בשיר הנושא ("הפוך מהיקום"), וגם ב"לא מבינה עברית", "הולכים להשתגע" ו"סוף שבוע", אין עניין או חינניות. הם בעיקר עושים רעש וצלצולים. שיר נוסף באלבום שבקלות אפשר היה לוותר עליו הוא "ממחר", שנשמע כגיבוב מילים, שביניהן חריזה מאולצת.
לעומתם, שירים כמו "שיכור בלילות" ו"טירוף מתוק", מזכירים את גולן במיטבו. ובכלל, החוליות החזקות באלבום הן דווקא הבלדות השקטות והמלנכוליות, "ממה את מפחדת" (דואט עם בניה ברבי), "כמה ימים" ו"המילים החסרות" (דואטים עם משה פרץ), "אהבה ראשונה", ובעיקר "אחי אמר לי", בו נשמע גולן בשיאו ומצליח לרגש ולגעת.
למרות הבלדות הנוגות, קשה לראות איך האלבום הזה ייכנס לפנתיאון הקלאסיקות של גולן, כי שירים רבים מדי בו לא יטביעו שום חותם מוזיקלי, בניגוד למבצעם.
התרעות פיקוד העורף