השיר "לא רחוק הוא היום" שקדרי מבצעת נכתב בגטו וילנה על ידי הסופרת שושנה רבינוביץ' בהיותה נערה. השיר הולחן על ידי גיא ויהל ולמעשה זוכה ללחן ועיבוד עדכניים ועכשוויים שמשרתים היטב את הטקסט וההווי במסגרתו נכתב.
העובדה שקדרי המגוירת, עם המבטא הערבי מבצעת את השיר היידי, מרגשת יותר בשל היכולת שלה להביע גם במבטא שאינו יידי, את אותן העוצמות והרגישות בשיר.
השיר, שהקליפ המרהיב המלווה אותו צולם בניו יורק, ממשיך את הקו ההרמוני הקסום בין השניים שמגישים רומנטיקה קיטשית ומרגשת בשילוב קולות נוגע ומרגש עם מלודיה קליטה ובעיקר המון המון נשמה.
השיר הוא מתוך אלבום חדש של פלס בשם "שקופים" העתיד לראות אור בקרוב.
דלומי מבצעת ברגישות יתרה את השיר ולמעשה מנקה אותו מכל רצון להסתנכרן עם טרנד כלשהו אלא מגישה 100 אחוז מעצמה בשיא הכנות, הפתיחות והאנושיות. מצמרר.
נכון, הטקסט די סטנדרטי וקיטשי (ותמיד מעלה לי בקונוטציה את השיר של להקת עדן מהאירוויזיון) אבל הלחן הקליט ושילוב הקולות בין השניים עושה היטב את העבודה ומודה שמרגע ששמעתי את הפזמון, התקשיתי להוציאו מהראש. כנראה מדובר בלהיט.
השיר זוכה ללחן מתקתק שאי אפשר שלא להתאהב בו ועם הקול הרגיש והטקסט שקל להזדהות איתו - מעורר סקרנות להמשך שיריו החדשים של דוכין.
"העולם גועש, משחקים באש, פצצות לכל דורש, ככל שמתבקש, הר געש מתפרץ עם לבה אדומה, החום בלתי נסבל גדולה המהומה, האם יש פתרון לחדר בלי חלון? האם זה יחלוף כשלא רואים את הנוף?" כך נפתח השיר שמציג את שרעבי שוב כאחד מזמרי הנשמה הגדולים. אמנם לוקחות לו כמה שנים להוציא שירים חדשים אבל כשזה קורה זה קורה בענק ואי אפשר להתעלם מכך.
ציפיתי מפרץ, שיש לו את היכולת לבחור שירים בפינצטה, לחשוב קצת מחוץ לקופסה ולהגיש יותר מקוריות ועניין מסתם עוד שיר מיותר לאוסף. פספוס.
השיר "ניו וייב", שיר בעברית-לועזית המשלב פופ עם נגיעות ים תיכוניות מהסטייל של "טיקיטאס" (סטפן ונועה קירל) בהופק בחסות "הוניגמן", טראש פופ קליט וקליל שמסיבה מסוימת אפשר לשמוע אותו שוב ושוב ולא נמאס.
אופטימיות, קצב ומסר חיובי לחלוטין מאפיינים את השיר החדש של היוצר והזמר רן עמיעד, שבכישרונו מעביר לנו מה שלפעמים אנחנו מספיקים לשכוח.