיל 10 השתתף בעונה השלישית של "בית ספר למוסיקה", וכתלמיד של המנטורית שרית חדד, סיים את התחרות במקום השני.



בפרק הזמן שחלף מאז התחרות, הוציא כמה שירים לרדיו ("לחלום אותך", "רגע מושלם"), ולפני כמה חודשים משך תשומת לב רבה כשייצג את ישראל באירוויזיון הילדים 2018 שהתקיים בבלארוס. בתחרות, שבה ביצע את "ילדים כאלה", קטף את המקום ה־14.



למרות שהוא רק בן 13 ומאחוריו ארבע שנות קריירה, הוא מצהיר "אני לא אוהב את ההגדרה ילד פלא". "אני ילד ששר, וזה כישרון שאני מאוד שמח שיש לי", הוא מסביר. "כרגע אני רואה בעיקר את היתרונות בלהיות ילד בן 13 ששר. החוויות שאני עובר, האנשים המוכשרים שאני מכיר ועוזרים לי לכוון את הכישרון שלי והיכולת לשמח אנשים, זה דבר נפלא. אם יש חיסרון אחד, זה שלפעמים אני רוצה לעשות משהו, וכבר יש לי התחייבות לדבר אחר. אבל אז אני מזכיר לעצמי כמה שאני בר־מזל".



מה החוויה העיקרית שלקחת איתך מהאירוויזיון?
"היו המון חוויות טובות. הדבר הראשון ששמים אליו לב הוא הגודל של האירוע הזה, המקצועיות והדיוק של כל פרט הכי קטן. למדתי הרבה על מקצועיות. וכמובן, פגשתי המון ילדים מוכשרים והתחברנו בשבוע הזה. לא אשכח את החוויה הזאת אף פעם".



בימים אלה משחרר דדון שיר חדש בשם "ימים טובים", שכתב והלחין אופיר כהן. "מאוד התחברת לשיר הזה", משתף דדון. "כל אחד יכול לקחת את המילים למקום שהוא רוצה, אבל עבורי השיר מדבר על האהבה שלי למוזיקה והימים הטובים שאני מקווה שעוד יהיו לי איתה. אני רק רוצה לעשות טוב לאנשים ששומעים אותי שר".





איך אתה יודע איזה שיר מתאים לך ואיזה לא?
"זה קל: כשאני שר שיר, אני מרגיש ישר אם אני מתחבר אליו ואם אני מסוגל לשיר אותו בצורה משכנעת. אני עדיין ילד ויש נושאים מסוימים שאני פחות מתחבר אליהם. אם אני מתרגש כשאני שר שיר, אני יודע שהוא נכון בשבילי".



לאיזה אמנים אתה אוהב להאזין?
"מייקל ג'קסון, אייל גולן, שרית חדד ועוד".



איך היית מגדיר את הסגנון המוזיקלי שלך?
"אני שר בסגנון ארץ־ישראלי: שילוב של מזרחית עם נגיעות מערביות. אני בטוח שעם השנים הסגנון שלי ישתנה ויתפתח".



איך חבריך לספסל הלימודים מקבלים את המקצוע שלך?
"כמעט כל החברים שהיו לי, מפרגנים לי. זה כיף. שמעתי סיפורים מאנשים בני גילי או קצת יותר גדולים, שחוו הצקות או קנאה מאנשים שהיו חברים שלהם. למזלי הגדול, כמעט כל החברים שהיו לי לפני 'בית ספר למוסיקה' והאירוויזיון לילדים, נשארו חברים טובים ומעודדים אותי להצליח. יש מעטים מאוד שפחות התחברו או פרגנו, ואנחנו כבר לא חברים".



אתה מאמין שיום אחד תעזוב את ירוחם? בכל זאת, זה מאוד רחוק מהביצה התל־אביבית, שבה הכל קורה.
"אין לי שום כוונה לעזוב את ירוחם בקרוב. אני גר עם ההורים ואנחנו מסתדרים. לפעמים יש הרבה שעות ברכב, בדרך להופעה או לראיון, אבל ירוחם שומרת אותי עם הרגליים על הקרקע. זה יתרון גדול מאוד לא לשכוח מאיפה באת".