לאחר השיר הגרוע לטעמי - "תגיד לי Je T'aime", עדן בן זקן מנסה לצאת מהתדמית השטחית והרדודה ולהגיש לנו דוגמא יותר רצינית, אמיתית וכנה של עצמה. בשירה החדש, "חצי מדינה", נשמעת בן זקן רצינית מתמיד: היא פותחת (לכאורה) בשיר את כל הקלפים על חייה היומיומיים של כוכבת, עם קריצה שאפשר לפרשה (או שלא) כאוטוביוגרפית לגביה, בייחוד בבית הפותח את השיר: "חצי מדינה כבר ראתה לך את הטוסיק, החצי השני עוד די תקוע בחזה".

כזכור, בפברואר 2018 הופץ ברשתות החברתיות סרטון (מתועד במצלמות אבטחה) של הזמרת עירומה למחצה כשהיא מחליפה בגדים בחנות שבבעלותה של הדוגמנית נטע אלחמיסטר. אותו וידאו עשה רעש ברשת בדיוק ליום וחצי ובמדינה כשלנו, הועבר לידי טיפול משטרתי והומר בעניינים יותר חשובים מאי הנעימות שנגרמה לזמרת.

מכאן, שאפשר לפרש את הבית הראשון כמתייחס או קורץ לפחות לאותה פרשייה.

בשיר החדש למעשה הזמרת מגלמת חברה המנסה לדבר לליבה של כוכבת ולחשוף דרך מונולוג את היתרונות והחסרונות בלהיות סלב: דף האינסטגרם הפופולארי, המעריצים ואור הזרקורים, אך גם ההצקות, הטרדות המעריצים והחשש שיום אחד וכל זה ייגמר.

מחד גיסא, הטקסט עטור הסלנגים העכשוויים ("דף חזק של אינסטה שכזה", "איך עליי תמיד נופלים כל השבורים", "אימנת את הפרצוף בפוקר") משתלב היטב עם משמעות השיר ועם רוח תקופת האינסטנט, וככזה, ממתג את השיר כמשהו רגעי שמתאים לשנת 2019 ויכול להיות שבעוד כשנה כבר ייתפס כלא רלוונטי כטבעו של סלנג.

מאידך גיסא, אני חייב לציין שהתרגשתי מהכנות והרצינות בה בן זקן הגישה את השיר. האמנתי לה בצורה טוטאלית כשהיא שרה: "ושוב למרות שכולם אוהבים אותך בחוץ, את למדת עם הלב שלך לרוץ".

למרות הטקסט העכשווי ורווי החרוזים, פחות התחברתי ללחן ולביצוע. היו כמה אי דיוקים בשירתה של בן זקן שדי צרמו לי באוזן. למשל במשפט הראשון הפותח את השיר: בן זקן שרה: "חֵצי מדינה כבר ראתה לך את הטוסיק". בעוד בדיקציה נכונה ודי ברורה יש לומר: "חַצי מדינה", עם פתח ולא עם צירי. אפשר היה לצפות לתשומת לב גדולה יותר לפרטים, מהזמרת שנדרשה להקליט שוב את הגרסה שלה ל"הללויה" בגלל טעות הגייה.

שגיאת הדיקציה חוזרת שוב בשיר כמה פעמים ובייחוד במשפט: "את קונה לך אהבה בלחיצת כפתור". הזמרת שרה "בְלחיצת כפתור" עם שווא במקום "בִלחיצת כפתור" עם חיריק כראוי בדיקציה נכונה. היעדר שימת לב לניואנסים שכאלה מוזילה את רמת ואיכות השיר ומבצעו לטעמי.

בשיר בן זקן לא חוסכת בשימוש מופרז במניירות (שאינן תמיד במקום הנכון) שדי גורעות מההנאה שבשיר, הפזמון לא "מרים" לבתים יותר מדי ולא סוחף או מלהיב את המאזין.

לסיכומו של עניין, השיר הוא בגדר הבסדר: הטקסט סביר והביצוע מלא אמת, אך ציפיתי ליותר השקעה ועוצמה ולמשקל שווה בין הבתים ללחן שיכל למנף יותר את השיר.