הסטאריזם העצום אליו הגיע אדם בצדק בשנה האחרונה הזניק אותו למעמד שקשה לתארו במילים, כמעין סמל לתרבות המוזיקה הישראלית העכשווית שכל מה שהוא יגיד או יעשה- קהלו יגיד "אמן כן יהי רצון".
בשנים האחרונות שאני מסקר את עולם הסינגלים החדשים, לא נתקלתי כמעט בטקסט כזה דבילי, מטופש ושטותי שכולל מטאפורות למכביר שזורות בחרוזים מאומצים ומאולצים שנשמעים כמו הזיה רצינית.
"הלו הלו משטרה יש פה שוד הלילה, גונב לה את הלב, שמישהו יעצור אותי. מדבר איתה שטויות על הא ודא ודא ודא, שותה ופתאום ברוסית עונה לי דה דה דה", זה רק קטע קצר מהשיר.
ברגע ששמעתי את הטקסט המטופש הזה מושר בפיו של אדם, הבנתי שבעצם הוא במעמד כזה שכל שיר רדוד וכל טקסט שנשמע כמו גיבוב מילים סתמי שהוא יוציא - ישר יהפוך ללהיט וייתן לגיטימציה לסוג כזה של שירים.
לעומת הטקסט, הלחן והביצוע של אדם נשמעים שובבים, קצביים וקליטים והם שיהפכו את השיר ללהיט ענק (גם אם לא להיט ראוי), מה שמאשש את הטענה שבמפה המוזיקלית של היום - להיט הוא לא בהכרח מדד לאיכות או לרמה, בייחוד ברמה אינפנטילית, פרימיטיבית וירודה כזו שבשיר הזה. אכזבה טוטאלית.